להיות יהודי , 2006

במחשבה שנייה

יצא לי ניסוח קצת בוטה. סליחה. אבל התיאור של עמדותיהם כפי שאתה מצטט אותן נשמע לי בדיוק כמו ההסברים שנותנת אשה מוכה, למה היא נשארת עם בעלה. היא מתארת בפירוט "הוא מכה אותי, הוא משפיל אותי, הוא לא מקשיב למה שאני מדברת, הו אמפחיד את הילדים". שואלים אותה "אז למה את לא עוזבת אותו?" אז היא עונה תשובות כמו "כי לפחות הוא לא אלכוהוליסט". או "זאת הדרך שלו לאהוב אותי". זאת האמביוולנטיות של הגולה? אי אפשר איתה - אי אפשר בלעדיה?
 
האמביוולנטיות של הגולה ../images/Emo141.gif

חיים במקום אחד, חולמים על מקום אחר, לא מתחייבים לאף מקום. אני יודע שאתה לא אוהב את א.ב. יהושע, אבל אם הנושא מעניין אותך, שווה לך לקרוא מסות שהוא כתב בנושא.
 
כמו הרבה דברים אחרים

זו שאלה של סדרי עדיפויות. - חינוך חרדי-ספרדי - השכלה כללית - חיים בארץ (על כל המשתמע מכך) הם יצטרכו להחליט מה מכל זה החשוב להם ביותר, ומה הכי פחות. על האחרון הם כנראה יוותרו. ובינינו - אני מניחה שאם הם יעלו לארץ ויחיו בחברה שהם חושבים עכשיו שהיא הכי קרובה להם, הם עתידים לגלות עוד כמה הבדלים בינם לבינם. (למשל מעמד האישה כבעלת קריירה מקצועית) וייתכן גם שסדר העדיפויות הנכוחי שלהם ישתנה בעקבות זאת.
 

אטיוד5

Active member
לפני כשנה ..

הריצו בעיתונים שונים כתבות על עד כמה החינוך של "אל המעיין" נפתח להשכלה כללית. *אפילו* מתמטיקה לומדים שם, כך נכתב. אז מה? זה היה הכל עורבא פרח?
 

אלי ו.

New member
לא עורבא פרח

כשבוחנים מערכת חינוך צריכים לשאול מה המטרות שהיא מציבה לעצמה. מערכת החינוך הממלכתית רואה "תלמיד מצליח" כתלמיד שסיים בגרות מלאה ועבר את סף הכניסה לאוניברסיטה. (ישעיהו ליבוביץ סבר שהמטרה היא "חייל טוב" אבל זה לפעם אחרת) מערכת החינוך התורנית מצפה מ"תלמיד מצליח" שיהיה בן תורה ולא מצופה ממנו להגיע לאוניברסיטה. (למעשה אם הוא מגיע לאוניברסיטה יהיו שיחשבו שהוא "התקלקל")
 

אטיוד5

Active member
אז כן עורבא פרח

מערכת חינוך שלא מכשירה תלמיד לחיות מיגיע כפיו ושכלו כפי שנהוג במאה ה-21, היא לא מערכת חינוך בעיני. הרי שאלתי אם מערכת אל המעיין נפתחה להשכלה כללית. לא התכוונתי לשינון טקסטים של לפני 1500-1800 שנים. הרעיון ש"הכל נמצא בה", ושכל ההתפתחות האנושית במשך 1500 השנים האחרונות לא רלוונטית, מזעזע בעיני.
 

אטיוד5

Active member
אמרתי בוגרי אוניברסיטה?

מצידי שיהיו חשמלאים, טכנאי טלפון, בנאים ואינסטלטורים. רק שלא יתפרנסו משנור, כי ממילא אינם יודעים לעשות משהו אחר. אה, סליחה, הם גם יודעים לשמור כשרות ולפקח על קברות צדיקים. סליחה, באמת.
 
אתה סתם מגזים

יש מאות אלפי חרדים במדינה הזו ורובם הגדול לא מתפרנס מ"שנור". הפרנסות של רובם בהכרח מוגבלות לכאלה שלא מצריכות השכלה אקדמית, וטוב היה לו היו מסירים מעצמם את החטוטרת שכפו על עצמם
 

גנגי

New member
שוב התחלפו הניקים בתפוז?!

מסורתי, קיבלת את הניק של תם ונשלם? איזה צירוף מקרים מעניין! איזה צדק היסטורי! ופואטי! ואחר!
 
גנגיש ../images/Emo46.gif את מוזמנת לנשק לי

על השפתיים
 

אטיוד5

Active member
אני מזמין אותך לבוא ...

לרובע ג' באשדוד ולשאול את הנשים שמסתובבות שם ברחוב איפה בעליהן. רובם שוהים בישיבה ומקווים להמשיך לשהות שם עד יום מותם. להיות 'אברך מלא' הוא משאת נפש אצלם. בלית ברירה, יש שגם מתפרנסים. בדרך כלל, מהוראה, כלומר, המשך טיפוח נחשלות בדור הצעיר או מעיסוקים בלתי מקצועיים אחרים. ותמיד - הם נכנסים למעגל העבודה בגיל מאוחר יחסית ומשתכרים מעט משום שעובדים בעבודות בלתי מקצועיות. אני יודע שביבי לא פופולרי בפורום הזה, אבל אני אומר שמזל שביבי קיצץ להם חזק וניכר בשנים האחרונות שחלק מהם אכן נדחקו בעל כרחם לפרנסה. מצאתי מעט נתונים בדפים האלו. לא יודע עד כמה הם אמינים.
 

אטיוד5

Active member
כלומר

אחרי שהם לומדים לחשב את היקפה של תיבת נח ואת משקלם של אבני החושן הם מפסיקים?
 

renjintso

New member
גם לי קשה להבין

למה אי אפשר להיות דתי וגם ללמוד ולהתפרנס ממקצועות חופשיים נשמע לי (זאת חזרה על מה שהשיבולת אמרה, פחות או יותר) שהזוג הזה ושכמותם, כשיבינו טוב יותר את המציאות הישראלית, אולי יצטרכו לשנות את קבוצת השייכות שלהם.
 

ihtiyar

New member
אוי, עד כדי כך בלבלו אתך?

לאורך ההסטוריה היהודית אנשים דתיים התפרנסו ופירנסו בכבוד. שמאי, למשל, היה בנאי; הלל היה מסיק תנורים; יוחנן היה סנדלר וכן הלאה (שלא להזכיר את משלח ידו של ריש לקיש). אותם יהודים אמרו שאם אין קמח - אין תורה, ואפילו הרחיקו והישוו "תורה שאין עמה מלאכה" לעבודה זרה. חשקת במקצועות חפשיים? הרמב"ם למשל היה רופא (למעשה הוא היה גם בלשן ופילוסוף) ואין איש שיחשוד בו שלא היה דתי. הרב יצחק הרצוג (אביו של הנשיא חיים הרצוג) שהיה הרב הראשי לישראל היה מתמטיקאי ובלשן, וקיבל תואר M.A על מחקרו בעניין תעשיית התכלת הקדומה. רק מאז קום המדינה התחילה הטפילות-מטעם-המדינה של חלקים מהמגזר הדתי במדינה. טפילים לעולם לא מפסיקים להיות כאלה מיוזמתם. הפונדקאי חייב להיפטר מהפרזיטים שנדבקו אליו, או - אם הוא חושב שכך ייטב לו - לנסות לחיות איתם בסימביוזה. אבל תמיד כדאי לזכור שטפילים יכולים להביא לכליונו של הפונדקאי. הפונדקאי במקרה זה זאת המדינה, והיא זאת שצריכה להחליט.
 

יוסי ר1

Active member
לשם שינוי אני מסכים עם דעת איכטיאר,

למעת מיקום תחילת הטפילות בקום המדינה - כבר במאה ה19 היו ויכוחים על הזדקקות לכספי החלוקה, או עבודת כפיים. יוצא לי לאחרונה להתפלל בבוקר בשטיבלאך של מאה שערים. (למי שאינו מצוי, שטיבלאך הם בתי כנסת בהם מתקיימים מינינים בשיטת המיניין החם, כלומר ברגע שמיניין אחד מסתיים, מתאספים עשרה או יותר אחרים, ופותחים במיניין נוסף). יוצא, שבערך מחצית משוהי השטיבלאך הם מתפללים, והמחצית האחרת עוברת מחדר לחדר ומקבצת צדקה. ואחר כך מתחלפים - אילו שהתפללו (לפחות חלקם!) עוברים לקבץ, ואילו שקבצו מתחילים להתפלל. מצורפים שני קישורים לויכוח שהתנהל בזמנו בדבר היחס שבין קיום מצוות , לימוד ופרנסה מיגיע כפיים: תגובה
 
למעלה