להיות אישה
נאלצתי להיות אישה בעל כרחי. עוד כשהיתי ילדה.
ושנים לא רציתי את הנשיות הזאת. שנאתי אותה וגם את הילדה שהיתי, שבתוכי. רציתי לגרש אותה ממני.
הגוף היה רע, בוגד ורע. מרגיש מדי, זקוק מדי, פגיע.
לא היה בטוח להיות אישה, ילדה בעולם הזה.
היה לי היום רצון לצעוק, לכתוב בפייסבוק בריש גלי שכואב לי, כואב לי להיות אישה.. אבל המחשבות על החשיפה עצרו אותי. אז אני כותבת פה. מרגישה פה יותר בטוח.
ולא רוצה לא רוצה לשתוק עוד, להשתיק את הזעקה, לנשוך שפתים, להפנים את הכאב והכעס ולתת להם להחריב אותי מבפנים.
זהו יום להיות אישה, שלמה, בטוחה, צועקת, בעלת קול, חזקה, לא מתנצלת, לא נאשמת תמיד לא קורבן.
אמן.
נאלצתי להיות אישה בעל כרחי. עוד כשהיתי ילדה.
ושנים לא רציתי את הנשיות הזאת. שנאתי אותה וגם את הילדה שהיתי, שבתוכי. רציתי לגרש אותה ממני.
הגוף היה רע, בוגד ורע. מרגיש מדי, זקוק מדי, פגיע.
לא היה בטוח להיות אישה, ילדה בעולם הזה.
היה לי היום רצון לצעוק, לכתוב בפייסבוק בריש גלי שכואב לי, כואב לי להיות אישה.. אבל המחשבות על החשיפה עצרו אותי. אז אני כותבת פה. מרגישה פה יותר בטוח.
ולא רוצה לא רוצה לשתוק עוד, להשתיק את הזעקה, לנשוך שפתים, להפנים את הכאב והכעס ולתת להם להחריב אותי מבפנים.
זהו יום להיות אישה, שלמה, בטוחה, צועקת, בעלת קול, חזקה, לא מתנצלת, לא נאשמת תמיד לא קורבן.
אמן.