מכתב ההתאבדות של העז ../images/Emo7.gif
למשוררת היחידה. אני עוזב את הבלוגים לתמיד. את חיי הרסו הבלוגים או הבלוגים את חיי הרסו בכל מקרה לא "הבלוגים הרסו את חיי", כי זה לא ישמע כל כך דרמטי אם אני אגיד את המשפט לפי הסדר הנכון של המרכיבים בו. אחרי שצפרדעונת התאהבה בי לחלוטין, וחיכתה מחוץ לחלוני תלויה מחבל על מסוק, אחרי שסאניטי גנבה ממני זרע כשישנתי, ילדה לי בן, קראה לו ענת וכך גרמה לו לריב עם כל העולם, אחרי שללא מנוח התאבדה בגלל אהבתה אלי, ואחר כך קמה לתחיה, שינתה את שמה ל"עמירם מלך השטיחים" ופתחה חנות דגים בשוק הכרמל, אני לא יודע איך אוכל להמשיך. משוררת, אני אזכור אותך תמיד, את היית חברה אמיתית, לא כמו כל השאר פה. כל השאר לא יכלו לשאת את גברותי העוצמתית והחושניות המטריפה שאני משדר ונהגו להסתיר את תשוקתם באמירות כמו "לך מפה העז", "גבריות? פחחחחח...." או "אתה רוצה מכות?". אני הולך להתאבד עכשיו בצפיה ב"חוצה ישראל עם דב אלבוים". אל תגידי לי שזה אכזרי מידי! אל תנסי לעצור אותי כי אני רוצה שהמוות יהיה ברוטאלי! אני רוצה שיזכרו אותי תמיד בתור "העז שהתאבד בצורה מזעזעת בגלל הבלוגים"!, אני רוצה לדעת מה זה בכלל "ברוטאלי"! בכל זאת היו כאן כמה אנשים שאני אזכור לטובה כשאני אשב ב"מקום בו העזים מאושרות לנצח", אנגן בנבל ולא אבין למה העזים מאושרות אם כל מה שהן עושות זה לנגן בנבל: "25ס"מ עבה במצלמה"- פתחת לי עולמות חדשים, (גאזי, למה שכנעת אותי שהגודל לא קובע?) "ענתוש של הצ'אט"- תודה על השגרירות הטובה שעשית לקהילת ההומואים, הלסביות והטראנסג'נדרים, בכך שהצגת את עצמך כbitch היסטרית וששה לקרב. יאקי מ"לגעת ברגע"- תודה שחילטרת בבר המצווה של בן אחותי, האורחים לא שכחו עד היום את ההומור המשובח שלך ("אני רוצה להזמין את הסבתא, עם תוספת של פטריות ואנשובי" פחחחחחחח....) כל הקטינות ששידרו פה וכתבו בפרטים שלהן שהן בנות 16 ומעלה- תודה ששכנעתן את אנשי מחלק המוסר במשטרת פקיעין שאני רק מרפא הוליסטי ששיטת העבודה שלו היא "מסאג' רקמות עמוק של שרירי הלידן". היו שלום. אל תבכו יותר מידי, תהיו חזקים. (אבל קצת אפשר לבכות.) (נו, בחייאת, לפחות תעשו פרצוף עצוב!) (אני מתאבד, גאד דאם איט! תראו קצת אמפתיה!) (ס'עמק! לא מתאבד עכשיו! לכו לעזאזל!)
