להורים שמודאגים מ'רמה אקדמית'

[dina199]

להורים שמודאגים מ'רמה אקדמית'

של הילד ביסודי ואפילו בחטיבת ביניים . זה בכלל לא חשוב , ולא חשוב באיזה מסגרת.
מי שרוצה לעשות בגרויות אפשר להתכונן לכל בחינת בגרות במשך סמסטר או מקסימום שני סמסטרים (כשלומדים 2-3 מקצועות בלבד).
ואז עושים בחינת בגרות אחת (יש בגרויות גם במועד חורף) ועוברים לבאה.
מה שהכי חשוב ביסודי וחטיבה (ולמעשה גם בתיכון

) שהילד ירגיש טוב. אם הילד ירגיש רע , הוא לא יצליח בשום בחינה שבודקת 'רמה אקדמית' גם אם הוא יודע את כל החומר בעצמו. יש ילדים א"סים (כמו הבן שלי) שיודעים יותר מהמורים אבל לא מצליחים במבחנים.
אני בכוונה כותבת את הודעה הזאת בנפרד , כדי לא להיכנס לשום שרשור תמיכה.
ומה שכתבתי כאן זה היה המצב של הבן שלי שעד סיום חטיבת ביניים נכשל בהכל למרות הידע הרחב.
לא תוכנן בכלל לעשות בגרויות. התחיל בבינת בגרות אחת במקצוע החזק שלו כדי להעלות את הבטחון העצמי ובעיקבות הצלחה המשיך הלאה עד הבגרות המלאה (שגם לא הייתה בתכנון

)

 

[allafish]

זאת תזכורת חשובה מאוד

דינה , תודה רבה. זאת תזכורת חשובה מאוד לכל ההורים שמתלבטים בקשר למסגרת לשנה/ים הבאה/ות. בתור אמא לילד מוכשר מאוד, לקח לי זמן ומאמץ להגיע לתובנה הזאת, במיוחד כי אני באה מרקע חינוך רוסי שמחשיב רמה אקדמית מעל להכל.

 

[dina199]

זה גם הרקע שלי.

את מתארת לעצמך את ההלם שקיבלתי כשאמרו לי (כשהבן היה בן 12 , שנתיים לפני האיבחון) שלא כולם עושים בגרות ?
ובגיל 14 (כשכבר אובחן) המצב היה כל כך גרוע , שכבר לא היה לי איכפת מלימודים.
כל מה שרציתי כשהוא נכנס לתיכון שלו , שירגיש טוב אחרי סבל של 9 שנים בבית ספר .

 

[אמא חמסה]

סליחה על השאלה הגזענית,

ראיתי פה כבר כמה הודעות בעבר, שבהם נכתב ש"חינוך רוסי מחשיב רמה אקדמית מעל הכל"

האם ברוסיה אחוז אקדמאים גבוה מאשר בישראל? למיטב ידיעתי לא ממש.

 

[dina199]

אצל יהודים בברה"מ כן , כך היה.

אחוז אקדמאים בין היהודים בברה"מ היה גבוה מאוד.
וכן באופן כללי בחינוך הסובייטי (אין לי מושג מה קורה בחבר העמים היום

) רמה אקדמית באמת הייתה מעל הכל ,
ובמיוחד בתחום מדעי - ריאלי.
וזאת הסיבה שאח סבל מהילדות. אני הייתי תלמידה מצטיינת והוא (האספי שאף אחד לא ידע שהוא כזה) נחשב כעצלן.
כי לפי דרישות הורים היהודים לא היה מצב לילד שלהם 'לא להצליח בבית ספר'

 

[אמא חמסה]

זאת נראית לי יותר אגדה מאשר מציאות

למשל, לפי נתוני הלמ"ס ל לכשליש מהעולים של שנות ה-90 ישנה השכלה המוכרת בישראל כהשכלה גבוהה.
בישראל כולה אחוז המשכילים הוא קרוב לחמישים מהאוכלוסיה.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4280244,00.html

יכול להיות, שיחסית לאוכלוסיה הלא יהודית ברוסיה, היהודים עודדו השכלה
אבל לא בטוח שיש יותר אקדמאים ברוסיה מאשר בישראל, למשל.

 

[dina199]

בשנות 70 99 אחוז מהעולים באו לארץ

בשנות 90 הרוב התפזר בעולם (במיוחד אקדמאים שלא הייתה להם עבודה בישראל וקיבלו אותם בזרועות פתוחות בארה"ב,
קנדה , אוסטרליה , גרמניה וכו').
לכן זו לא אגדה (הרי אני מכירה אישית, ולא סטאטיסטיקה

).
ולכן גם סטאטיסטיקה בארץ בלבד לא מדוייקת.

 

[אמא חמסה]

הכרות אישית אינה מלמדת על כלל

האוכלוסייה.

יכול להיות שאת היית בסביבה שרובה היו אקדמאים.
זה לא מלמד אם כל האוכלוסיה היהודית ברוסיה היתה אקדמאית יותר מהממוצע ברוסיה או פחות.
על זה אין לי מושג.

בשנות התשעים העליה ברובה הייתה דווקא לישראל.
חת הסיבות שיהודים רבים בחרו להגר דווקא לישראל היא העובדה שלבקשתה של ממשלת ישראל, ארצות הברית לא אפשרה יותר כניסה חופשית של מהגרים מברית המועצות בתחילת שנת 1990, בעוד ישראל קיבלה אותם ברצון וללא תנאים. עד לשינוי מדיניות ההגירה האמריקאית היגרו לארצות הברית במהלך שנות ה-80 של המאה ה-20 כ-200 אלף יהודים מברית המועצות.[דרוש מקור] יחד עם זאת, שעריה של גרמניה היו גם הם פתוחים בפני מהגרים יהודים במהלך שנות ה-90. למרות שרמת החיים בגרמניה הייתה גבוהה יותר מזו שבישראל וש"סל הקליטה" שיוצאי ברית המועצות יכלו לקבל בגרמניה לא היה פחות בערכו מסל הקליטה הישראלי, העדיפו רוב יוצאי ברית המועצות לעלות לישראל.

 

[dina199]

מצטערת להגיד לך, אבל את הנושא הזה

(של חינוך בסביבה יהודית בברה"מ) אני מכירה יותר טוב ממך .
ואת לא היחידה , יש הרבה ישראלים שלא ידעים על זה שום דבר (ועל הרבה דברים אחריןשהיו בברה"מ)
אז לא איכפת לי אם את מסכימה או לא - זה היה המצב.

 

[Astroo]

אפשר קישור לנתוני הלמ"ס?

עד כמה שידוע לי, בקרב יהודים שעלו מהחלק האירופאי של ברית המועצות בגילאי 25-60 אחוז האקדמאים הוא בסביבות 80%.

 

[אמא חמסה]

שימי לב מה עשית כאן

כמה צמצמת

עלו מהחלק האירופאי
בגילאי 25 - 60

אבל בואי נבדוק
אני הסתמכתי על ויקפדיה, מקום שכתב שהוא מסתמך על הלמ"ס (ערך העליה מברית המועצות בשנות התשעים).
אז עכשיו בזכותך הגעתי למקור עצמו.

מעתיקה:
מספר שנות לימוד של בני 15 ומעלה
כ-49% מעולי הרפובליקות האירופיות ו-43% מעולי הרפובליקות האסיאניות דיווחו בעת הרישום שלמדו 13 שנים ויותר, בדומה למצב בשנים 1998 ו-1999. רמת ההשכלה של העולים שהגיעו בשנים 1995-1999, הייתה נמוכה מזו של אלה שהגיעו בראשית גל העלייה. אחוז העולים שהיו בעלי השכלה של 13 שנות לימוד ויותר בשנת 1990 היה כ-59% בקרב העולים מהרפובליקות האירופיות ו-49% בקרב אלו מהרפובליקות האסיאניות.
שיעור בעלי השכלה של 13 שנות לימוד ויותר הגבוה ביותר בשנים 2000 ו-2001 היה בקרב עולי רוסיה (51% ו-53%, בהתאמה). אך גם בקרב העולים מרוסיה הייתה ירידה מתמדת בשיעור זה (מ-68% ב-1990, ל-56% ב-1992 ול-51% ב-2001).
בקרב עולי 2000 ו-2001, שיעור בעלי ההשכלה של 13 שנות לימוד ויותר הנמוך ביותר היה בקרב עולים מאזרבייג'ן (35% ו-32%, בהתאמה).
משלח יד בחו"ל
בשנים 2000-2001 היו כ-27% מעולי בריה"מ לשעבר בעלי מקצועות מדעיים ואקדמיים בחו"ל (כ-15% היו מהנדסים), 31% היו בעלי מקצועות חופשיים אחרים, טכניים ודומיהם ו-25% היו עובדים מקצועיים או בלתי-מקצועיים בתעשייה, בתחבורה ובבנייה. אחוז בעלי המקצועות המדעיים והאקדמיים נמצא במגמת ירידה - 39% בקרב עולי 1990, 28% - בקרב עולי 1995 ו-24% בקרב עולי 2001.
בשנת 2001 היה אחוז הגבוה ביותר של בעלי מקצועות מדעיים ואקדמיים היה בקרב העולים מרוסיה (28%) ומגרוזיה (26%).
בשנים 2000-2001 נמצא הבדל בין התפלגות משלחי היד בקרב הגברים לזו שבקרב הנשים. בקרב הגברים נמצא שיעור גבוה יותר של מהנדסים ושל עובדים מקצועיים ולא-מקצועיים בתעשייה ובתחבורה, ובקרב הנשים נמצא שיעור גבוה יותר של מקצועות חופשיים אחרים וטכניים, וכן של פקידות, של עובדות מכירות ושל עובדות שירותים (ראה לוח 35).

כלומר, מדווחים בשנת 1990 על 40% מבין העולים כבעלי מקצועות מדעיים ואקדמיים ומאז רק ירידה.

90% מהעולים הגיעו מהחלק האירופאי של ברית המועצות לשעבר.

בישראל שיעור בעלי ההשכלה הגבוהה הוא 45%, כך שנראה לי שיש דמיון בין רמת ההשכלה של העולים ובין הותיקים.

אצלנו, לפחות, חלק מהעובדים שעלו מברית המועצות לשעבר, רכשו את השכלתם בישראל. (גם אלו שהגיעו בגיל לא צעיר)

 

[Astroo]

הסטטיסטיקה קצת מוזרה

1. איך לבני 15 יכולה להיות השכלה של 13 שנה ומעלה?. בבריה"מ ההשכלה התיכונית היתה 10 שנים (התחילו ללמוד בגיל 7). לכן רק לבני 20 יכולה להיות השכלה של 13 שנה ומעלה. לכן הסטטיסטיקה לא תקפה.
2. בקרב האנשים שנולדו לפני מלחה"ע השניה רק למעטים יש השכלה גבוהה. לכן בכוונה לקחתי את הקבוצה של גילאי 25-60.
3. מי שעלה מרפובליקות אסיה התיכונה זו אוכלוסיה אחרת לגמרי, אין טעם לאחד את האוכלוסיות מבחינה סטטיסטית.

 

[אמא חמסה]

אם תבדקי מבחינת גילאים,

רוב העולים היו מבוגרים יותר, ולא היו ילדים רבים מקרב העולים.

וכן רוב העולים (90% כפי שציינתי הגיעו מהחלק האירופאי של ברית המועצות לשעבר).

אלו הנתונים שאני מצאתי, אם תמצאי אחרים אשמח לראות אותם.

גם בישראל דרך אגב, בודקים את כולם, כשברור שהאוכלוסיה הערבית והעולים מאתיופיה מורידים את הממוצע. (ברור ששם מקרב העולים אחוז המשכילים היה קטן מאוד).

ובכל זאת, כשמשווים את ההשכלה של הישראלים מול ההשכלה של העולים מברית המועצות, לא רואים הבדל גדול.

וזאת למרות, שאחוז המבוגרים אצל העולים גדול יותר מאשר בקרב האוכלוסיה הכללית.

 

[Astroo]

הסטטיסטיקה הזאת לא תקפה

לכן אין טעם בכלל להתעמק בה. ברגע שבודקים כמה בעלי השכלה גבוהה יש בקרב בני 15 ומעלה, אין על מה לדבר יותר. לא ברור לי מה היתה מטרתם של הסטטיסטיקאים שהכינו את הדו"ח הזה.
גם אחוז האנשים שהיו מעל גיל 60 היה יחסית גבוה בקרב העולים, וכפי שציינתי בקבוצה הזאת אכן אחוז בעלי השכלה גבוהה היה נמוך. אבל בקבוצה של בני 20+-60 אחוז המשכילים היה לפחות 80%.

 

[אמא חמסה]

יש לך מחקר אחר שעליו את מסתמכת?

כדי לכתוב מספר צריך הוכחה.

 

[Astroo]

בבקשה

http://brookdaleheb.jdc.org.il/_Uploads/PublicationsFiles/486-06-intpatterns-REP-HEB.pdf

ראי עמוד 7

 

[אמא חמסה]

מצטטת מה שכתוב בעמוד 7:

השכלה: רמת ההשכלה של העולים גבוהה. שיעור בעלי התארים האקדמיים בקרבם (%40) גבוה באופן
משמעותי מהשיעור בקרב כלל היהודים (%27). רק %5 לא סיימו בית-ספר תיכון, לעומת %11 בקרב
כלל היהודים. לגבי עולים אלה אנו מציגים רק מידע על אודות התעודה הגבוהה ולא על אודות שנות
לימוד, שכן תרגום שנות הלימוד מהשיטה של ברית-המועצות לשעבר בעייתי ומטעה

את טענת ל-88% ולא זה מה שהראית פה.

אני טענתי כמו שכתוב כאן, שקרוב לחמישים אחוז אקדמאים.

 

[dina199]

הסטאטיסטיקה לא חשובה.

הרי במקור דובר על החינוך הסובייטי - יהודי הנוקשה , ולא על אחוז האקדמאים.
אז כן לא כולם הצליחו להיות אקדמאיים, בגלל הגבלות (לא רשמיות אבל אמיתיות) על אחוז יהודים באוניברסיטאות (ולא בגלל חוסר הצטיינות) אבל על כולם הופעל לחץ עצום החל מכיתא א' להיות תלמידים מצטיינים.
אז אם מישהו היה בודק את הלאום של המצטיינים בבתי ספר בברה"מ , הרוב הגדול להיו תלמידים יהודים.
והיו בתי ספר יעודיים (ללימודי מתמטיקה-פיסית או אנגלית( ששם הרוב המוחלט של התלמידים היו יהודים ורובם היו מצטיינים.
גם יהודים בוגרי בתי ספר כאלה עם תעודות בגרות מושלמות לא תמיד הצליחו להיכנס למוסדות אקדמיים.

 

[allafish]

הסבר

יותר נכון היה צריך לכתוב " חינוך יהודי-רוסי מחשיב רמה אקדמית מעל לכל". וכן, בין יהודים ברוסיה אחוז אקדמאים היה גבוהה מאשר בישראל. אני זוכרת את ההפתעה שהייתה לי כשעליתי לארץ בגיל 14 וגיליתי שכאן גם זבנים בחנות הם יהודים, וגם נהגי אוטובוס וגם מנקות וכו'. עד אז הייתי בטוחה שלכל היהודים יש תואר ראשון לפחות, יהודיה הכי פחות משכילה שפגשתי בחיי ברוסיה הייתה מורה ביסודי.

אני כוכבת זאת כעובדה ללא שום שיפוטיות או התנשאות. זאת הייתה פשוט אסטרטגיית הישרדות של יהודים בגולה. סבלו אותם כי היו צריכים את הידע שלהם ואת היכולות שלהם שלגוים ( ובמיוחד לרוסים) היתה חסרה.

 

[רנה73]

בברה"מ

בעצם עזבי ברה"מ, אני אספר לך על מולדובה, אחת מרפובליקות ברה"מ לשעבר.
לשלשוה מתוך ארבעת הסבים/סבתות שלי לא היה תואר. הם היו זבנים ותופרות. סבא אחד היה רואה חשבון. אז המשפחה העניה היתה בוחרת ילד אחד עם כישורים לימודיים, חוסכת כסף ושולחת אותו ללימודים גבוהים. כבר אז זאת היתה רפובליקה לא מן העשירות ולא היה כסף.
בדור של ההורים שלי, ילידי פוסט המלחמה, השכלה גבוהה היתה must. נקודה.
אמא שלי סיפרה שפחדה מאוד לא לקבל ציונים גבוהים בתואר השני שלה מחשש שאבי בעלה (סבי. רואה החשבון) פשוט יזרוק אותה מהבית בגלל הישגים נמוכים.
במולדובה, ואולי בכל ברה"מ באותה תקופה, בדומה לגרמניה הנאצית היו "נומרוס קלאוזוס" באופן לא רשמי אמנם, אבל כמות היהודים שהורשו להתקבל למוסדות אקדמיים מבוקשים היתה מוגבלת. בגלל המקומות הפנויים המועטים, כל תלמיד יהודי הוכרח להצטיין בתחרות מול יהודים אחרים. אז אולי לא כולם זכו ללמוד ולהשיג תארים, או שעשו תארים במקצועות פחות מבוקשים (ריאליים) אבל לילדים היהודים הכניסו מגיל אפס לראש שהם חייבים להצטיין בלימודים "כי אתה יהודי ואתה חייב. אין לך ברירה".
נשים רוסיות שלא היו אנטישמיות שאפו להתחתן עם בחור יהודי כי "בחור יהודי לא שותה, לא מרביץ ומפרנס בכבוד". פרנסה בכבוד באה ביחס ישר לתואר אקדמי והכנסה ראויה (בקנ"מ סובייטי).
אנחנו עלינו בתחילת שנות השמונים. ההורים שלי היו לחוצים מאוד על הלימודים שלי כבר מתחילת היסודי. הייתי צריכה להצטיין ולהיות בהקבצות א' (א1 ליתר דיוק. כי היתה גם א2). המטרה היתה שאגיע לתיכון עיוני וחלילה לא לאורט כי "מאורט תצאי או נגרית או מטאטאת רחובות". בדיעבד, הלוואי והייתי נגרית. ברצינות

ובתיכון הפעילו עלי מכבש לחצים ענקי ללכת למגמה ריאלית כי "רק ככה תוכלי להתקבל לאוניברסיטה". ההורים שלי לא ידעו מהחיים שלהם לגבי מה שקורה בארץ מבחינת השלמת בגרויות או אי הליכה בתלם. גם אני לא הייתי בדיוק מחוברת למציאות באותה תקופה, אבל זו היתה רוח הדברים שהם ספגו תחת השלטון הסובייטי.