אני רק קונה...
משום מה, לא מצליחה להתחבר היום לקטע הזה של הספריה.. כשהייתי ילדה, הייתי מנויה בספריה העירונית והייתי תולעת ספרים, ונהגתי להחליף כמה ספרים בכל שבוע. אבל אני כל כך אוהבת ספריות של בית, ארונות ענקיים עם המוני ספרים, והחלום שלי (ושל בעלי בדיוק אותו דבר) הוא שתהיה לנו ספריה כזו, כמו שיש בבתים הישנים, חדר שלם שכולו ספריה ענקית מעץ... אז רשמתי את הבת שלי לספריה - אבל היינו בדיוק פעם אחת. כי היא תולעת ספרים כמוני... ויש לה כבר ספריה ממש גדולה משל עצמה בבית. לא מצליחה עם הספריות הללו... פשוט קונה ספרים. אגב - "ארוחת הערב" היה מעניין. את "חדר" קראתי בעקבות המלצה שלך. וזה ספר מטריד באופן בלתי רגיל..... ממש מטריד. ודרך אגב - בהתחלה, לא היה בחנות את הספר באנגלית. אז קניתי בעברית. והתרגום עושה שימוש מכוון בטעויות שפה (כאילו כדי לנסות להעביר את שפת הדיבור של הילד כמו שהיא כתובה באנגלית) - וזה כל כך עצבן והרתיח אותי (כמו לכתוב אני ייעשה במקום אעשה) - שאחרי עמוד וחצי לא יכולתי להמשיך. לא יכולה לסבול את השפה הזו. אז קניתי באייפד את האנגלית. וקראתי בלי הפסקה.... וכמובן שאח"כ הייתי חייבת לקנות את הספר עצמו... כי באופן כללי - גם לספרים באייפד ממש לא מתחברת. צריכה ספר. פיזי. עם סימניה. וצריכה אותו אצלי בספריה בבית.