אימא של יוסף
New member
להתייאש מהשילוב?
כבר כתבתי על זה קצת בעבר, אבל עכשיו אני ממש זקוקה לעצה ולהכוונה. בני בן 9 וחצי, אובחן בגיל 4, ואז עקב חוסר יכולת להסתדר בגן רגיל עבר לגן תקשורת. אחרי שנתיים נפלאות בגן והתקדמות עצומה החלטנו לשלב אותו בכיתה רגילה עם סייעת. הוא הגיע לכיתה א' קורא שוטף, יודע חשבון ברמה של כיתה ג', השתלב בלימודים מצוין, ללא שום קשיים. כמובן שבהפסקות היה מאוד קשה. גם עם תיווך צמוד הוא מאוד התקשה ליזום, היה תמיד רוצה לנצח, לא הסכים לכללי משחק שמישהו אחר הציע. גם בשיעור זרק מידי פעם הערות לא רלוונטיות. ילדים מאוד לא אהבו אותו. לרוב הם חשבו איך להציק לו. אחרי זה התחלפה מחנכת שידעה איך להבליט את הכוחות שלו גם מול הכיתה, הוא קיבל טיפול רגשי דואטי עם אחד הילדים שהיה לו קשר טוב איתו וזה הביא לחברות עמוקה. בסוף כיתה ב' עזבנו ועברנו לפתח תקווה בגלל עבודה של בעלי. כאן הוא קיבל סייעת מקסימה ומחנכת שמאוד היה לה חשוב לשלב אותו, טיפולים: רגשי ותקשורתי בתוך בית ספר, וכיתה ג' עברה ממש בשלום. החל מכיתה ד' יש ירידה. קודם כל, אחיו הצעיר חולה ואני עזבתי עבודה, ואנחנו מבלים המון זמן בבתי חולים. חוץ מזה, אני מרגישה שהוא פחות ופחות מבין את המורכבויות התקשורתיות שקורות סביבו. הוא בא הביתה מאוד פגועה וכשמשחזר את מה שילדים אמרו לו, זה לא תמיד נראה עד כדי כך נורא. אבל ילדים לא מאוד מחבבים אותו, לעולם אף ילד לא הזמין אותו הביתה והשנה גם אף ילד לא הסכים שהבן שלי יבוא אליו (למעט ילד אחד שהם בקשר קבוע וחיובי). הבן שלי מרחף בשיעורים, כי מאוד קשה לו להבין מלל, והמורים לא מספיק מעלים את הכל על הכתב. יחד עם זה, רוב החומר בהלחט קל בשבילו, הבן שלי מתלונן על שעמום, ועל כך שמסגרת בית הספר לא מספקת לו לא אתגר לימודי ולא שילוב חברתי. לא ברור לו בשביל מה ללכת לשם. הוא משולב סמוי וילדים לא מודעים לקשיים שלו (ולא הורי הכיתה). זאת כי המורה שלו לא מוכנה בשום אופן לשתף את הכיתה, כי חושבת שילדים יפגעו עוד יותר בבן שלי. לפני כשבוע הוא בא הביתה באמירה שהוא סובל מאלימות פיזית ורגשית מצד ילדי הכיתה ולא מוכן יותר ללכת לבית הספר. אחרי יום מנוחה בבית הוא חזר לשם. המורה לא מענישה ילדים מכמה סיבות: 1. הדברים שהם אורמים אומנם לא ממש נחמדים, אך רחוקים ממה שהבן שלי מפרש) 2. לדבריו, מרביצים לו כשאף אחד לא רואה (לסייעת יש רק 16 שעות), והוא מפחד לספר כי אז ירביצו לו עוד יותר. 3. לרוב, בבירור ילדים לא תומכים בגרסת הבן שלי, הוא טוען כי הם משקרים, אבל גם זה לא בטוח. תהיה לנו ישיבה גדולה שבוע אחרי חנוכה. אני בכל מקרה רוצה לבקש שיתחילו את תהליך ההשמה. אבל מה עוד לא עשינו כדי לנסות ולשפר את המצב? למעט טיפול בCBT לא עולה לי משהו לראש.
כבר כתבתי על זה קצת בעבר, אבל עכשיו אני ממש זקוקה לעצה ולהכוונה. בני בן 9 וחצי, אובחן בגיל 4, ואז עקב חוסר יכולת להסתדר בגן רגיל עבר לגן תקשורת. אחרי שנתיים נפלאות בגן והתקדמות עצומה החלטנו לשלב אותו בכיתה רגילה עם סייעת. הוא הגיע לכיתה א' קורא שוטף, יודע חשבון ברמה של כיתה ג', השתלב בלימודים מצוין, ללא שום קשיים. כמובן שבהפסקות היה מאוד קשה. גם עם תיווך צמוד הוא מאוד התקשה ליזום, היה תמיד רוצה לנצח, לא הסכים לכללי משחק שמישהו אחר הציע. גם בשיעור זרק מידי פעם הערות לא רלוונטיות. ילדים מאוד לא אהבו אותו. לרוב הם חשבו איך להציק לו. אחרי זה התחלפה מחנכת שידעה איך להבליט את הכוחות שלו גם מול הכיתה, הוא קיבל טיפול רגשי דואטי עם אחד הילדים שהיה לו קשר טוב איתו וזה הביא לחברות עמוקה. בסוף כיתה ב' עזבנו ועברנו לפתח תקווה בגלל עבודה של בעלי. כאן הוא קיבל סייעת מקסימה ומחנכת שמאוד היה לה חשוב לשלב אותו, טיפולים: רגשי ותקשורתי בתוך בית ספר, וכיתה ג' עברה ממש בשלום. החל מכיתה ד' יש ירידה. קודם כל, אחיו הצעיר חולה ואני עזבתי עבודה, ואנחנו מבלים המון זמן בבתי חולים. חוץ מזה, אני מרגישה שהוא פחות ופחות מבין את המורכבויות התקשורתיות שקורות סביבו. הוא בא הביתה מאוד פגועה וכשמשחזר את מה שילדים אמרו לו, זה לא תמיד נראה עד כדי כך נורא. אבל ילדים לא מאוד מחבבים אותו, לעולם אף ילד לא הזמין אותו הביתה והשנה גם אף ילד לא הסכים שהבן שלי יבוא אליו (למעט ילד אחד שהם בקשר קבוע וחיובי). הבן שלי מרחף בשיעורים, כי מאוד קשה לו להבין מלל, והמורים לא מספיק מעלים את הכל על הכתב. יחד עם זה, רוב החומר בהלחט קל בשבילו, הבן שלי מתלונן על שעמום, ועל כך שמסגרת בית הספר לא מספקת לו לא אתגר לימודי ולא שילוב חברתי. לא ברור לו בשביל מה ללכת לשם. הוא משולב סמוי וילדים לא מודעים לקשיים שלו (ולא הורי הכיתה). זאת כי המורה שלו לא מוכנה בשום אופן לשתף את הכיתה, כי חושבת שילדים יפגעו עוד יותר בבן שלי. לפני כשבוע הוא בא הביתה באמירה שהוא סובל מאלימות פיזית ורגשית מצד ילדי הכיתה ולא מוכן יותר ללכת לבית הספר. אחרי יום מנוחה בבית הוא חזר לשם. המורה לא מענישה ילדים מכמה סיבות: 1. הדברים שהם אורמים אומנם לא ממש נחמדים, אך רחוקים ממה שהבן שלי מפרש) 2. לדבריו, מרביצים לו כשאף אחד לא רואה (לסייעת יש רק 16 שעות), והוא מפחד לספר כי אז ירביצו לו עוד יותר. 3. לרוב, בבירור ילדים לא תומכים בגרסת הבן שלי, הוא טוען כי הם משקרים, אבל גם זה לא בטוח. תהיה לנו ישיבה גדולה שבוע אחרי חנוכה. אני בכל מקרה רוצה לבקש שיתחילו את תהליך ההשמה. אבל מה עוד לא עשינו כדי לנסות ולשפר את המצב? למעט טיפול בCBT לא עולה לי משהו לראש.
