אז בעצם המציאות היא אשלייה למציאות
אחרת שהיא מבחינה אובייקטיבית נכונה בגלל שאין בה זמן. נ.ב ניוטון היה מאמין "כבד" באלהים כך שאני לא מתפלא שהוא ייחס לו חשיבות לתיאוריה שלו גם היא מבחינה מטאפיזית. עכשיו אם הסיבתיות היא אשליה (דבר אשר נובע מכך שהזמן אשליה) ובעצם כל אירוע מתרחש יש מאין זה עדיין לא אומר שאין סיבתיות, האירוע שהתרחש יש מאין התרחש בזכות דמות אלהית או סיבה אחרת כך שהבריאה המתמדת עדיין אינה סותרת לגמרי את רעיון הסיבתיות אלא רק אומרת שסיבה ומסובב כפי שנראים לנו אינם דווקא כך, הסיבה שנראית לנו כסיבה למסובב היא אינה הסיבה האמיתית למסובב אלא אירוע שונה לגמרי הסיבה של הסיבה הוא ההיוולדות מחדש אשר סיבתה הוא האל כך גם הסיבה למסובב שהוא האל. אני חושב שהבריאה המתמדת מחליפה את הסיבתיות של המסובב והסיבה המעגלית בסיבתיות של מסובב וסיבה חד סיטריים (יש סיבה אחת לאירוע והיא הבריאה המתמדת). אתה יכול להסביר לי במה רעיון זה מחליף את רעיון הסיבתיות? (אם אני שכחתי בכך שזה לא קשור לסיבתיות תקן אותי).
אחרת שהיא מבחינה אובייקטיבית נכונה בגלל שאין בה זמן. נ.ב ניוטון היה מאמין "כבד" באלהים כך שאני לא מתפלא שהוא ייחס לו חשיבות לתיאוריה שלו גם היא מבחינה מטאפיזית. עכשיו אם הסיבתיות היא אשליה (דבר אשר נובע מכך שהזמן אשליה) ובעצם כל אירוע מתרחש יש מאין זה עדיין לא אומר שאין סיבתיות, האירוע שהתרחש יש מאין התרחש בזכות דמות אלהית או סיבה אחרת כך שהבריאה המתמדת עדיין אינה סותרת לגמרי את רעיון הסיבתיות אלא רק אומרת שסיבה ומסובב כפי שנראים לנו אינם דווקא כך, הסיבה שנראית לנו כסיבה למסובב היא אינה הסיבה האמיתית למסובב אלא אירוע שונה לגמרי הסיבה של הסיבה הוא ההיוולדות מחדש אשר סיבתה הוא האל כך גם הסיבה למסובב שהוא האל. אני חושב שהבריאה המתמדת מחליפה את הסיבתיות של המסובב והסיבה המעגלית בסיבתיות של מסובב וסיבה חד סיטריים (יש סיבה אחת לאירוע והיא הבריאה המתמדת). אתה יכול להסביר לי במה רעיון זה מחליף את רעיון הסיבתיות? (אם אני שכחתי בכך שזה לא קשור לסיבתיות תקן אותי).
