להתייאש מהשילוב?

[schlomitsmile]

נכון, ולכן יש טעם לצפות מהמערכת גם במקומות אחרים שתיישם את זה

 

[אמא חמסה]

לדעתי, יש בעיה עם המורה, לא עם הילד... וזו בעיה, כי מורה קשה להחליף... הבן שלי גם סבל מאוד בכיתה הרגילה. למזלי, המורה ראתה שילדים מתעללים בו ופוגעים בו. לא יודעת מה הייתי עושה אם המורות לא היו תומכות בילד שלי. הן כל הזמן אמרו שהוא ילד טוב. ילדים הציקו לו מאוד. לבן שלי בכלל לא היה אבחון, וילדים כנראה מבחינים כשמישהו שונה וחלש מהם. הבן שלי לא ידע לענות להם והם היו ממש מתעללים בו, והתעללות מילולית היא קשה מאוד! אני בהחלט מאמינה לילד שאומר שמרביצים לו כשלא רואים. ילדים יכולים להיות מאוד מתוחכמים ומאוד רעים! וגם לא יפליא אותי ילדים שמשקרים, כדי שלא יצעקו עליהם. יכול להיות שיש לו בעיה בפירוש מה שאומרים, אבל יכול להיות שהוא כן מבין נכון... כלומר, את הכוונה שמאחרי מה שהם אומרים. אני מאוד מקווה שתמצאו מקום, שבו הילד שלכם יהיה מאושר!

 

[אימא של יוסף]

חשבתי על להחליף בית ספר,

רק שיש פה מחסור במסגרות דתיות נורמאליות

 

[מול האופק]

עצוב ומרגיז, אבל מה יתרום חינוך מיוחד?

נראה שהכל ביחד מסובך נורא, אח חולה, שינוי מגורים ותעסוקה, זה עוד לפני מה שהולך בכתה אתגר מסובך לכולם ובפרט לבעלי PDD. כשאת אומרת שניסית הכל, תמיד יש עוד דברים, אבל זה לא העניין. השאלה היא מה יתרום החינוך המיוחד? אתגר אנטלקטואלי - בטח לא. ילד דחוי - חווה זאת לעיתים גם בכתת התקשורת. סיכון של אלימות מכל סוג שהוא, ודאי קיים. להערכתי, לפחות לתקופה הקרובה, הדבר הנכון יהיה שהסייעת תלווה אותו דווקא בהפסקות ולא בשיעורים לצורך הגנה. אם חולם בכתה - בכייף. מקסימום שילמד בבית וישלים מתוך הספרים חומר לקראת בחינות. בהצלחה!

 

[אימא של יוסף]

הסייעת איתו בהפסקות

אבל לא כל ההפסקות ולא כל הימים (יש מעט שעות). לבקש יותר שעות סייוע אולי? אני רואה אותו סובל. אנחנו יכולים לנסות לשפר את מצב האלימות בבית ספר, לנסות להעביר אותו בית ספר, להוציא אותו מבית הספר בכלל, (היכולות שלו ללימוד עצמאי הם גבוהות ביותר) או לשלב אותו בחינוך מיוחד. מכיון שיש לו לא מעט קשיים בתקשורת, כיוויתי שכיתת תקשורת תתן לו מענה.

 

[dina199]

האם יש לכם אופציה של כיתת תקשורת ?

כי היא נמצאת פיזית בבית ספר רגיל , אם זה מה שחשוב לכם.. ולגבי הסייעת: אם לא כל הימים ולא כל ההפסקות אז ברור שילדים מוצאים זמן ומקום להתעלל. אם הוא משולב סמוי (לדעתי האישית דבר כזה לא נחשב משולב) - איך מוצגת הסייעת בכיתה? ובמיוחד כשהיא נמצאת איתו בהפסקות? לדעתי לפני מעבר למסגרות אחרת (כי זה צעד דרסטי) - צריך להתחיל מלהסביר לילדים את המצב. כי נראה לי שיותר גרוע כבר לא יכול להיות (מה המחנכת מחשיבה כ'מצב יותר גרוע'?)

 

[אימא של יוסף]

כרגע אין לנו, הכיתה הקרובה שמתאימה לנו

בגבעתיים. אבל אולי לאפשר לנסות ולארגן הורים, ואז יהיה ניתן לפתוח כיתה. בוודאי הוא לא ילד לבית ספר כוללני. הסייעת מוצגת כמי שעוזרת לילדים שלפעמים קשה להם. כך כשהבן שלי לא צריך אותה, היא מציאה ילדים, או עוזרת בנושא התארגנות לכמה ילדים, ונמצאת בהפסקות להשגיח שהדברים כשורה. אני יכולה לדרוש מהמחנכת את החשיפה, אבל הייתי שמחה לשכנע אותה ולא לריב איתה על זה. לדעתך זה צעד שיכול לעזור?

 

[betty28]

מזדהה איתך

בני צעיר בשנתיים מבנך וגם משולב. שילוב חצי סמוי, משלבת סמויה ומשלבת גלויה, אבל כולם כבר יודעים על כולם. נסי לחזק קשר עם ילדים שהוא אוהב- בכל מיני פעילויות משותפות. CBT גם יכול לעזור. מה עם המשלבת, מישהו מנחה אותה?

 

[אימא של יוסף]

יש לי קצת בעיה עם ילדים בכיתה

הכיתה שלו בשכונה מאוד עשירה, וילדים שמגיעים אלינו הביתה מתחילים לרדת על הבן שלי שאין לו פלייסטיישן, או שכל האחים ישנים באותו חדר. אני פשוט מפחדת להזמין ילדים הביתה. יש שניים שלושה שהיו פה, אבל הבן שלי לעיתים רחוקות מוכן להזמין אותם. הילד שהוא חבר שלו - המצב הכלכלי שלהם דומה לשלנו. יש הנחייה בבית הספר. לפחות למחנכת ולסייעת.

 

[dina199]

מה יש להתבייש ?

אפשר בהחלט להסביר לילדים שאם אין כסף אז אין פלייסטיישן. וגם להזמין אותם הביתה - שיידעו שיש גם אנשים לא עשירים ולא קורה שום דבר אם כמה אנשים ישנים באותו חדר (וזה יכול להיות אפילו כיף

) נראה לי שהבעיה עם הילדים בכיתה שלא מסבירים להם שום דבר (לא לגבי אוטיזם ולא לגבי מצב כלכלי , ואולי לא לגבי דברים אחרים) אבל מצפים מהם להתנהג כאילו הם יודעים הכל. ולהסביר זה תפקיד המחנכים, המורים , היועצים - ולא תפקיד שלכם. אבל אין ברירה ואתם צרירכם להסביר למורים שזה תפקיד שלהם.

 

[אימא של יוסף]

אני בכלל לא מתביישת

אני לא רוצה להעמיד את הילד במצב בו לועגים לו והוא בכלל לא מבין למה. לדעתי זה לא תפקידי להסביר לילדים אחרים שיש עשירים ויש פחות, ושלא על פי המצב הכלכלי מודדים חברים. אני יודעת שמדברים על כל מיני נושאים בכיתה, אבל גם כשזה לא בא מהבית, קשה למחנכת לשנות דברים. חוץ מזה, הילדים ממש לא מתים לבוא אליו.

 

[dina199]

לא כתבתי ללהסביר לילדים אחרים.

המורים צריכים להסביר את זה. אבל לפעמים אין ברירה ואת צריכה להסביר את זה למורים. נכון זה לא מתפקידינו לספק הסברים. אבל דווקא ב'מועדון' שלנו הרבה פעמים אין לנו ברירה

, אם אנחנו רוצים שמישהו יגלה כלפינו הבנה. אם אין ידע, אין הבנה.

 

[betty28]

שלא תחשבי שמצב כלכלי זה מה שהכי חשוב ביחסים

אפשר למשוך ילדים גם עם פעילויות שאנחנו מארגנים, בישול אפיה, לקחת אותם לגן שעשועים וכדומה- זה לא פחות כיף מפלייסטיישן תשומת לב זה מה שחשוב- השקעה בקשרים עם ילדים ועם ההורים שלהם - לא פחות חשוב

 

[מרב געש]

כמה דברים

א. את צודקת, טיפול קוגניטיבי התנהגותי מאוד יכול לעזור לו בפרשנות יותר נכונה של דברים שנאמרים לו. ב. אין ספק שהוא צריך יותר שעות סייעת, סיוע מלא. ג. לדעתי גם חשוב מאוד שהכיתה תרתם לשילוב שלו ושהוא לא יהיה סמוי. איך אפשר לבקש מילדים סובלנות והתחשבות אם לא אומרים להם שיש כאן משהו שמתקשה במה שלהם מאוד קל. ואם החומר משעמם לו והוא יכול לעזור לאלו שמתקשים בשיעור אז יהיה גם את המקום שבו אחרים מתקשים והוא מצטיין אז עוד יותר טוב. כך גם אפשר לשלב את הלימודי עם החברתי ולהנות משני העולמות. בהצלחה לכם, ושכולם יהיו בריאים.

 

[ימימה]

למה סמוי?

למעט מקרים של תפקוד כמעט רגיל שלא ניתן להרגיש בשונות של הילד, אני מאד בעד שילוב גלוי. בטח אם יש לילד בעיות כאלה שכמעט לא ניתן להסתיר. לדעתי ילדים (ואנשים בכלל) מוכנים להתגייס אם מגייסים אותם: מסבירים להם בצורה נכונה שיש בעיה ויש צורך בעזרה. לנו יש נסיון נהדר עם זה. גם אם אין לבן שלי חברויות נפש בעקבות הידיעה שלהם (יש לו חבר אחד טוב), הילדים יודעים להעריך את היכולות שלו ומבינים שהתנהגויות חריגות מצריכות עזרה או הבנה, ולא לעג. הם ממש שומרים עליו - למשל, פעם הנהג של ההסעה דיבר אליו לא יפה והילדים רצו נסערים לספר על כך למחנכת. וגם אני חושבת שאתם חייבים הדרכה מקצועית. זה חיוני בכל מקרה, ואם תחליטו לחשוף אותו אל מול הכיתה, ודאי וודאי, כדי לעשות את זה נכון ובצורה שתועיל לו ותגייס אותם, ולא בצורה שתפגע בו. צריך לגייס גם את המחנכת כדי שתבין שזה לטובתו ותוביל את המהלך בצורה נבונה ולא מתוך התנגדות, להראות לה שאם היא תנהיג את הכיתה בכוון הנכון, הם ילכו אחריה.

 

[אימא של יוסף]

המחנכת לא מוכנה שיהיה גלוי

גם לי לא ברור למה. הוא יכול לעזור לילדים אחרים ואפילו עושה את זה (יותר בעזרתה של הסייעת) אבל זה לא קל, כי הוא יכול להראות מאוד מתנשא. "בוא אני אסביר לך, זה מה זה קלול!".

 

[dina199]

הבעיה היא במחנכת.

זה כבר ברור לגמרי. ואם המחנכת לא מוכנה לשמוע הדרכה , שום דבר לא יעזור. לא יותר שעות עם סייעת ולא הדרכה לילד עצמו. כי הוא הא"ס, הוא זה שצריך עזרה. אז מה תעזור הדרכה בשבילו אם אין שיתוף פעולה בבית ספר ?

 

[אימא של יוסף]

לדעתי, היא לרוב מוכנה לקבל הדרכה

אם המנחה הייתה אומרת חד משמעית שצריך להסביר לכיתה, היא הייתה מסכימה. אבל גם המנחה חושבת שילדים עוד קטנים ולא מבינים הסברים. הם פשוט במקום לקרוא לבן שלי בכל מיני שמות, יקראו לו "מפגר" עם אסמכתא.

 

[dina199]

לדעתי רצוי להתיעץ עם עמליה עמית.

כשילדים מקבלים הסבר טוב והגיוני הם קולטים. כשכל המטרה להסביר שאוטיזם זה לא פיגור שכלי, ובדרך גם להסביר שלא משתמשים במלה 'מפגר' בתור קללה ואם עכשיו הם קוראים לו 'מפגר' בלי אסמכתה , למה 'מפגר' עם אסמכתא זה יותר גרוע ? מה עוד כבר יכול לקרות ? ולמנחה ולמורה : אם הילדים לא קטנים בשביל לקלל ולהרביץ, למה הם קטנים כדי לקבל הסברים ? למה הם מספיק גדולים כדי ללמוד חשבון , ספרות ותורה (למשל) אבל קטנים בשביל הסבר על אנשים עם קשיים ? .

 

[אימא של יוסף]

מי זאת עמליה עמית?

תאמיני לי, אפילו הבאתי להם מאמר שמוכיח כי הסבר לכיתה גורם להצלחת השילוב, לא ברור לי מקור החששות שלהם.