m i c h a l i
New member
להודות בטעות
לפני כחודש יסמין (כיתה ב') החלה להחמיץ פנים בכל יום כשהלכה לבית הספר. כששאלתי לפשר הפרצוף היא ענתה שהיא לא אוהבת את בית הספר (למי שזוכר ביה"ס נסגר והילדים פוזרו בין בתי ספר אחרים). טענה שאין לה חברים ושהיא לא רוצה ללכת לבית הספר. חיכיתי אחרי החגים. חיכיתי עוד קצת אחרי בתקווה שאולי היא תשנה את דעתה. מיום ליום זה הפך לגרוע יותר. היא היתה בוכה בכל לילה לפני השינה. היא היתה הולכת עצובה לבית הספר וזו ילדה שהיתה בעבר רצה בשמחה לכיתה. ובשבוע שעבר זה התחיל להשפיע על הלימודים בכיתה. הערות ביומן וכו'. נאלצתי להודות שעשיתי טעות. רוב החברים מבית הספר הקודם נרשמו לבית ספר אחד ואותה רשמתי לבית ספר אחר מכל מיני סיבות. לא חשבתי שתהיה לה בעיה חברתית כי היא תמיד מוצאת את מקומה בין ילדים אחרים ומתחברת בקלות. ביום שני הייתי בעירייה. ביום שלישי היינו בביה"ס החדש. ביום רביעי היא כבר התחילה ללמוד שם. אי אפשר לתאר את ההבדל . הילדה פשוט פורחת וכך אני רגילה לראות אותה. חבל שחיכיתי 3 חודשים אבל שמחה שעשינו את השינוי. ביום רביעי היא גם עברה את המבחן לאיתור מחוננים בביה"ס החדש וסיימה במקום הראשון בכיתתה עם מעל ל100 נקודות (זה אפשרי בכלל?) עכשיו היא זו שמעירה אותי בבוקר ומאיצה בי ללכת מוקדם יותר לבית הספר . סוף טוב הכל טוב רציתי רק להוסיף, שחשוב להיות קשובים אליהם ואל רחשי ליבם כי לפעמים גם הם יודעים כמונו מה טוב בשבילם
לפני כחודש יסמין (כיתה ב') החלה להחמיץ פנים בכל יום כשהלכה לבית הספר. כששאלתי לפשר הפרצוף היא ענתה שהיא לא אוהבת את בית הספר (למי שזוכר ביה"ס נסגר והילדים פוזרו בין בתי ספר אחרים). טענה שאין לה חברים ושהיא לא רוצה ללכת לבית הספר. חיכיתי אחרי החגים. חיכיתי עוד קצת אחרי בתקווה שאולי היא תשנה את דעתה. מיום ליום זה הפך לגרוע יותר. היא היתה בוכה בכל לילה לפני השינה. היא היתה הולכת עצובה לבית הספר וזו ילדה שהיתה בעבר רצה בשמחה לכיתה. ובשבוע שעבר זה התחיל להשפיע על הלימודים בכיתה. הערות ביומן וכו'. נאלצתי להודות שעשיתי טעות. רוב החברים מבית הספר הקודם נרשמו לבית ספר אחד ואותה רשמתי לבית ספר אחר מכל מיני סיבות. לא חשבתי שתהיה לה בעיה חברתית כי היא תמיד מוצאת את מקומה בין ילדים אחרים ומתחברת בקלות. ביום שני הייתי בעירייה. ביום שלישי היינו בביה"ס החדש. ביום רביעי היא כבר התחילה ללמוד שם. אי אפשר לתאר את ההבדל . הילדה פשוט פורחת וכך אני רגילה לראות אותה. חבל שחיכיתי 3 חודשים אבל שמחה שעשינו את השינוי. ביום רביעי היא גם עברה את המבחן לאיתור מחוננים בביה"ס החדש וסיימה במקום הראשון בכיתתה עם מעל ל100 נקודות (זה אפשרי בכלל?) עכשיו היא זו שמעירה אותי בבוקר ומאיצה בי ללכת מוקדם יותר לבית הספר . סוף טוב הכל טוב רציתי רק להוסיף, שחשוב להיות קשובים אליהם ואל רחשי ליבם כי לפעמים גם הם יודעים כמונו מה טוב בשבילם
הם חששו בתחילה, מובן וברור שלושה חודשים אנחנו כאן הם בעננים ואני בכלל מרחפת מאושר.