לגור איתם

ערסlight

New member
רשלנות

יש בעמוד הזה לבד לפחות עוד שתי תגובות שלי שלא נשרכת אחריהן. אם כבר שפוט, אז שיהיה עד הסוף.
 
קראתי אותך בזכות ענתי..../images/Emo8.gif

צודק...זו באמת רשלנות פושעת שלא לקרוא אותך ולהנות מהגיגך..
תתפלא או לא, אבל אני לא קורא אותך...וכשאני כבר מגיע אליך , תמיד זה בזכות אחרים.. אז התודה שלך על הביקורים שלי אצלך זה להם..את הרשלנות אני לוקח עלי.. שא ברכה.. ברשותך אתפנה לדברים החשובים באמת..
 
קציצוני...

תרפה....... תנשום........ תכווץ...... שחרר. {יש דברים שלא מתייחסים אליהם....כמו המסטיק הזה שמרוח על המדרכה... מציק...טורדני..דביק...לעיס... אבל הוא שם :}} במקומו הראוי מונח לו ומרוח...}
 
האא

תגיד זה מרזה? ... אתמול חתמתי שורה אחרונה בספר החדש שלי... "....אם בכל זאת אתה על מיני סקסו-לייט....הנח רגלייך בגיגית מלאה בחומצה גופריתית... מה יגרום לנקבוביות ש'ך להיפתח...עכשיו שב....ובמקביל דחוף אצבע לשקע ואז...הדלק את האור.... ללא-יוצלחים מסוגך בלאו הכי ממתין סוף טרגי מר ונטול, אתה לפחות תפרוש בבום...על קולי...."
 
הממ..

אני דוקא מאוד היתי מתיחסת לתוכן.... אחרת.. את מבזבזת יותר ממילים..
 

יערית

New member
האכפתיות שלך מדהימה

נזכרת בימים שגם אשתו ש האקס שלי עשתה "פליקלקים" באויר למען הילדים,למען תוצרת האיש שהיא אוהבת ואזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזזז היא נכנסה להריון ומאז עברו כמעט שנתיים ,נולד הילד,הילדים נמצאים שם פעם בשבוע לשלוש שעות וזהו,איפה הפליקלקים באויר של קודם?נעלמו ביום שהיא השיגה את שלה, מן הסתם הייתי נאיבית לחשוב שיהיו שינויים בה מול הילדים,אבל היום יותר מתמיד בטוחה שכל הפליקלקים באויר שעושות הרווקות במערכת יחסים עם גרוש,זה קודם כל: בכדי לקבל את תחושת השייכות למצוא חן להראות שיש גישה לילדים למצוא חן ושוב למצוא חן ואחר כך... הן מחכות לשורה התחתונה. יודעת שכתבתי בכללי,יודעת שאולי זה נשמע קצת מכוער,אבל ביננו אישה,הדרך שאת סוללת זה קודם כל עבור עצמך,זה אם היה מדובר ברווק,את כל האנרגיות היית משקיעה במשהו אחר כרגע,אבל חייבים לעבור את הילדה בכדי להשיג את האבא. את בהחלט חשובה במטריצה החדשה של אבא,אבל בצעדים בטוחים,יותר מידיי דאגה ורצון לעטוף לפעמים משיג את ההפך. גם בחברות בכלל הצעדים לשם הם מאד איטיים וצריך זמן בכדי לחזק את האמון שבין השניים, תחשבי על עולם המבוגרים ותדעי שזה לא משתנה גם עם עולם הילדים,להיות טיבעית מבלי לחשוב איך את תוצגי בפני האבא.אם כל צעד שלך שקול "מעניין מה הוא יגיד על כך" (ועל כך רק את יכולה לענות) את עדיין לא בדרך לחברות,את עדיין במסלול ללב שלו. מכבדת את האמפטייה והדאגה שלך לילדה,כולי תקווה שזה יישאר גם אחרי שתמסדי את עצמך איתו. את לא הרווקה הראשונה שיוצרת קשר עם גרוש+ ובטח לא האחרונה,אבל מעטות הן הנשים שנשארות אותנטיות לילדים של בן הזוג אחרי שהשיגו את מטרתן. בהצלחה
 
יכול להיות..

מאוד מקווה שאני לא אהיה כזו. זה ישמע אולי פלצני, אבל הסיבה הראשונה שגרמה לי להתאהב באיש שלי, היא הדרך בה הוא דיבר ומדבר על ואל הבת שלו. אבא שלי נהרג כשהייתי בת שנה וחצי, ומעולם לא הצלחתי להבין מזה התפקיד הזה של להיות אבא. ופתאם הוא, במלוא הדרו, נלחם על כל שנייה עם הבת שלו, דואג לה, אוהב אותה, מתמוגג מהצלחותיה, כואב את כשלונותיה. אולי לך זה נראה טרוויאלי שאבא מתנהל ככה. אולי בעיינך זה נראה פשטני וטבעי וכמו כל דבר טבעי סופו להעלם..אז לא. אם אני יעיז לפגוע בקשר הזה שבינהם, לא נראה לי שהזוגיות שלנו תמשך. קשה לי להאמין שאני אתן יד להרס של מוקד כזה מהותי בחייה של ילדתו. אם אני אפגע בקשר שלהם..זה יחזור אליי כמו בומרנג.
 
לאט..

זה להבין שיש דברים שיצטרכו ללכת בקצב שלה.. לאט זה להבין שיש תחומים שלך אין גישה אלהם..לפחות עד ש/היא תתן לך להיכנס.. לאט..זה..להבין שאם עכשין זה טוב..ואכשהו נראה חלק..מחר יכול משהו להשתבש אפילו סתם בגלל מצב רוח.. לאט..זה..ללמוד אותה כאדם פרטי ולאהוב אותה בזכות עצמה ולא בגלל שהיא"תוצר של אביה"..<לא אהבתי את צרוף המילים האלה משאיר טעם..>.. לאט..זה ללכת לפעמים על קצות האצבעות..צעד קדימה צעד אחורה..לתת לה לאט לבטוח בה.. ולאט.. זה יכול להימשך חודש חודשיים חצי שנה..ויכול להסתדר תוך 3 חודשים.. לאט.. זה לא להתעצבן כשמשהו לא נעים לך..<כמו כאן בפורום>..כי איתה בטח יהיו דברים לא נעימים ומילים לא נעימות.. תלוי עד כמה את והוא תלכו יד ביד..זה תמיד חייב ללכת יד ביר את והוא..ולא לנסות לקחת צעד קדימה מבלי שתרגישו צורך.. לאט.. זה כמו בחיים הכל נבנה לאט..אמון באנשים נבנה לאט..וזה מה שאת צריכה להשיג..השגת את זה הצלחת. אהבה..לפעמים היא גם גולשת..
 

מצוטטת

New member
האמת....

אם את באמת רוצה להקל עליך עליו ובעיקר עליה {הילדה}.... לא הייתי תולה את המשך חיזוקו של הקשר הזוגי בינכם במגורים במשותפים{כרגע} אם אני זו הילדה, אזי גמני הייתי חשה "מאויימת" כרגע.......... אם אני זו את, אזי הייתי דוחה לבנתיים את המעבר למגורים משותפים.... ~אני~
 
ומתי יחשב רגע טוב?

הרי תמיד התקווה של הילד/ה תהיה לשמר מצב שהו/יא מורגלים אליו... אז מה? לא מגיע לאבא שלה להמשיך בחייו? וכן ברור לי לחלוטין שהכל צריך להעשות ברגישות ובעדינות ולא פחות ברור לי שכל מה שנעשה, הילדה תאלץ לעבור משבר של שינוי בשגרת חייה, ולו בגלל שנכנס אדם נוסף. וכן, סבלנות היא מילת מפתח. תודה לך
 

t o t a l

New member
כוונותייך טובות אבל את מלחיצה אותה

היא ילדה. את קולטת היא רק ילדה !!! מי הולך ושם לילדה על הכתפיים את האחריות לקשר שלכם? לשתף אותה בהחלטה של לחיות יחד או לא? נראה לי חלמאות גדולה מאוד. כמובן שצריך לחשוב עליה ולהתחשב בה, אבל לחלוק איתה את ההחלטה? כולה בת 8.מדמיין את הסלט שעשיתם לה בבטן. היא זאת שצריכה לתת גושפנקה לחיים של אבא שלה? מה היא בן אדם מבוגר שאולי מסוגל להיות מודע לעצמו ולוותר על הטוב שלו למען טוב של מישהו שהוא אוהב? היא רכה וזכה ועשיתם לה בלבלה גדולה. אז היא לא רוצה כי נראה לה שיהיה לה פחות מאבא שלה והיא כן רוצה כי היא רוצה שלאבא שלה יהיה טוב. ואיך ילדה כזאת קטנה יכולה בכלל להתמודד עם זה? אני בטוח שהכוונות שלך טובות, אבל לא נראה לי שאת מבינה. היא אוהבת אותך? נו באמת? היא הכירה אותך רק לפני שבועיים. היא לא אמורה לאהוב אותך. והיא לא אמורה להיות חברה שלך. ולא את שלה.
 

noam weissman

New member
עדיין לא במצב שלך...

אני גרוש לילדה מקסימה שמדי פעם שואלת על חברות וכו... עד היום לא היה לי קשר ארוך ורציני אבל כל פעם שהיא שומעת שאני מדבר עם ידידה כזאת או אחרת היא מתעניינת וכמובן בעקיפין רוצה לדעת היכן מקומה. אני עקבי בתשובותיי. היא תמיד תהיה הבת שלי, אני תמיד אוהב אותה ותמיד ביתי יהיה ביתה. לא משנה מה יהיה מצבי האישי בין אם תהיה לי בת זוג ואולי ילדים משותפים תמיד היא תהיה בתי ותמיד יהיה לה מקום בביתי. לדעתי את צריכה פחות להתערב ומי שחייב לעשות את עיקר המהלכים והשיחות הוא בן זוגך. לדעתי אתם צריכים לשבת עם הילדה אולי בתחילה הוא והיא וללבן את המצב. הוא חייב לתת לה הרגשה טובה שהיא חשובה לו מאוד ואת לא תפגעי בקשר שלהם. הוא חייב להבהיר לה שאת יכולה להיות חברה טובה שלה אבל לא תחליפי את אמא הביולוגית. כאשר היא תפנים שאת לא מסכנת את מקומה ואת רק יכולה לתרום לה ובמיוחד לאושרו של אביה מצבך יהיה יותר טוב. לדוגמא, שאלה שבתי שאלה אותי לפני כחצי שנה והיא רק בת 7 כיום. השאלה צצה לאחר שדנו באפשרות שתהיה לי בת זוג בעתיד. "ומה יהיה אם היא לא תאהב אותי ?".... עניתי לה בשאלה "מה את חושבת ?"... לאחר שחשבה תשובתה הייתה "היא לא תהיה איתך". כמובן שעניתי לה בחיוב ולא כי זאת צביעות אלה זאת האמת. ילדתי מקסימה וחברותית ומי שלא תסתדר איתה מקומה לא איתי. הרבה הצלחה וסבלנות, נועם.
 
נכון מאוד

את השיחה על ההחלטה על המגורים המשותפים עשה בנזוגי עם ביתו ביחידות, בדיוק בכדיי לאפשר לה להתבטא בחופשיות. מאוד ברור לה שאבא שלה מאוד מאוד אוהב אותה. קשה לי להאמין שהיא תבטח כבר במילת אבטחה שלה, כך שאת הבטחון בכך שלא אפגע בקשר שלהם, היא תוכל להפנים רק בהמשך כשתראה שהשד אינו נורא כל כך.. אני איש חינוך במקצועי, וזה מדהים שכשמדובר בילד בתוך ביתך, פתאם התשובות שהיו לי להורי ילדי הגן שלי, לא מספיקות לי לעצמי...
 
בסה"כ שאלת שאלה.

ושאלה ממש טובה. איך? לאט? פשוט מאוד..תעשי לאט..תני לה מרחב..לכי ממש לאט .. תני לזמן לעשות את שלו והכל יסתדר. נשמע נורא קלישאי..אבל זה מה יש.
 
למעלה