להתאבד

[דמעה זולגת]

להתאבד

זה כואב עכשיו לא לדעת מה מצפה לך רק לדעת את הכאב שיש בך. אתה לא יודע מה לעשות ולמי לפנות איך לפתור את כל הבעיות? אתה חושב, חושב, חושב וחושב ומרוב בעיות וללא פתרונות וכשהמצב מחמיר אתה מרגיש כל כך זעיר. ואז, פתאום, יום אחד, עולה במוחך רעיון נורא לחתוך את עצמך. למה? למה הוא עשה את זה? מה? לא היה לו טוב כאן? השאלות צצות וההורים עונים והילד עודנו שותת בדם, שוכב על הרצפה כששקית ניילון אותו מכסה. אף אחד לא הבין למה? ואיך? וכיצד זה נגמר עם הילד הזר. ורק חצי חיוך עלה על חיוך כי את הפתרון הוא מצא להפרד מהעולם האכזר.....

 

[ה מוזה]

זה כואב ..

להשאר עם סימני השאלה לא לדעת את התשובה לעולם וזה כואב כשילד הולך לאיבוד בתוך החושך ואיש לא רואה שהוא זועק לו רק היה מצליח לראות קרן אחת קטנה של אור לפעמים פשוט נותרים ללא תשובות ... עם כאב עמוק על אובדן שאין לו הסבר זה כואב .. לקרוא אותך שנותרת עם כל כך הרבה שאלות ילדונת יקרה הפתרון הוא להושיט יד , לצעוק את הצעקה העולם לא אכזר , רק לפעמים כולנו זקוקים לעזרה מול כאב או מכשול .. וכל כך כואב שעבור הילד הזה לא היה פתרון אחר , לו רק היו שומעים.. רואים את הכאב לו רק היו נותנים לו קצה של חבל לאחוז בו עד שיחלפו הסופות והסערות .. נותר לי רק לקוות שהוא בשלווה כעת ולך .. לאחל שקט פנימי

 

[בדדי]

ואם

ואם אחד מאיתנו הולך מעימנו משהו מת בנו, נשאר איתו... כל מה שנותר לנו זה להאמין ולקוות שהוא מצא את השקט והשלווה..אולי קשה לנו להבין אך על מנת שנוכל להמשיך הלאה למרות הכאב אנחנו חייבים לכבד את ההחלטה, לא להסכים איתה אבל בהחלט להבין שברגע אחד של חולשה מלאת ייאוש אדם מאבד את עצמו ואין לכך הסברזה עניין של רגע והשאלות של למה לא מובילות לשום מקום פרט לכעס ותסכול ..הקו בין החיים למוות דק יותר ממה שאנו יכולים לתאר לעצמנו... יהיה זכרו ברוך