נו אז מה
הינה גם את מעלילה עלי כל מיני בלי להכיר - ממש לא ילדתי ממפלצת, אבי ילדי דווקא איש יקר, מעורב ואיכפתי ושאר השבחים
מה שבעיני תמוה זה הניסיון שלך לבודד את הבגידה ולגדר אותה מתוך הקונטקסט הזוגי. אם זה נבע מבעיות בזוגיות - על אחת כמה וכמה צריך לטפל בזה במסגרת הטיפול הזוגי, והמטפל צודק לגמרי בהתעקשותו להביא אותך לדבר על הבעיות בפורום הזוגי, מול הצלע השניה במשוואה <מה שלא עשית בשוטף ומשם לכאורה צמחה הבגידה>. הרי לא חייבים להגיד "הזדיינתי עם פלוני אלמוני כי היה חסר לי א', ב, ג' איתך במיטה/בחיים" כדי לעבוד על זה. מה שנדרש זה להציף את נקודות החוסר ולגעת בהן יחד. אבל אם הזליגה לצד נבעה מהצורך שלך לחקור את המיניות שלך, והביאה אותך לכל מיני מקומות מעניינים שלא היית מעלה על הדעת להגיע אליהם עם הבעל, ושגרמו לך לחשוב 'מי אני בכלל' - הרי שזה כלל לא קשור במערכת הזוגית אלא לגילויים המרעישים שלך את עצמך, ובצורך להכיל את עצמך מול עצמך, ואת זה לא עושים בטיפול הזוגי, ולא מבלבלים לבעל את המוח כאילו זה משהו שבכלל תלוי בו.
כדאי מאוד שתיסגרי ביניך לבין עצמך איפה זה עומד אצלך, תתני את הדעת עד כמה הוא <הבעל שלך> באמת חלק מהסאגה. זה שקל יותר להפיל עליו את התיק כדי שלכאורה יסחוב חלק מהכובד עדיין משאיר אותך ריקה כי את לא מטפלת במקור ובעיקר. ולכן, למענך, תהיי כנה עם עצמך, ותתמקמי.
מי שדירבן אותך לפנות 'ולעמוד על הזכויות שלך' לא נותן את דעתו לכך שאת בעצם שוב מנסה לעקוף את המערכת הזוגית, ודורשת מהמטפל הזוגי לתמוך בפיצול שלך, ובכך לחתור תחת הטיפול שלכם. המטפל הזה, אם הוא רציני, באמת לא אמור לתת יד לדבר הזה.