לבחור חיית מחמד

[ליאת +]

איפה את מחזיקה אותם?

גם לי מתחשק חיה כלשהי בבית אבל אנחנו עוד לא בשלים לכלב (יהיה יום אחד, כשהילדים טיפה יגדלו). חשבתי על שרקן או חיית כלוב אחרת, אבל אני לא יודעת איפה שמים כלוב כזה בדירה. מרפסת? (אין לנו) מרפסת של האמבטיה? (קר שם), בתוך הבית? (לכלוך? ריח?)

 

[דבורי]

מתביישת לומר

אצלנו הכלוב שוכן אחר כבוד בסלון. בהתחלה שמתי בחדר הילדים, אבל החדר יותר קטן והמקום הכי מתאים היה מתחת למיטה הגבוהה (מיטת קומה וחצי), וחששתי שחשוך להם מדי,אז העברתי לסלון. הסלון הוא ממילא גם חדר משחקים. במרפסת לא שמתי כי חששתי מהקור בחורף ומהתנפלות של חתולים. מבחינת ריח - אם מנקים את הכלוב בתכיפות מספיק גבוהה לא מסריח (לשרקן אחד מספיק פעם ב-4 שבועות בערך. לשניים - פעם בשבועיים-שלשה). מבחינת לכלוך, צריך לטאטא כל יום קצת מסביב כדי לאסוף את הגללים שנזרקו החוצה (בדרך כלל 2-3 גללים נזרקים מחוץ לכלוב כל יום). גם לי נראה שיהיה לנו כלב אי פעם כשהילדים יגדלו יותר.

 

[ליאת +]

אל תתבישי

זה מה שרציתי לשמוע

הילדים מוציאים אותם מהכלוב? משחקים איתם?

 

[דבורי]

מדי פעם

האמת שההתעניינות בהם היא רק פעם בכמה ימים.

 

[עלמהתי]

מה עם כנר ?

לא צריך טיפול. הילד יוכל לשים לו קצת אוכל מידי כמה זמן. אבל אי אפשר ללטף. אם כי כשהכנר מכיר את הבית אחרי תקופה ניתן לשחרר אותו שיטייל ויחזור לבד לכלובץ זאת חיה ביתית. אם את מחפשת משהו יותר חמים אז זה לא.

 

[ימימה]

אם כבר ציפורים

לנו יש תוכי קוקטל. מדובר בתוכי "האכלת יד" כמו שהם קוראים לו בחנות, או תוכי "מוחתם", שרגיל שמחזיקים אותו ביד ומוציאים אותו. הוא אולי לא מחזיר אהבה כמו חתול או כלב, אבל בהחלט יש תקשורת איתו: הוא מגיב לקולות ותנועות שעושים לו, הוא מושיט את הראש לליטוף, והוא להיט בלתי רגיל אצל כל ילד שבא לבקר אצלנו. למעשה הוא הדרך הכי קלה לבת שלי (10) ליצור קשר עם ילד/ה חדש/ה שבאים לבקר אצלנו

הטיפול קל: אוכל ומים נקיים, ומדי פעם לנקות את הכלוב. מעט מלכלך - מדי פעם עפים גרעינים החוצה, אבל לא משהו בעייתי. הבת שלי בהחלט לוקחת אחריות, מאכילה ומחליפה מים, וגם מנקה את הכלוב (אחרי תזכורת שלי...) צריך רק לשים לב שבאמת קונים תוכי מוחתם, כי התוכים שלא מוחתמים יותר זולים, אבל כמעט לא ניתן לאלף אותם. אורך החיים שלו לפחות 12 שנה. אנחנו בכלל מנוסים בבע"ח: יש לנו חתול, היה לנו כלב, היו לנו ארנבות- שמסרנו לפינת חי, היו לנו אוגרים, שרקנים, דגים.... גן חיות שלם...

 

[noa_f]

אצלנו היא היתה משגעת את הכלבה

היתה שורקת לה בנעימה דומה לזו שאנחנו קראנו לה, הכלבה היתה מגיעה בריצה ומתאכזבת... עד שיום אחד הגיע לבקר בן של חברה ופתח לה את החלון שתעוף החוצה. למותר לומר שהוא כבר לא הגיע אלינו עוד פעם... (כשהיה קטן יותר הרג את כל הדגים באקווריום שלנו, ע"י שפיכת כל מיכל האוכל לתוכו, אבל דגים הם לא תוכית בת-בית)

 

[רינהויס]

יש לכם חצר? דירה גדולה?

גידלנו: דגים

(מתו) עוד פעם דגים ושוב - (מתו..) אוגרים סיביריים (מתו) ארנבת (שמרנו עליה שבועיים, לא היה לי חשק להחליף נסורת) גורי חתולים (מתו) אוי זה היה נורא!!!! תגדלו בע"ח רק אם יש מבוגר משוגע לדבר. עד היום הילדים (בעיקר הגדול) מתחננים לגדל חיה, אבל לי זה הספיק. חשבתי שזה יעזור לבן שלי לקבל אחריות, להיות עיקבי, כי בע"ח מחייב טיפול עקבי מסור ויום-יומי, אבל זה לא עזר, בהתחלה מתלהבים, כל השכונה שורצת אצלך בבית - מלטפים והכל, ואח"כ את נשארת עם הנסורת הרטובה או המים שצריך להחליף לדגים או הכלב שצריך להוציא החוצה לסיבוב או עם שערות החתול על הספה.

 

[פלגיה]

יש חצר

והסיבה לרצון להביא חיה הביתה היא לא "ללמד אותו לקחת אחריות", אלא מתוך שראינו כמה הוא אוהב בעלי חיים ועד כמה הוא מתחבר אליהם (בניגוד לבני אדם, איתם קשה לו להתחבר)

 

[משקה תות]

מהבחינה הזאת כלב הכי מתקשר ומחזיר

אהבה. ואם יש חצר זה מתאים וטוב...

 

[בזזזזזזז]

../images/Emo41.gif האמצעית שלי טופלה שנה

בתרפיה עם בעלי חיים - לטיפול בקושי בויסות חושי - ועל הדרך זה עשה המון טוב מבחינת היכולת שלה לקבל קרבה של אנשים וחברים (פיזית ורגשית כאחד). שווה חיפוש.

 

[פלגיה]

הוא טופל כך במשך שנה וחצי

עד שהמורה יצאה לחופשת לידה ולא חזרה

 

[בזזזזזזז]

../images/Emo10.gif חבל

שלנו סגרה את פינת החי.

 

[ליאת +]

אז תביאי לו כלב!

אם הוא כל כך רוצה... אני גדלתי עם כלבים- שלי, של השכנים, כאלה שאימצתי על הדרך והם היו מאוד קרובים אלי . זה טרם לי המון. נכון שחלק גדול מהטיפול נפל על אמא שלי, אבל כן הייתי שותפה בניקוי, בלקיחה לוטרינר ועוד. כמובן שההורים צריכים להזכיר, לפקח וכו'. אבל בסופו של דבר זה משתלב עם הטיפול השוטף בבית. (ולפחות את לא צריכה לכבס בשבילו). כלב זה עוד חצי בנאדם (לפחות!) בבית. אין חיה שתשווה לו מהבחינה הזו.

 

[פלגיה]

ההרגשה שלי

זה שכלב הוא "עוד תינוק" בבית. ככה התרשמתי - שכל כך בייתנו את הכלבים והם נתקעו בשלב התינוקות המחייב תפעול שוטף וחינוך במשך כל החיים. נראה לי שנתחיל עם אוגרים (סיבריים - זאת ההמלצה למניעת ריח) ואם ההתמודדות תהיה טובה נשקול בהמשך חתול או כלב.

 

[ליאת +]

נכון

אני תמיד אומרת שהילד הבא- יהיה כלב

 

[Kalla]

בזמנו גידלתי הרבה אוגרים.

אישית, פחות נהניתי מהם מאשר מחיות אינטליגנטיות יותר, כי פרט ללאכול ולחרבן הם לא ממש עושים משהו מעניין. ואם לא מחליפים נסורת לעיתים קרובות, הריח מאוד לא נעים. אגב, אם את לא רוצה לפתע איזה תריסר או יותר גורים, אל תקחי אוגרים ממין שונה. מבחינתי, דווקא הכי אהבתי את ההריונות, ההמלטות ואת המעקב אחר התפתחות הגורים - זה היה החלק המעניין ביותר בגידול החיה הזאת.

 

[צימעס]

באיזו תדירות מחליפים נסורת?

הילדה מבקשת, די ברור לי שאין לנו זמן וכח לזה, אבל הבטחתי לה לברר את הפרטים.

 

[Kalla]

לא זוכרת בדיוק כי זה היה מזמן,

אך לפי מיטב זכרוני אחרי יומיים-שלושה זה מתחיל להסריח. הבעיה עם האוגרים היא שאי אפשר להחזיק אותם במקום מאוורר היטב כי הם רגישים לקור, ולכן אין אפשרות להקטין את הסרחון (אולי יש זנים שאפשר, אני מדברת על האוגר המצוי).

 

[ליאת +]

אגב גם לחתולים

שמשווקים תמיד כ"חיות נקיות שלא דורשות טיפול" יש ארגז די מסריח שדורש ניקוי וטיפול.