פלגיה, אני ממש נגד לקחת חיה
בצורה כזו. ואל תביני אותי לא נכון. יש לי כלבה (נפלאה) חתול (נורא ואיום. מופרע!) דגים באקווריום ודגים בבריכה. שוקלים אימוץ כלב נוסף. חתול אי אפשר, כי המופרע שלנו יהרוג אותו. לא חושבת שבגיל 11 ילד יכול להיות אחראי בעצמו על חיית מחמד. כמו שלא היית מצפה שיהיה אחראי לגידול ילד. זה אמנם לא אותו דבר, אבל די קרוב. אם מביאים חיה הביתה, חייב להיות ברור שכולם אוהבים אותה. אחרת השידוך צפוי להכשל, והעוול לחיה גדול מאד. וגם לכם. חוץ מזה, צריך לקחת בחשבון לעולם, לעולם לא לקחת חיה "בשביל הילדים". פשוט צפוי מאד, שההורים יצטרכו לטפל בה. אצלינו, הילדים מגיל די צעיר, מטיילים עם הכלבה. נותנים אוכל לחתול ולדגים. אבל בכל זאת האחריות המלאה היא עלינו, המבוגרים. אנחנו דואגים לבריאותם, לנקיון, לתרופות, לסרוק, וכמובן מקבלים באהבה את הנזקים, כולל פרווה על כל השטיחים, שריטות ונשיכות של המטורלל, הצורך לקום בלילה לפתוח לו את הברז, כי ככה הוא אוהב לשתות, ואפילו לצחצח שיניים לכלבה. מלבד זאת, אם תחליטי בלב שלם לקחת חייה, ממש נחמד לקחת חמוס. זו חייה סימפטית מאד. נבונה ומתוקה. הבעיה שלהם היא ריח אופייני. לי אישית ממש לא מפריע הריח הזה. כמעט ולא חשה בו. יש כאלה שזה ממש מפריע להם. אנחנו שקלנו חמוס, אבל הם אוהבים לשחות ולאכול דגים, דבר בעייתי, כשיש בריכת דגים.