אחת מאין סוף
New member
לגור לבד?
אני גרה לבד כבר קצת מעל שנה. זה בדירה של אבא, הוא ישן כל הזמן אצל חברה שלו. הוא בא לפה לביקורים, בעיקר לקחת דברים, ולראות איך אני שומרת על ניקיון הבית. בחרתי לכאן, לא באתי לכאן כל כך בשמחה. אמא שלי גרה בבית של 5 חדשים, יש שם מספיק מקום. אבל אני ואמא שלי לא מסתדרות, במיוחד שאנחנו גרות ביחד. אני לא מצליחה להיות סבלנית אליה ליותר מידי זמן. ואבא אצל חברה שלו למזלי, עדיף לא לגור איתו. אין פה טיפת רגש. זה גם בית של 2 חדשים אין פה מקום לאב ובת. כי אין פה פרטיות. יש לי כלבה קטנה ואפילו 3עכברים, אבל הם לא ממלאים את הצורך שלי באנשים סביבי. זה די אשמתי, כי אני זאת שמתרחקת מאנשים. אני מרגישה שהשיחה איתם לא מעניינת, התגובות שלהם לא מענייינות אותי. ואלה שמעניינים אותי, לא ממש מראים עניין להיות בחברתי. אני יודעת שהמצב הזה השתנה. אבל יש לי עוד 7 וחצי חודשים בשירות לאומי, ככה שאין לי ממש מאיפה להכיר אנשים חדשים. מה שאומר שאני רואה שהמצב הזה ישאר לפחות עוד 7 וחצי חודשים... מרגישה שאני מאבדת כוחות.
אני גרה לבד כבר קצת מעל שנה. זה בדירה של אבא, הוא ישן כל הזמן אצל חברה שלו. הוא בא לפה לביקורים, בעיקר לקחת דברים, ולראות איך אני שומרת על ניקיון הבית. בחרתי לכאן, לא באתי לכאן כל כך בשמחה. אמא שלי גרה בבית של 5 חדשים, יש שם מספיק מקום. אבל אני ואמא שלי לא מסתדרות, במיוחד שאנחנו גרות ביחד. אני לא מצליחה להיות סבלנית אליה ליותר מידי זמן. ואבא אצל חברה שלו למזלי, עדיף לא לגור איתו. אין פה טיפת רגש. זה גם בית של 2 חדשים אין פה מקום לאב ובת. כי אין פה פרטיות. יש לי כלבה קטנה ואפילו 3עכברים, אבל הם לא ממלאים את הצורך שלי באנשים סביבי. זה די אשמתי, כי אני זאת שמתרחקת מאנשים. אני מרגישה שהשיחה איתם לא מעניינת, התגובות שלהם לא מענייינות אותי. ואלה שמעניינים אותי, לא ממש מראים עניין להיות בחברתי. אני יודעת שהמצב הזה השתנה. אבל יש לי עוד 7 וחצי חודשים בשירות לאומי, ככה שאין לי ממש מאיפה להכיר אנשים חדשים. מה שאומר שאני רואה שהמצב הזה ישאר לפחות עוד 7 וחצי חודשים... מרגישה שאני מאבדת כוחות.
