להתייאש מהשילוב?

הצוות הקרוב וודאי יודע, הרחוק - פחות

אני מחכה בחוסר סבלנות לאסיפת הורים. הקטן אמור להיות באותו יום באשפוז, אבל אני הולכת לבקש מכל העולם לשמור עליו כדי שאוכל להיות בבית הספר של הגדול כמה שיותר זמן, לעבור בין כל המורים המקצועיים, לפחות לגייס אותם. אנחנו מודעים לסכנה של החשיפה, אבל מניסיונם של אחרים וממעט ניסיון שלנו מקווים שזה יביא לשיפור.
 

dina199

New member
מה ביטוי האלימות ?

האם הילד אומר שמרביצים לו? כי אם יש מכות ממש - לדעתי אפשר להאמין לו. אם זה 'דחיפות לא בכוונה' - זה באמת אפשר לפרש בצורה שונה .אבל אם הילד מפרש משהו כאלימות כלפיו , מבחינתו זו אלימות ממש ותגובות שלו בהתאם. הוא לא מפנטז שיש אלימות , מבחינתו היא קיימת. לגבי אלימות מילולית - יש אפשרות שהוא לא מבין , ויש גם אפשרות שילדים מנצלים את ה'מוזרות' שלו ומכניסים לו 'מתחת לחגורה' דברים שהמבוגרים לא מודעים אליהם. מה שאני מנסה להגיד שאם מישהו מנסה להסביר הכל ב'מבחינה אובייקטיבית אין אלימות' זה לא עוזר לאף אחד.
 
איפשהו באמצע.

מצד אחד, הוא מדבר על מכות, אבל זה מסתבר כמשהו מאוד פרווה, חצי "עברו לידי ופגעו בי" חצי "הם אומרים שזה היה בכוונה, אבל אני יודע שזה כאב לי אז זה כן היה בכוונה". אבל אני יותר הולכת עם התחושה שלו של סובל, ונבקש טיפול בתחושה הזאת, ממה שהיא לא נובעת.
 

dina199

New member
לדעתי הילדים לא תמימים.

הם יודעים שהוא 'מוזר' ומנצלים את זה (גם מכות לא ממש מכות). הם גם יודעים שהמורה לא מענישה ומנצלים גם את זה.הםמציקים ברמה כזו שהוא נפגע אבלמבחינת המורה הכל סביר. אם לא מטפלים בזה הצקות 'תמימות' כאלה יכולות לגרום טראומות רציניות
 

שחר טל1

New member
אל תתייאשיי מהשילוב אני נעזרתי במנחה טליה

מקצועית מנוסה ואנושית מלאה בסבלנות,הנחתה וליוותה אותנו בכל הצמתים הבעייתיים יש לה ניסיון של הרבה מאוד שנים מקסימה אמיתית היא כותבת כאן לפעמים בשם ניק "שחר טל1" שם משפחתה סברציק
 
אין לנו כל אפשרות כלכלית להיעזר במנחה חיצוני

או שהשילוב יילך בדרך הציבורית, או לא. הטיפול בקטן עולה לנו כל כך, כל כך הרבה כסף, שאין מאיפה להתחיל לשלם למשלבת, מנחה וכד'.
 

Navva

New member
במקרה שלך המחנכת של בנך אולי אנשים מתוך המע'

יוכלו לסייע כדי לשנות את התנהלותה. להערכתי גורם חיצוני רק יצור אצלה התנהגות. לכן תשתדלי לקיים ישיבה עם כל הצוות שעודב עם בנך. אני גם היתי מנסה לעשות כמה שיחות מקדימות (אפילו בטלפון) עם היועצת, מורת השילוב והפסיכולוגית של בית הספר, במטרה לתאם עמדות, כיצד לשכנעה את המורה לשנות את התיחסותה. בנושא הבנת הסיטואציות ופגיעוּת, צריך לעבוד על זה לאורך הזמן בסוף משהו יקלט.
 
זה מה שאני הולכת לעשות

דיברתי עם היועצת, דברתי עם מנחת שילוב, דיברתי גם עם המורה קצת, וגם עם הסייעת. אנחנו לקראת ישיבה גדולה אחרי חנוכה. פשוט שאלתי כאן כדי שיהיו לנו כיווני חשיבה ועבודה.
 

Navva

New member


ואם את רוצה עוד רעיונות, את מוזמנת. יש לי עוד רעיון, בנושא הלימודים לבדוק כיצד חלק מהלמידה הופכת אצלו לעצמאית, מונחת ע"י המורה של מקצוע (אולי כדי להתחיל עם אחד המורים המקצועיים), במקביל לחומר הנלמד בכיתה. והעיקר לא לשכוח
חג שמח
יהיה טוב...
 
הוא לומד מראש את החומר כדי לא להזדקק להסברים

אבל אני רוצה יותר שיתוף פעולה מהמורים המקצועיים. תודה וחנוכה שמח!
 

צאלה ר

New member
אהבה עצמית היא דבר חשוב

אבל יושר חשוב לא פחות. וכנאמר: לשקר אין רגליים
 
אולי להקפיץ אותו כיתה? החומר יהיה מאתגר יותר

ולילדים יהיה הסבר מניח את הדעת על שונותו. הם יראו אותו כצעיר יותר ואולי יהיו סלחנים. אישית, אני נגד להסתיר לקויות אבל גם נגד מריבה עם בית הספר בנושא זה. אולי עם מחנכת אחרת, אחרי הקפצת הכיתה, יילך יותר טוב גם בקישור בינו לבין עמיתיו לספסל הלימודים.
 
למעלה