לדעת בלי לגעת

[מולוקו]

לדעת בלי לגעת

המבט מרפרף פיכח נגוה באור סנוורים , הגוף רוצה לדעת רק היד לא נוגעת . קרובה את אלי מטווחי כף יד , בחזקת מנחה בלא כחל ושרק. אבל היד לא נוגעת אלא רוגשת מפרפרת , כל כך מאומנת , לדעת בלי לגעת.

 

[שמים1]

אל תיקח את המבט

אל תיקח ממני את המבט את החיוך החיוור שמקשט שפתותיך. השאר חלון קטן פתוח בימי סערה דרכו אראה ברקים בעינייך נר תמיד קטן בליבך. אני שותקת מילותי נמוגו ברוח, כמו עלי השלכת שפינו מקומם לפריחות של אביב. השאר לי ריחותך עטוף אותי בחיבוק חם בטרם תפליג אל עבר הצללים.

 

[מולוקו]

את קונה אותי ביושר

אם רק תשימי בצלחת , חיוך קטן באמצע על מצע של גוף פורח בתוך פריחה של קיץ , עם רדת ליל. את קונה אותי ביושר עם קמצוץ של אושר , חתוך דק דק על השפתיים מאיר את הפנים שבעתיים,

 

[מטבע הדברים]

נגעת מבלי משים

נגעת מבלי משים ברבדיםחושיים, כי לא [תמיד] צריך לגעת כדי לדעת. רפרוף או ליטוף במרקמים רכים כעין מגע מחריש נרעד,מרגיש גוף עטוף.

 

[ריקי די]

נוגע לא נוגע

נוגע לא נוגע כתחושת הרוח על תלתלים, מעביר בי רעד מבעיר בי גחלים. לא מגע היד הוא שהריץ את הנשימה אלו פרפרי הגון הנוטים לזכור כל פינה.

 

[מתבשמת]

גליי אויר ../images/Emo25.gif../images/Emo20.gif

רגלה מונחת על ישבנך. אחרת הדוקה אל גופך. ראשך על חום שדייה, מתפזר בין הדיי חדריה. מבטך העצום למחצה, חולף לקצה פיטמתה. כמשב הנרעד בשוליו. כוילון הנצמד לקפליו. משיק למשי סדין. מחליק אליה עדין. ניחוח ממנה נוטל, בגליי האויר מוהל, וחומק אל הליל...

 

[טאKילה]

משעולים מסחררים

לחשת לי מילים מתרצות כמו סערה הפחת בי חשקים שהציתו בגופי להטים ושפתיי עקצוץ מפתה. , משתוקקת רעדתי לחוש כל צליל ונגיעת קולך כמטילי זהב את כולי התיכה במשעולים מסחררים. , חולמת אותך בסתרי לבי כמהה להתרפק בך לארנין ערומיך כשאתכרבל בין זרועותיך.

 

[מולוקו]

קחי אותי

אלחש לך ניגון עתיק , לעטוף בו את גופך הרך לחלוט לזכותי אמה מכבודך , על מנת להיות שותף במאוויך. קחי אותי בזרועותיך כמלקוח שי לעת מנחה , אמצי אותי אליך כאשה המגוננת על יוצא חלצה.