להכיר בכל מקום, אותה בעיה.
סתם ברחוב, סתם בים, סתם ברכבת, ובכל מקום אחר, אותה "בעיה" נשארת. תמיד קיים החשש, אולי היא אינה "כמוני"??. אני פטורה מזה, תודה לאל. הראשונה שלי, היא גם האחרונה (לעת עתה), כפי שאני הראשונה שלה, למעלה מחמש שנים. אבל, אני "משחקת" עם עצמי לפעמים, אם האישה אשר מולי, היא "לסבית" או לא, "ספורט" אישי שאין לו כל משמעות. האמת, הרבה פעמים נשים התחילו אתי, ואמרתי להן, אני "סטרייטית" שקרתי במצח נחושה. אבל, עם חיוך נלווה ומעודד, שלא תפסקנה להתחיל ולחפש. הבעיה, קיימת ותמשיך להתקיים, במיוחד בינינו. משום שאנחנו "גזרנו" על עצמנו, או שכך נולדנו, לבחור את בנות מינינו. נא, לא להתייאש. נראה לי, כי רבות הן הנשים "הסטרייטיות", אשר מחפשות אותנו "הלסביות" המוצהרות. לא יודעת למה, אבל זו תחושת בטן. כך גם זוגתי חושבת. מה אתן חושבות??