מגלה את עצמה
New member
להגיד שיש לי חלום
נשמע קצת "גדול". אז אני אלך על "תקווה גדולה"
מאז שאני זוכרת את עצמי אני חולמת להיות שחקנית ואי אפשר להגיד שלא נקטתי במציאות כל צעד שיכול להביא אותי לשם. החל בחוגי דרמה ואחר כך מגמת תאטרון וכל מיני סדנאות העצמה ומלא כסף על שיעורי פיתוח קול וכמה שנים טובות בבית ספר למשחק. ולא משנה לכמה אודישנים אני הולכת, תמיד אומרים לי "את לא מתאימה". לא אומרים דברים כמו "לא היית טובה" ולפעמים אני גם שומעת "התרשמנו ממך אבל..." ויש לי תחושה ואני חושבת שאני די אובייקטיבית לגבי עצמי, שהסיבה שאני לא מצליחה לפרוץ דרך בתחום הזה היא איך שאני נראית. אי אפשר להגיד עליי שאני נראית רע, אבל בואו נגיד שאני לא מסוג הבחורות שתסובב ראשים ברחוב. אבל זה משהו שתמיד ידעתי ואמרתי לעצמי "מזל שיש לך אופי וחתיכת אישיות"
אבל עם אופי לא קונים במכולת... וכן, יכול להיות שאני צריכה להתפכח מהחלום הזה אבל אני לא יודעת אם באמת "עשיתי הכל". ויכול להיות שמה אני הולכת להגיד עכשיו יישמע מוגזם, אבל אני שוקלת ברצינות ניתוח פלסטי. וכמו שאמרתי, זה יכול להיות קצת מוגזם אבל אני חושבת שהרצון לממש את התקווה הזו, גדול יותר מכל מכשול.
נשמע קצת "גדול". אז אני אלך על "תקווה גדולה"