להשלים עם חוסר שליטה

להשלים עם חוסר שליטה

בזמן האחרון השתנו כמה דברים מהותיים בחיי. או שאולי לא. אולי פתאום שמתי לב לזה. אולי איזה רובד של תמימות התקלף (וחבל) אולי נפגעתי קצת יותר ממה שיכולתי לספוג... התוצאה של זה, היא שמשהו חסר בחיים שלי כרגע, ואין לי שליטה על זה. זה לא בידיים שלי, וזה משגע אותי. הנכון הוא לשים את מבטחי בחיים (או באל), אבל אני לא לגמרי עושה את זה. לא ממש מקבלת בשלווה ואמונה את מה שקורה. לא חושבת שסיפקתי כאן הרבה פרטים, אבל אולי זה ישלח כל אחד (שיבחר לקרוא ולהגיב) למקומות שלו. אשמח לשמוע מה אתם עושים במצבים דומים.
 
אני די קונטרול-פריקית...

אוהבת מאוד לשלוט בחיים שלי, ומבחינתי אם הכל היה נשלט- הכל היה מושלם, אבל אני דווקא רואה בעובדה שלא הכל נשלט בחיים, ושאין דבר שבאמת צפוי והרוב מפתיע ולא בהיר משהו בלתי רגיל, משהו מפתיע ומרגש, שעושה את החיים ללא משעממים. אני משתדלת לזרום עם נפתולי החיים שלי, ואם לא ממש הולך טוב, מחכה לימים הטובים ומנסה לשים את הראש מעל המים ולעבור את זה.
ענקי ממני, כי נראה שאת זקוקה לעידוד
 

ניאו30

New member
שליטה וחוסר שליטה

בעבר הייתי בהחלט פריק של שליטה.הסיבה היתה ברורה לי-היו לי המון חרדות והחיפוש היה אחר המוכר,הידוע והקבוע,או בקיצור דברים שיש לי שליטה עליהם,וכל דבר שהיה בו מימד של חוסר שליטה היה גורם לי להתקפי חרדה. כיום אני במקום בו אני לא רק לא נרתע מחוסר השליטה אלא אף מחפש אותו לפעמים.חוץ מזה שחדרה אליי הבנה שיש המון דברים בעולם שלא תלויים בי, ושלי אין שליטה עליהם (באמת!). כשאני רוקד למשל אני נהנה מחוסר השליטה,ואולי אפשר גם להתסכל על ה"מתי" ו"איך" שהתחלתי לרקוד כמה ששינה אצלי את התפיסה.הבנתי שלפחות לגביי אני מגיע לדברים היותר טבעיים ואמיתיים שלי,וגם הצדדים היותר טובים שלי,במצבי חוסר שליטה, כלומר באותם מצבים בהם אני נותן לעצמי להיות בחוסר שליטה. "נותן" היא מילת המפתח בעיניי,כי לא תמיד מצבי חוסר שליטה טובים בשבילי,למשל על הכביש או לפני משהו שאני לא חזק בו במיוחד,וגם אין לי הרבה נסיון בו,כמו פיתוח קשר עם נשים.אז במקומות כאלו אני לא נותן לעצמי מספיק להיות בחוסר שליטה,בראשון מטעמים מובנים,בשני מטעמים של חוסר בטחון אולי. השורה התחתונה שלי היאשאני מאוד מתחבר למה שאמרת-"לשים את מבטחי בחיים(או באל)" הוא דבר שאני מאוד מתחבר אליו כיום.זה לא אומר שלאדם אין בו תפקיד אקטיבי,ההפך לפעמים,אבל יש מצבים בהם צריך לקבל את חוסר השליטה, ולא רק לקבל אלא אף לראות זאת כדבר חיובי שיש בו ניצנים להתפתחות פנימית.
 

magenta73

New member
אני קונטרול פריק

זה מוכר וידוע. הכל הרי קשור אלי. הכל באשמתי או שלא. רק אני יכולה לשנות הסדרי עולם. רק אני יכולה לתת את המענה הטוב והנכון ביותר. רק אני... אז זהו. שלא. הדרך ההתחלתית היא להבין. אבל באמת להבין שלא הכל קשור אליך!!!!! ושאת בן אדם. עוד בן אדם קטן בכל העולם הזה. שמלא באנשים אחרים. קטנים. קטנים אבל גדולים. קשה. אבל נכון.
 
וכשלא הכל קשור אליי

נניח שהבנתי את זה (סביר להניח שלא ברמה שעליה את מדברת) הפעם, ויודעת שזה לא קשור אליי. אז מה עושים במצבים כאלה, בהם השליטה היא לא בידיים שלך, ולא הכל קשור אלייך, ובכל זאת - את תקועה שם?
 

magenta73

New member
לוקחת נשימה ארוכה ועמוקה...

לא הבנתי בדיוק על מה את מדברת. ולכן, אולי יש צורך להיות ספציפית... בגדול כל דבר שלא קשור לאינטרקציה עם אנשים, כן בשליטה שלך. עבודה. דירה. וכו' וכו'. אבל יש דברים שאת לא יכולה לעשות - כמו לשנות אנשים. את כן יכולה לשנות את נקודת הראייה שלך.
 
פרואקטיביות

אני מאמין גדול בפרואקטיביות. אני לא מחכה שדברים יקרו לי ואז אגיב עליהם. אני משתדל לעשות את הדברים שיקדמו את הערכים שלי. אני משתדל להתמקד במעגל ההשפעה שלי ולא במעגל הדאגה שלי, לא מתוך אמונה שהכל בשליטתי אלא מתוך אמונה שהדבר היחידי שאני באמת יכול לשלוט בו הוא עצמי. לכן אני מקדיש את זמני לעשייה ולבדיקה של העשייה שלי - האם מה שאני עושה, מה שאני אומר, מה שאני בוחר מקדם אותי או מרחיק אותי מהמטרות שלי בחיים. אני משתדל לקחת אחריות על כל בחירה שאני עושה בחיים גם על מה שאני מרוויח ממנה וגם על המחירים שאני משלם.
 
מאד מזדהה עם מה שאתה כותב כאן

לא שתמיד נוהגת כך. אבל אפשר להגיד שבשנה האחרונה יותר מאי פעם. אם משהו לא טוב לי, אני משתדלת לשנות. כבר זמן מה שיודעת שצריך לשנות, אבל לא יודעת לאיזה כיוון. אני חושבת שהכיוון מתחיל להתבהר כרגע.
 
למעלה