לגוססי
האמירה כי הסדר בני הישיבות הוא עבודה בשירות המדינה שאחת ההטבות עליה היא פטור משירות צבאי, היא מגוחכת. אם היה מדובר בעבודה, אזי חוקי שכר המינימום, הגנת זכויות העובדים וכו´ היו חלות עליה. אם מדובר בשירות מדיני, אזי השירות הזה היה צריך להיות זהה לשירות הלאומי והשירות הצבאי, ולהיות קצוב בזמן בחוק. זמן השירות של אדם המבצע שירות לאומי קצוב בחוק, ולא נאמר שאדם ישרת בשירות לאומי כל עוד לא שירת בצבא, עד גיל הפטור משירות הבטחון. יתרה מכך -אדם שהפר את תנאי השירות הצבאי שלו לא ישלח לישיבה, אבל חרד שהפר את ההסכם שלו ישלח לצבא. לפיכך, כל נסיון להציג את הסכם תורתו אמונתו כזהה לשירות צבאי, הוא מגוחך; בשירות צבאי המשכורת היא בעד שירות מסויים, בעוד שאצל האברך - בגלל שנאסר עליו לעבוד (שהרי אם השירות הזה היה קביל, הוא היה קצוב בחוק כמו השירות הצבאי והשירות הלאומי, ולא תלוי באי-עשיית השירות הצבאי). יתרה מכך, החוק הזה מפלה בבירור את הגישה החרדית, שכן לפי חוק מדינת ישראל מתירה לחילונים שמצפונם מורה להם כי צבא אינו הדרך להשתחרר מהצבא ללא איסור העבודה, בעוד שלחרדים אין אופציה כזו. הנסיונות הנואשים להאחז בגישות המסולפות האלו מתחילה לעורר שאט נפש. כמה אטומים אפשר להיות? כמה אתם יכולים לשכנע את עצמם שהחרדים אשמים בהכל? במצב הכלכלי, במצב הבטחוני,בכל חוק שאתם לא אוהבים? אתם מקשיבים לעצמכם לפעמים? אתם קוראים את מה שאתם רוצים? הבאתי לכם שחור על לבן את איסור העבודה על החרדים, ואתם עוד טוענים שהם הצד המרווח כאן? אולי תטענו גם שהחרדי אשמים באיכות הסביבה, ובכלל, יש קונספירציה עולמית של חרדים להשתלט על העולם? וגם אם תשמיכו בדבקות הנושאת הזו בגירסה ששירות צבאי זהה לשירותם של בני הישיבות - אז בכלל על מה אתם בוכים? אתם נתתם לשירות הזה להיות כ"כ ארוך, ולכן נאסר עליהם לעבד לאורך זמן שכזה. על מה אתם בוכים? איפה העצלות פה? ואל תאמר "הם יכלו לעשות צבא", כי גם יהודי ספרד יכלו להתנצר. בקשר לכל שאר הטיעונים - אם חוק החזיר וחוק החמץ הם לא דמוקרטים, שרירותיים ומגוחכים, אזי אני מציע לבטל כל חוק שנראה לא דמוקרטי (גם אם עבר בצורה דמוקרטית), שרירותי (והרי לכל חוק יש סיבה) ומגוחך (לפי תפיסתו של הפרט). נתחיל עם איסורי התערטלות בציבור, איסור קיום יחסי מין עם קטינים, איסור שימוש בסמים, איסור מכירת אלכוהול לקטינים, וכמובן סגירת עסקים בערב יום השואה ויום הזכרון, שהרי אתם מאד רעבים, וממתי למישהו יש את החופצה לסגור מקומות עם אוכל בגלל התחשבות ברגשות של אנשים?) את הנישואין האורתודוכסים הביאו על עצמם החילונים, שהפקידו את הרבנות הראשית על נושא זה ומאז לא ממש נסו להפקיע אותו מידיהם (למרות שהיו כבר מספר רבנים שאמרו שיש לאפשר נישואין אזרחיים), ככל הנראה משיקולים לאומיים (כמו במקרה הגיור). כל נסיון להציג את הרשימות השחורות הינו מגוחך, שכן הוא לא קשור לטענה הזו - מי שמפקיד בידי האורתודוכסיה את הנישואין, שלא יתפלא שהיא מנהלת אותם בהתאם לגישתה. לא ראיתי דבר בעניין הקבורה. אבל גם אם ישנה מועצה מקומית שמערימה קשיים - אכן יום הדין. עדיין החוק במדינת ישראל מאפשר זאת כזכור. באשר לחינוך אנטי דמוקרטי ואנטי ציוני - לא ידעתי שאנטי ציונות היא פשע. אני מניח לפיכך, שאם גרמניה תחליט ללמד ניטשה, ואגנר ומאיין קאמפף, אין לך ממש בעיה מוסרית עם הרעיון שהם יסגרו בתי ספר יהודים וקתולים, שהרי הם אנטי נאצים בבירור, נכון? הטיעון הזה היה יכול להיות נכון אם ישראל הייתה קהילה, אבל היות ומדינת ישראל היא ישות ריבונית וכל אזרחיה - גם הערבים והחרדים - כפופים לחוקיה, מדינת ישראל חייבת לאפשר להם ללמד את בניהם מה שהם רוצים (כל עוד אין קריאה לעבירה על החוק), כל עוד היא מעוניינת להקרא ליברלית. למה אתה מממן את החינוך שלהם? קודם כל, זה מה שקורה כשאוסרים על אנשים לעבוד, שנית, אתה חייבת אותם לשלוח את ילדיהם לבתי ספר בחוק חינוך חובה, ושלישית, אתה מממן אותם כמו שנאי צריך למממן מהמיסים שלי חינוך ציוני. למה? ככה עובדת השיטה הדמוקרטית. ובאשר להתנחלויות - בעיני, להתנחלויות יש את אותו הבסיס המוסרי שיש לכל מקום אחר עליו חלה ריבונות יהודית, משמע - בסיס אפסי. ההבדל היחיד בין התנחלות לבין כל שטח בתחום הקו הירוק, הוא החוקיות של השטח. כיוון שהתנחלות מוגדרת בחוק כפשע, היא עלולה לגרור שפיכות דמים, ולכן יהיה יעיל יותר לדעתי לפנות אותה. עם זאת, החוק מעולם לא הגדיר את ירושלים, נהריה, יפו ועו´ ערים רבות כחלק מהמדינה היהודית (החלטה 181), ולכן הקיום החוקי של מדינת ישראל היא כפי שהוחלט ב-1947. כל הגבולות שנכבשו מאז במלחמת תש"ח לא הוכרו מעולם בחוק, אלא רק בהסכמי שביתות נשק, ושתי הקביעות המייצגות את הלך רוח העולם - 242 ו-334 (שתיהן קוראות לנסיגה מהשטחים שנכבשו ב067 ופתרון הסכסוך בדרכי שלום) - הן המלצה בלבד, ולפכיך חוקית, דין התנחלות כדין נהריה ודין ירושלים. מוסרית - בעיני, גם לת"א אין תחת ריבונות ישראלית. אגב, כדי להבסהיר לקוראים כמו נועה לביא, שבתפיסת המיליטנטית אם אני שולל זכות קיום מוסרית מריבונות אני בהכרח מצדד ברצח עם - דמם של כל אחד מתושבי מדינת ישראל, מחוץ או בתוך הקו הירוק, אינו מותר בעיני, וכל פגיעה בו היא פסולה.
האמירה כי הסדר בני הישיבות הוא עבודה בשירות המדינה שאחת ההטבות עליה היא פטור משירות צבאי, היא מגוחכת. אם היה מדובר בעבודה, אזי חוקי שכר המינימום, הגנת זכויות העובדים וכו´ היו חלות עליה. אם מדובר בשירות מדיני, אזי השירות הזה היה צריך להיות זהה לשירות הלאומי והשירות הצבאי, ולהיות קצוב בזמן בחוק. זמן השירות של אדם המבצע שירות לאומי קצוב בחוק, ולא נאמר שאדם ישרת בשירות לאומי כל עוד לא שירת בצבא, עד גיל הפטור משירות הבטחון. יתרה מכך -אדם שהפר את תנאי השירות הצבאי שלו לא ישלח לישיבה, אבל חרד שהפר את ההסכם שלו ישלח לצבא. לפיכך, כל נסיון להציג את הסכם תורתו אמונתו כזהה לשירות צבאי, הוא מגוחך; בשירות צבאי המשכורת היא בעד שירות מסויים, בעוד שאצל האברך - בגלל שנאסר עליו לעבוד (שהרי אם השירות הזה היה קביל, הוא היה קצוב בחוק כמו השירות הצבאי והשירות הלאומי, ולא תלוי באי-עשיית השירות הצבאי). יתרה מכך, החוק הזה מפלה בבירור את הגישה החרדית, שכן לפי חוק מדינת ישראל מתירה לחילונים שמצפונם מורה להם כי צבא אינו הדרך להשתחרר מהצבא ללא איסור העבודה, בעוד שלחרדים אין אופציה כזו. הנסיונות הנואשים להאחז בגישות המסולפות האלו מתחילה לעורר שאט נפש. כמה אטומים אפשר להיות? כמה אתם יכולים לשכנע את עצמם שהחרדים אשמים בהכל? במצב הכלכלי, במצב הבטחוני,בכל חוק שאתם לא אוהבים? אתם מקשיבים לעצמכם לפעמים? אתם קוראים את מה שאתם רוצים? הבאתי לכם שחור על לבן את איסור העבודה על החרדים, ואתם עוד טוענים שהם הצד המרווח כאן? אולי תטענו גם שהחרדי אשמים באיכות הסביבה, ובכלל, יש קונספירציה עולמית של חרדים להשתלט על העולם? וגם אם תשמיכו בדבקות הנושאת הזו בגירסה ששירות צבאי זהה לשירותם של בני הישיבות - אז בכלל על מה אתם בוכים? אתם נתתם לשירות הזה להיות כ"כ ארוך, ולכן נאסר עליהם לעבד לאורך זמן שכזה. על מה אתם בוכים? איפה העצלות פה? ואל תאמר "הם יכלו לעשות צבא", כי גם יהודי ספרד יכלו להתנצר. בקשר לכל שאר הטיעונים - אם חוק החזיר וחוק החמץ הם לא דמוקרטים, שרירותיים ומגוחכים, אזי אני מציע לבטל כל חוק שנראה לא דמוקרטי (גם אם עבר בצורה דמוקרטית), שרירותי (והרי לכל חוק יש סיבה) ומגוחך (לפי תפיסתו של הפרט). נתחיל עם איסורי התערטלות בציבור, איסור קיום יחסי מין עם קטינים, איסור שימוש בסמים, איסור מכירת אלכוהול לקטינים, וכמובן סגירת עסקים בערב יום השואה ויום הזכרון, שהרי אתם מאד רעבים, וממתי למישהו יש את החופצה לסגור מקומות עם אוכל בגלל התחשבות ברגשות של אנשים?) את הנישואין האורתודוכסים הביאו על עצמם החילונים, שהפקידו את הרבנות הראשית על נושא זה ומאז לא ממש נסו להפקיע אותו מידיהם (למרות שהיו כבר מספר רבנים שאמרו שיש לאפשר נישואין אזרחיים), ככל הנראה משיקולים לאומיים (כמו במקרה הגיור). כל נסיון להציג את הרשימות השחורות הינו מגוחך, שכן הוא לא קשור לטענה הזו - מי שמפקיד בידי האורתודוכסיה את הנישואין, שלא יתפלא שהיא מנהלת אותם בהתאם לגישתה. לא ראיתי דבר בעניין הקבורה. אבל גם אם ישנה מועצה מקומית שמערימה קשיים - אכן יום הדין. עדיין החוק במדינת ישראל מאפשר זאת כזכור. באשר לחינוך אנטי דמוקרטי ואנטי ציוני - לא ידעתי שאנטי ציונות היא פשע. אני מניח לפיכך, שאם גרמניה תחליט ללמד ניטשה, ואגנר ומאיין קאמפף, אין לך ממש בעיה מוסרית עם הרעיון שהם יסגרו בתי ספר יהודים וקתולים, שהרי הם אנטי נאצים בבירור, נכון? הטיעון הזה היה יכול להיות נכון אם ישראל הייתה קהילה, אבל היות ומדינת ישראל היא ישות ריבונית וכל אזרחיה - גם הערבים והחרדים - כפופים לחוקיה, מדינת ישראל חייבת לאפשר להם ללמד את בניהם מה שהם רוצים (כל עוד אין קריאה לעבירה על החוק), כל עוד היא מעוניינת להקרא ליברלית. למה אתה מממן את החינוך שלהם? קודם כל, זה מה שקורה כשאוסרים על אנשים לעבוד, שנית, אתה חייבת אותם לשלוח את ילדיהם לבתי ספר בחוק חינוך חובה, ושלישית, אתה מממן אותם כמו שנאי צריך למממן מהמיסים שלי חינוך ציוני. למה? ככה עובדת השיטה הדמוקרטית. ובאשר להתנחלויות - בעיני, להתנחלויות יש את אותו הבסיס המוסרי שיש לכל מקום אחר עליו חלה ריבונות יהודית, משמע - בסיס אפסי. ההבדל היחיד בין התנחלות לבין כל שטח בתחום הקו הירוק, הוא החוקיות של השטח. כיוון שהתנחלות מוגדרת בחוק כפשע, היא עלולה לגרור שפיכות דמים, ולכן יהיה יעיל יותר לדעתי לפנות אותה. עם זאת, החוק מעולם לא הגדיר את ירושלים, נהריה, יפו ועו´ ערים רבות כחלק מהמדינה היהודית (החלטה 181), ולכן הקיום החוקי של מדינת ישראל היא כפי שהוחלט ב-1947. כל הגבולות שנכבשו מאז במלחמת תש"ח לא הוכרו מעולם בחוק, אלא רק בהסכמי שביתות נשק, ושתי הקביעות המייצגות את הלך רוח העולם - 242 ו-334 (שתיהן קוראות לנסיגה מהשטחים שנכבשו ב067 ופתרון הסכסוך בדרכי שלום) - הן המלצה בלבד, ולפכיך חוקית, דין התנחלות כדין נהריה ודין ירושלים. מוסרית - בעיני, גם לת"א אין תחת ריבונות ישראלית. אגב, כדי להבסהיר לקוראים כמו נועה לביא, שבתפיסת המיליטנטית אם אני שולל זכות קיום מוסרית מריבונות אני בהכרח מצדד ברצח עם - דמם של כל אחד מתושבי מדינת ישראל, מחוץ או בתוך הקו הירוק, אינו מותר בעיני, וכל פגיעה בו היא פסולה.