להעיר ולעורר

[JeffLebowski]

להעיר ולעורר

בשיר השירים "אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת-הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ" וגם מאיר אריאל בזִרעי קיץ "מעירים זיכרונות, מעוררים ערגונות" מה ההבדל בין להעיר ל-לעורר?

 

[איתי שלר]

מי אמר שיש הבדל?

להעיר ולעורר, להמית ולמותת, להקים ולקומם, להרים ולרומם- במקור כולן צורות גיוון שונות של אותה מילה. במשך השנים נוצר בידול משמעות של חלק מהמילים. ההבדל בימינו בין להעיר ולעורר הוא בשימוש: לעורר היא מילה פיוטית יותר, ונעשה בה שימוש בעיקר כשאין מדובר בהערת אדם אלא בהערת רגשות. (אגב, בשיר בשירים, מילים אלה נתונות לפרשנויות שונות, וכלל אין מוסכם שפירושן שם הוא הערה במשמעות של יקיצה).

 

[trilliane]

למעט ה-../images/Emo133.gif שאינו פיוטי במיוחד... ../images/Emo8.gif

 

[איתי שלר]

כן, אבל כאן זה כבר תואר.

שעון מעורר, חומר מעורר וכדומה- מעורר מתפקד כתואר.

 

[trilliane]

ודאי, אז מה? ../images/Emo13.gif זה עדיין השימוש הנפוץ ביותר

בשורש עו"ר בבניין פיעל, גם אם זה רק בבינוני... (רציתי להוסיף מילה בנושא בהודעה המקורית, אבל לא נכנס לי בכותרת אז ויתרתי).

 

[יאקים]

לילה טוב, איתי

אני מגלה בדיעבד שהקדמתני במתן תשובות לשני השואלים, אך ארשה לעצמי להעיר, כפי שכבר הערתי לשואל, שאין בעברית, ובכלל בשפות השונות, נרדפוּת מלאה. ברור שיש הבדל בין לקומם לבין להקים, כפי שיש הבדל בין לרומם לבין להרים, בין לעופף לבין להעיף וכן בין למותת לבין להמית ועוד ועוד. ואין מדובר בהכרח בנסיבות פיוטיות....

 

[איתי שלר]

יאקים, אני מסכים עמך.

להקים ולקומם, להרים ולרומם צברו במשך הזמן בידול מובהק. אני מסכים שאין כנראה נרדפות מלאה אף פעם, ותמיד היו הבדלי ניואנסים, אם כי לא תמיד קל להגדיר אותם. גם עמדת נכון על העובדה שלרוב בימינו יעשה שימוש ב"לעורר לפעולה" ולא ב"להעיר לפעולה". לילה טוב גם לך.

 

[יאקים]

תודה על האישור וליל מנוחה גם לך.../images/Emo13.gif../images/Emo140.gif

 

[trilliane]

דווקא יש לעתים נרדפות מלאה; לא הרבה, אבל יש.

למשל, אין הבדל בין "משום ש" לבין "מפני ש" או בין "לעד" לבין "לנצח" או בין "פוחד" לבין "מפחד" ויש דוגמאות נוספות שבהן הבחירה בין האפשרויות היא העדפה אישית גרדא.

 

[יאקים]

נו, באמת, טריליאן!

העיקר לכתוב דווקא?! ומי קבע שזו נרדפוּת מלאה? ורובדי לשון שונים ורמת לשון גבוהה/גבוהה פחות?

 

[trilliane]

נו באמת, יאקים!

למה אתה חושב שאני עושה לך דווקא? אסור לי להביע דעה שונה? כתבת "אין" בשעה שאני טוענת שיש, אבל מעט, ונראה לי רלוונטי לציין זאת. מי קבע שזו נרדפות מלאה? השימוש שהדוברים עושים במילים האלה, ההגדרות במילון. לפעמים יש הבדל משלבי, במילים שבחרתי בקפידה אני לא רואה כזה. רובד לשוני, כפי שכתבתי ללשונאי, לא רלוונטי לנרדפות מבחינה סינכרונית.

 

[יאקים]

או-קיי, לא דווקא, אולם איך שלא

תשקיפי על הסוגיה הזאת נרדפות דומה אינה נרדפות זהה, וגם המקרים שהבאת שונים בניואנסים מסוימים.

 

[sailor]

ניואנסים כאלה מקורם

בקונוטציות שונות שרכשה כל אחת מהמלים הנרדפות, ההגדרה המילונית יכולה להשאר זהה.

 

[יאקים]

לא נראה לי שאני חולק עליך...

 

[trilliane]

לא מסכימה בדוגמאות המסוימות הנ"ל.

יש בהחלט מקרים שהשימוש במילה כזו או אחרת היא העדפה סגנונית / אישית ותו לא ואין שום הבדל ניואנסי או קונוטטיבי (אולי אישי, אבל לא כללי). כמובן, כשמשווים בין שתי מילים נרדפות פוליסמיות ההשוואה היא אך ורק ביחס למשמעות המשותפת.

 

[יאקים]

כבר הסכמנו שאיננו חייבים להסכים זע"ז.

 

[לשונאי10]

מסכים עם יאקים

אין נרדפות מלאה, תמיד יהיה הבדל ולוּ קל, למשל הבדל משלבי בין רובדי הלשון (כמו בדוגמה שהבאת).

 

[trilliane]

לא חושבת שיש הבדל משלבי בדוגמאות שהבאתי.

הבדל ברובד הלשוני רלוונטי לחקר דיאכרוני, אבל לא רלוונטי מבחינה סינכרונית לשימוש בפועל.

 

[לשונאי10]

אולי לא בין פוחד למפחד

אבל לעניות דעתי, בין משום ש למפני ש וכן בין לעד ולנצח יש הבדל קל, נדמה לי שמשום ש נתפס כגבוה במעט ממפני ש, כך גם לנצח לעומת לעד. אם אנסה לדקדק, ייתכן שההבדל בין פוחד למפחד נעוץ בעָצמת הפחד? רוצה לומר, מפחד הוא "פוחד מאוד"?

 

[trilliane]

השימוש בפועל הוא הקובע, ואני לא חושבת שאחד

נתפס גבוה מהשני (אולי אישית עבור אנשים מסוימים, אבל לא בקרב כלל הדוברים, וזה מה שקובע).