להביא ילד לחתונה

[אמאשלרננה]

אני אומרת...

שלכי עם האינטואיציות שלך ותפסיקי לחשוש כל כך. כל השרשור הזה, אני שואלת את עצמי "למה היא לא משחררת", "מה הרגשות אשמה האלה, הילד מעל גיל 3" ואז קראתי על הלקות ראיה והבנתי ובכל זאת, גם אם לילג שלך יש לקות מסויימת, את חייבת ללמוד לשחרר. אם הוא יבוא איתכם, קחי את הדברים בפרופורציה, יבכה? מרגיעים. עצבני, אחד מכם מתנדב ללכת להרגיעו בצד וכו'. רגשות אשמה - זה הזמן ללמוד לשחרר, לצאת מזה. אם כל הזמן נרגיש אשמים על ההתנהגות שלנו, אנחנו נכנסים ללופ לא הגיוני ולסוג של יחסים לא בריאים עם הילדים שלנו. גם את תשאירי אותו, את צריכה לעשות עבודה עצמית בלדעת שגם אם זה לא יהיה הערב הכי מוצלח של חייו-זה גם בסדר. הוא לא יסבול סבל קיומי ולפעמים אנחנו צריכים לדעת לשים את עצמנו גם איפשהו בראש סדר עדיפויות. אני כותבת את זה מתוך ניסיון של מי שלקח המון זמן לתת לביביסיטר לשמור על הילדה שלה וכו'.

 

[אנדריאה הקטנה]

זה קורה לי רק במקרה הזה

אין לי שום בעיה לשחרר בכל מצב אחר. הילד נשאר עם בייביסיטר מגיל חודשיים. רק כשאני משאירה אותו לילה איתה יש לי קושי לשחרר. בשאר בדברים אני קולית לגמרי. הייתי מתה לדעת למה דווקא זה כל כך קשה לי ושאר הדברים לא?

 

[UmaGuza]

אולי בגלל הלחץ אם הוא נרדם או לא

יכול להיות שכשהוא נשאר איתה בלילה את את בלחץ אם הוא ירדם או לא וגם עבורו הסיטואציה של להירדם בלי ההורים הופכת ללא נעימה. מה יקרה אם תשחררי ומראש לא תצפי שהיא תרדים אותו? מה יקרה אם ערב אחד הוא ישאר ער וישחק עם הבייביסיטר שהוא מאוד אוהב לדבריך? כך גם אתם תוכלו להנות בחתונה, בלי לחץ ורגשות אשמה אם הוא נרדם/בוכה או לא וגם הוא יבלה בנעימים במהלך הערב. אם הוא יתעייף בשלב מסויים סביר שהוא ילך לישון, אם לא, אז הוא יחכה לכם ער, ממילא כתבת שאתם לא מתכננים לחזור מאוחר. זה מה שאנחנו עושים דרך אגב, אחת לחודש בערך היא נשארת עם אחותי והן מבלות ונהנות ביחד עד שאנחנו חוזרים. בפעמים הראשונות היו נסיונות הרדמה אבל כשהבנו שזה לא הולך הבנו שהרבה יותר נעים לכל הנוגעים בדבר אם מוותרים על זה מראש. בעניין הדילמה של החתונה, אנחנו לוקחים אותה (בת שנתיים) כי היא מאוד נהנית מאירועים כאלה, אבל אם המצב היה כמו שאת מתארת והיא לא היתה נהנית הייתי מעדיפה לא לקחת.

 

[אנדריאה הקטנה]

את יודעת מה? רעיון טוב...

 

[יה-יה]

לא פירטתי כי הייתי צריכה ללכת

אז הנני כאן: אני לא דוגמא לכלום. הילדים שלי לא נשארו מעולם עם בייביסיטר, שאינה אחת מהסבתות. מעולם לא ישנו לילה בלעדינו (להוציא את יום הלידה של מס' 2 וגם זה היה רק לילה אחד). בגיל שנתיים ביטלתי צימר שהזמין לנו בנזוגי ללילה אחד (וחצי שעה מהבית), כי לא יכולתי לדמיין אותו (היה אז רק הבכור) לילה שלם בלעדיי (כולה היה אמור להיות עם סבתא, לא עם איזה מפלצת עם ארבעה ראשים וקרניים חדות

). בשבוע שעבר יצאנו לחתונה לראשונה לבד, מאז שנולד הצעיר לפני שנה ושמונה חודשים... (אגב, היה מה-זה כיף!!! שווה לנסות

אה, וגם עצרו אותי למבחן שכרות ולא עברתי במכשיר נשיפה הראשון, אבל בשני כן

) אני חושבת שכדאי שאעצור פה

לי הספיק שאמרת שאת לא מצליחה לשחרר ולא מצליחה ליהנות. לא רואה טעם להילחם בזה דווקא עכשיו. אבל עזבי אותי, אני משוגעת

עניתי או בלבלתי ת'מוח?

 

[אנדריאה הקטנה]

הרגעת אותי נורא

איך זה עבר לך? מעצמו או שנלחמת בזה? או שלא עבר לך...??

 

[שושן בשם אחר]

אני לא מבינה משהו. והחתונה זה לא שבירת שגרה?

מאיך שאני רואה את זה - אם תקחי אותו לחתונה, גם יהיה לו צפוף ורועש ומשעמם (לפי דברייך), וגם תהיה שבירת שגרה והוא לא ילך לישון מתי שהוא רגיל. אה, ואין סיכוי שאת הולכת ליהנות בחתונה של חברה טובה עם ילד משועמם בן 3 וחצי. אם תשאירי אותו עם בייביסיטר - אני מניחה שיהיה לו לפחות כיף עם הבייביסיטר. גם כן תהיה שבירת שגרה, אבל לפחות בבית שלו, עם איזושהי מסגרת שהוא מכיר. וגם פה הוא לא ילך לישון מתי שהוא רגיל. אבל את, אם תצליחי לעבוד קצת על עצמך מבחינה פסיכולוגית, דווקא כן תוכלי ליהנות בחתונה. עם בעלך. לבד. רגע לפני שאת יולדת ושוב לא הולכת לשום מקום. אני בעד לא לקחת לחתונה. אבל (גילוי נאות) באופן אישי אני נגד לקחת ילדים קטנים לחתונות בלי קשר לכל הסיפור מסביב.

 

[yaelyb]

תזכרי כשאת היית קטנה....

את לט עשית "בעיות" לבייביסיטר? כשבאו לשמור עליך באמת הלכת לישון בזמן? זה חלק מהענין כשההורים לא בבית ושום דבר לא יקרה אם ילך לישון לילה אחד יותר מאוחר. לפי מה שאת מספרת היא די בסדר איתו והוא די אוהב אותה. אני בעד להשאיר בבית, לכי תהני לפני הלידה הצפויה בלי לרדוף אחריו או להשכיב אותו לישון על הכסאות.

 

[sea13]

חד משמעית-לא לקחת!!

ילדים לא נהנים בחתונות!הם אולי בהתחלה בסוג של היי, רצים ומשתוללים, אח"כ עייפים ומעוכים וצריך להיות איתם ולהחזיק אותם ויש רעש וצפוף וכו' מגיע להם גם להשתחרר ולנות במסיבה טוב.קחו ביביסיטר, כינו לו מראש אוכל שתדעי מה הוא אכל ותהיי רגועה ושימרח את הביביסיטר.במקרה הכי גרוע הוא ילך לישון מאחור יותר, כלום לא יקרה לו.כותבת הדברים היא אמא שמאוד מתקשה לשחרר את הילדים בערב, אבל אני בטוחה לחתונה לא הייתי מביאה את הילדים.לפני שבוע הייתי בבעיה דומה לשלך, השארתי 2 ילדים בני 3.5 ותינוק בן שנה וקצת לביביסיטר.שניהם הלכו לישון טיפה מאוחר ולגדול היה קצת קשה, רצה אותי.אבל הוא מספיק גדול גם כדי להבין שלאמא יש חיים משלה ושאני תמיד חוזרת אליו.