להיות שמחה

לירננה

New member
להיות שמחה

היום הייתי שמחה מאוד
קמתי בבוקר והיה לי מצב רוח לא היה אכפת לי שמתחיל שבוע (ולא היתה לי שביזות יום א) ויצאתי והגשם שבחוץ שימח אותי כל כך. פשוט הייתי מאושרת לראות אותו יורד. ויורד. 'מים מים בששון' כמו שאומרים זה מן הסתם קשור בזה שהשבוע יש לי חצי חופש בגלל חנוכה (כיף). ושבשבוע שעבר היה לי טוב בעבודה ובאתי עם כוחות לעוד שבוע. ופשוט היה לי חיוך מרוח על הפנים שהרגשתי שאם הייתי תמיד שמחה ככה הייתי יכולה לכבוש את העולם. כי היו לי כוחות אינסופיים לתת ולקבל ולעשות ולהתקדם. והייתי נהנית מכל דבר. ולא היה אכפתי לי דבר. פשוט שמחה אבל גם בתוך השמחה חשבתי לעצמי פתאום: אבל זה מה שאת מרגישה היום. את לא תדעי לשחזר את זה בעתיד. ובאמת. אני לא אדע לשחזר את זה.זה בא לי כך פתאום וזה חבל
מה אתם חושבים? אפשר לקחת אחריות על השמחה שלנו? איך עושים את זה?
 

ניאו30

New member
איזה כיף לשמוע לירננה ../images/Emo24.gif ../images/Emo140.gif

גם לי יש שבועות כאלו שבלי "הודעה מראש",כלומר בלי סיבה נראית לעין, פתאום אני מרגיש עם הרבה כוחות,שמח,רגוע וששום דבר לא יכול לשנות את זה...גם אני יודע שזה לא יהיה ככה לאורך זמן.השאיפה שלי היא קודם כל להנות כשזה קורה,ואולי כשנהנים מהרגע,גם זוכרים אותו ומכניסים את החוייה הפנימית לתוכנו בצורה כזו שהיא נשארת איתנו תמיד,ובעיקר לרגעים הפחות קלים שלנו. והשאיפה השנייה,היא אולי קצת סותרת לכאורה את המילה "אחריות",אבל לדעתי לקבל את "גליות"(מהמילה גל,של ים) החיים לפנימיות שלנו,להפנים שהחיים מורכבים מעליות וירידות ולא מגרף אחיד שהולך בכיוון אחד או אחר.אני לא אומר שזה לא יכול לעזור לחלק מהאנשים להגיד נגיד "היום אני אהיה שמח, ושום דבר לא ישנה את זה",אבל אני אומר שבשבילי מצאתי את זה אפילו קורה הפוך-אני למשל לא יכול לתכנן להרגיש שמח מראש,אבל אני בהחלט יכול להרגיש שמח(פחות לתכנן ויותר להרגיש). אבל אם כבר כן מדברים על אחריות,אז יש דבר שהוא מאוד טריביאלי-פשוט להכיר את עצמנו,לדעת מה גורם לנו להרגיש שמחים,ומה גורם לנו לא להיות כאלו...וברגע שיודעים,לעשות כמה שיותר את הראשון וכמה שפחות את השני. נשמע פשוט מדיי? אההה,אבל זו בדיוק מורכבות החיים,להגיע לדברים הפשוטים האלו!
 
פחד מהצלחה

קורה לי המון פעמים, שבשעת שמחה, מתעורר החשש הזה, ש-זהו, זה עכשיו, ויותר לא יהיה. אני חושבת על כמה סיבות שיכולות לעורר את החשש הזה: - חוסר בטחון שמגיע לי לחוות אושר במלואו. - שמחה גדולה, כמו עצב גדול - מביאה הרבה מתח עימה (stress), ואולי זו הדרך של הגוף-נפש לפרק את המתח הזה. - פחד מחוסר שליטה, לא הבאתי על עצמי את השמחה הזו, אין ביכלתי לשחזר אותה, הכל מקרי, לא נתון לשליטתי. יכול להיות שעוד סיבות, אבל בגדול, השאלה האחרונה שלך מנצחת את כולן, כי בעצם, זו באמת האחריות שלי על השמחה שלי. אני אחראית להיות שמחה בתוך חיי, אם אני רוצה בכך כמובן ולייצר שמחה. איך מייצרים שמחה? ממממ....מתוך מה שעולה לי כרגע - בוחרים לא להיעלב, או להיפגע - כשקורה. - בוחרים להאמין, לסמוך, לזרום עם ההווה. - בכלל, בוחרים בהווה ועוזבים את המחשבות על העתיד (לפחות לזמן מה. זה לא שאני חושבת שצריך להתעלם מן העתיד) - עושים דברים חיוביים עבור עצמך - נהנים ממה שיש. מהגשם, למשל. מים מים בששון
לירננה, כיף לקרוא אותך ככה.
 
מוכרחים להיות שמח ../images/Emo9.gif

ההודעה שלך הזכירה לי את השם של הסרט הזה, לא יצא לי לראות, אבל מאוד רוצה לראות- אולי נסחוב את הדנדש שלי
. אני שמחה
לקרוא את ההודעה שלך. אישית אני חושבת שאפשר לקחת אחריות על השמחה שלנו על ידי כך שנחשוב בצורה אופטימית, שננסה להסתכל על הצד החיובי של הדברים, שנמצא את חצי הכוס המלאה ולא נתמקד בריקה.
 
למעלה