לבד

[אנוסה]

לבד

קמתי הבקר בתחושה קשה של בדידות.מוקפת אנשים טובים אבל מרגישה לבד...כל כך לבד.

 

[ילדה טובה3]

תתפללי לאלוהים שיעזור לך.....

 

[the dudu]

כן..

 

[naty 1]

לבד

תהיי חזקה שם ותמיד אנו נשארים בסוף לבד עם עצמינו לטוב או לרע. מזכיר לי משוממה סיפור על זקן בלווייה של אשתו הוא צורח ובוכה כל הלוייה: "לבד" "לבד" "לבד"... חוזר מהלווייה ממשיך למלמלל לאורך כל הדרך: "לבד" "לבד" "לבד" עולה במדרגות הביתה ממשיך לקרוא: "לבד" "לבד" "לבד" פותח את הדלת וזעקות שמחה פורצות מגרונו: "לבד" "לבד" "לבד" עד שהוא פוצח בריקוד חסידי "לבד" "לבד" "לבד" ובאידיש כמובן זה נשמע יותר טוב "אליין" אליין" אליין" וכדי שלא אעלה יותר מדי על העצבים של לה פיי נרלי אני די על הגבול איתה פה לאחרונה אפשר גם לספר את זה על הזקנה שחזרה מהלווייה (באופן סטטיסטי כנראה שקורה יותר)

 

[נופל חופשי]

../images/Emo9.gif "סיפור" "מדהים"

 

[מתלבט13]

לינק

מישהו כאן דסקס שאלה דומה. וזה מה שאני מרגיש.

 

[נמאס להתבחשש]

ההרגשה הכי מגעילה בעולם

תתנחמי בזה שיש מצבים שמהם אפשר רק להתרומם.

 

[whitewidow]

פסואה

אנוסה. שוב, נגעת לליבי. בשעות קשות של בדידות ומשברים הדבר היחיד ששמר על שפיותי היו ספרים. אצטט את פתיחת הקטע "יומן צלול דעת" של פרננדו פסואה (המשורר הפורטוגלי המדהים)- המופיע בספרו "כל חלומות העולם": "חיי הם טרגדיה שאת כישלונה ציינו רקיעות רגליהם של מלאכים וממילא רק המערכה הראשונה שלה הוצגה בכלל. ידידים, גם לא אחד. רק מכרים אחדים הסבורים כי הם רוחשים לי אהדה, ואולי היו מצטערים אילו דרסה אותי רכבת, ולוויתי הייתה מתקיימת ביום גשום. השכר הטבעי בעד השתמטותי מן החיים הייתה הרגשת חוסר-היכולת להרגיש, שאותה עוררתי אצל הזולת. הילה של קור אופפת אותי, אוויר הקרחונית המרתיעה את האחרים. ועדיין לא הצלחתי שלא להתייסר בשל בדידותי. קשה עד מאד להגיע לאותה מעלה רוחנית העושה את הבידוד למנוחה נטולת חרדה..."

 

[soelistit]

את לא לבד!!!

אנחנו כאן איתך.....

 

[naty 1]

את

צדקת את

 

[מנחם256]

you never walk alone.

אם זה עובד בשביל ליברפול זה עובד גם בשבילי..