להרגיש בבית

[r e d head]

להרגיש בבית

הרהורים לשעת לילה מאוחרת אל תתפסו אותי במילה נדמה לי שאמא שלי קראה לזה הימיש לבוא הביתה להוריד את החזיה את השעון והטבעות ללבוש את הטרנינג הישן והמוכר. להיות אני בלי להרגיש צורך להוכיח משהו בלי מסכות בלי לחשוב על כל מילה כמו שאני בבית בזאת הסתימו הרהורינו להיום

 

[ניצת שושן]

כשהחלטתי

בכלזאת זה היה בגלל התחושה הזאת של בית

 

[antigone]

מה? הריטואל הזה!! לא מוכנה לוותר

עליו...

אלה רגעים של התיחדות ביני לבין עצמי....

 

[אביר מודרני]

אפשר להוסיף?

ואולי להסתפר ולצבוע שיער ולהיות אדם חדש להשאיר את האני אחר מאחור. ואולי פשוט לנסוע לכמה ימים הרחק הרחק להשאיר את הווה ולחזור אל עתיד. ואולי להיות קצת שונה באופי-אולי רע יותר אולי פחות פרייאר,אולי לעמוד על עקרונות יותר. ואולי לא צריך למצוא חן בגלל שכך צריך ואולי לא להיות מושפע מהחברה שמסביב. ואולי פשוט להשיל את הבגדים להיות ערום ולהישאר נטו מי שאנחנו.

 

[מיקי בת המקורית]

בספרדית יש משפט...

"HOGAR DULCE HOGAR" = הבית המתוק להגיע הביתה למקום שהכי כייף להיות בו...

 

[s h o o s h a]

לרגע אחד לא הבנתי

איך נכנסו לתוך התמונה הפסטורלית הזהו בני כת ההימיש. אבל נפל לי האסימון (כי נזכרתי שאמרת אי שם, אי פעם, שיש בך אי אלו פולניות

) והבנתי את המשמעות. כן, היימיש כזה להיות אתה הכי אמיתי שאפשר לחייך אם מתחייך לך לבכות אם בוכה לך להתכרבל, להתמתח וכל השאר פשוט לתת לאני שלי להיות אני היימיש אין לך מושג כמה שנים החזרת אותי אחורה בגלגל הזמן, אל בית אמא...וזה עושה געגוע צובט כזה בלב ...

 

[ophra]

להרגיש בבית

קודמקול עם הסממנים ה"חיצוניים" האלה טרנינג שיער אסוף או סתם חסר צורה מכורבלת בזוית שלי על הספה או על הכסא במטבח אח"כ.... זה להרגיש בבית עם עצמי רק אני והגוף שלי הראש שלי ההוויה שלי בלי מחשבות כמעט בכלל אני ועצמי בית. השלב הבא... (שאותו אני מתחילה לעבור עכשיו, אבל זו ממש ההתחלה) זה להרגיש בבית איתו. את החזיה כבר הורדתי

ולבשתי טרנינג ועל הז... שלי איך נראה השיער או כל היתר ואני מתנסה, לראשונה אולי, בלהיות איתו איתי בבית מה אני אגיד לכם.... זה לא תמיד קל ופשוט. לא לי, ולא לו. אבל לפרקים, כשזה מצליח - זה הכי-הכי שיש

עפ

(בבית. עם שפעת)

 

[just yael]

רדית...../images/Emo29.gif

אם זה מה שיוצא לך מהרהורים בשעת לילה מאוחרת... אז תמשיכי להרהר,,,וממש, אבל ממש, אל תשכחי לשתף אותנו. זה נכון, מקומות שאינם ממש בית, יוצרים מתח, הקפדה, עניין, לעתים ריגושים...אבל בסופו של דבר, אין כמו בבית. הבית הזה...יכול להיות במקומות שונים... בלי מסכות, בלי לחשוב על כל מילה... אהבתי...הולכת לחלוץ נעליים, אפשר בבית הזה???

 

[ניצת שושן]

בטח אפשר

אפילו רצוי

ו...מותר לספר לכם בבית הזה ש... הסיפור שלי על הטיול בסיני זכה במקום שני בתחרות ?

סתם כי בא לי להשוויץ

 

[s h o o s h a]

מה, מי, מוּ סתם?

הסיפור אולי זכה במקום שני אבל מאמינה שכולם כאן בבית נתנו לו דוּז פואה לאורך כל הדרך והוא במקום הראשון אז ככה ש, אין "סתם" להשויץ. יש להשויץ ו ב ג ד ו ל {שושה שמתחנפת למינהלת

}

 

[ניצת שושן]

../images/Emo25.gif

 

[r e d head]

../images/Emo24.gif גדול לכולכם

 

[nekochan88]

הרבה פעמים אמרו לי

שמרגישים מאד נוח איתי - אפילו בבלינד דייט, פגישה ראשונה וכו'....... לי יש הרגשה ש"הנח הזה" גרם לטריוויאליזציה של הקשר אחרי זמן מסויים - פחות השקעה, פחות חיזור, כניסה מהירה למצב של הכל ברור, ואז - שעמום והתפרקות....... מה אומרים?

 

[r e d head]

לא יודעת

לא בטוחה שזאת הסיבה או בכלל הגורם או אולי אין לי מספיק ניסיון אבל הכרתי בעברי הלא רחוק בחור שהוא כזה, נותן הרגשה מאוד נוחה מיד בהתחלה. דיברנו על זה, הוא מודע לכך שזאת מתכונותיו ה"טובות" לי זה היה נעים כי בד"כ אני כזאתי לחוצה תמיד. זה הוא שמשתעמם מהר ומחפש את הריגוש הבא.

 

[ophra]

אני לא חושבת.....

אמר לי מזמן האיש-החכם-שלי: "ריגושים זה 90% מתחים ו-10% פאן" כשניסה להסביר לי שאהבה ומערכת יחסים יכולים להגיע גם בלי ריגושים ופרפרים בבטן המון זמן המשפט הזה ישב לי בראש בלי שלגמרי הצלחתי להבין אותו ועוד פחות להסכים איתו אם לא ריגושים - אז מה כן

היום אני מבינה

אבל לא על זה רציתי לכתוב....

אם המסתורין והמתח זה מה שאדם מחפש בתוך קשר הרי ברור שסופו של קשר כזה הוא להיגמר כדי למצוא את הריגוש הבא ללא המתח שנלווה למסתורין ולריגוש אין הצדקה לקשר כזה להמשיך אז בינינו חתולה, מה זה כבר משנה מתי השלב הזה מגיע וכמה זמן לוקח לו להגיע?

לעומת זאת, אם מה שאדם מחפש בקשר הוא שיתוף, עשייה משותפת, צמיחה המסתורין והמתחים רק מפריעים לתחילת התהליך הזה ככל שיוסרו יותר מהר כך יוכל הקשר להתחיל לצמוח ולפרוח לדבר האמיתי לכן, אדם שמשדר נינוחות ופתיחות (אמיתיים כמובן) למעשה מנטרל (לפחות חלק) מהמתחים והלחצים ומאפשר זרימה "נקיה" ונינוחה עם האדם מולו ואולי, (אם עוד הרבה תנאים נוספים מתקיימים) נותן סיכוי לקשר אמיתי ובונה וזו, כרגיל, רק דעתי עפ

 

[avitalp]

כל מילה - פנינה (מנסיון)../images/Emo45.gif../images/Emo20.gif

 

[nekochan88]

סליחה שלא שמתי לב לתגובתך עד עכשיו

אני מסכימה לגבי ההפרש שבין תצורת הריגושים לבין תצורת האהבה (נקרא לזה כך לצורך הדיון...) בעיני, זה גם ההבדל שבין פאזות, וכשהרבה מאיתנו מקטרות על גברים, נראה לי, שאנחנו מדברות בדיוק על הנקודה הזו..... המתח והריגוש שבהתחלה עם מישהו לא ידוע, והדיסטנס, והצורך לכבוש - כל כך הרבה פעמים דיברנו על כך...כל אלו שייכים להיסטוריה התרבותית של ההתאהבות, ושל הצורך שלנו בהתרוממות הזו לקראת הנחיתה של ה"אמצע".....ויש כאלו שמסרבים לנחות שם באמצע בגלל שהם חוו אותו כבר ככואב, כמתפרק, כהבטחה גדולה שהתמסמסה, והם פשוט לא רוצים לחזור לאמצע הזה, שהוא המקום של הכשל.......הם רוצים להשאר לעולם בהתחלה, כי שם נמצאת ההבטחה, ובלשון אחרת, התשוקה, הבלתי ממומשת..... תשוקה, מטבעה, היא עניין שלא ניתן לממשו. אם מומש אין תשוקה. שוב, ההסטוריה של האהבה (ולא הביולוגיה שלה, בררררר....) מראות שככל שהתשוקה נדחית, ונשארת בלתי מסופקת, כך היא יכולה להתקיים. אך ורק. ולא לבלבל עם חברות ואהבה. אלו עניינים אחרים. מי שאומר שהוא רוצה להתחיל מהאמצע, מדלג על תשוקה ורוצה חברות. לו תשוקה וחברות יכלו לשכון זו לצד זו, זו ביחד עם זו, לא היינו זקוקות לאלפי המילים של הפורום הזה.........

 

[ניצת שושן]

אז אמרו...

גם לי אמרו את זה עשרות פעמים עבורי זו מחמאה ומי שמחפש משחקים כנראה לי - לא מתאים...

 

[סגול מתעקש]

בשבילי זה היה כאשר הבן שלי

ביקש שאני אתחתן איתה ויעשה לו אחות. מעבר לזה, לא סובל טרנינגים בלויים, לא מקובל עלי שתצאי כך מהבית אפילו לא לזרוק זבל. כן מוכן לקבל את הקרמים על הפנים והתעסקות מתמדת אם היופי שלה אבל לא מוכן לקבל הזנחה!!! סגול(חולה[רע) על אסטטיות)

 

[רות 2]

אז ככה .......

השירשור הזה עשה לי משהו..... את יודעת נידמה לך לפעמים שאת יודעת ומבינה הכי טוב, כמה כיף כמה ניפלא בפשטותו.. תיאור הרהורי האתמול של רד .. ואחרי שקראתי את כולו במיוחד את הפינאלה של סגול.... ניזכרתי שדיברתי איתך על..... קו הגבול שנעלם לי "היטשטש" לו עם הזמן...... הכיף הזה בלבד ..... הנוחות האגואיסטית שבלבד.... גרמה כניראה לרות לאבד את הגבולות.. ולהתרגל לכיף הזה.... הרגל זה חיובי!..(?) ידידי מנער אותי ואומר -"רות זה כבר לא ממש חיובי"....... -בעיני מי אני שואלת.. הסביבה? יש איזה שהיא מוסכמה חברתית בנוגע לגבולות של הלבד?... למה קשה לאנשים סביבי לקבל את הבחירה בלבד(שהוא בשום אופן ..לא בודד?) רק לתאר לעצמי תמונה כזו.. -של מישהו כזה ...שיפליץ בחדר, ואחר כך עוד יפריע לו שאני מסתובבת עם טרנניג בלויי -והוא גם לוקח ת'זמן שלו עם סיגריה ועיתון בשירותים שהיו רק שלך.. -לבשל קדירה למישהו.. כשי בא לי רק קרקר עם גבינה ויין... -להזדיין כשי לא ממש בא לך אבל הוא רוצה ..בדיוק כמו שאת רצית מאוד לפני יומיים.. אז כן.. נכון !!!רות רוצה ומאחלת לעצמה זוגיות טובה... ויודעת טוב מאוד מה צופן בחובו המשפט זוגיות טובה... אבל, אבל ,אבל.... (אחד בפה אחד בלב)... טוב לה מידי גם ככה!! ובכלל... -הכל זמין מידיי... שזה כבר לא מזמין... -הכל נגיש מידי... שזה לא מרגיש........ -זה מתחיל בטעם, וצבע דהוי... כי זה צפוי מידיי ובגלל שכך....... עדיף הלבד עד ש..... ועד ש..... במיוחד עד ש...רות תצליח אולי גם בעזרת הגיגכם... לעבד את המחשבה שנוגעת לגבולות שבין.... הלבד הנוח.. היחד הנוח.. וההרגל שבינהם...