אני קצת נדחפת, בסדר?
אמנם זאת לא השיחה המטומטמת שלי אבל...... אני יכולה להבין מאיפה בא ה"תסכול" של רועי. עם כל זה שאני רחוקה מאוד מהקרוס של כל הנשמה (מי שלא מכיר אותי, אני גרה בקיבוץ לוןטן), כן יוצא לי לפגוש או לפחות לראות את האנשים בכנסים וטיולים וכו' ובהחלט יש מעין "מאפיה אמריקאית" בתלם וזה קצת חבל שמוצא ההורים זה הדבר שגורם לאנשים לתחבר. כן, גם ההורים שלי עלו לארץ מארה"ב, אבל אני לא רואה בזה גורם שמאחד ביני לבין חברים שלי בשיכבה בתל"ם (למרות שגם לחלק מהם יש הורים שעלו מאמריקה). בקיצור, אנחנו תנועת נוער עם עקרונות והמון נושאים משותפים, למה להפוך את ה"אמריקאיות" לעניין המרכזי?
אמנם זאת לא השיחה המטומטמת שלי אבל...... אני יכולה להבין מאיפה בא ה"תסכול" של רועי. עם כל זה שאני רחוקה מאוד מהקרוס של כל הנשמה (מי שלא מכיר אותי, אני גרה בקיבוץ לוןטן), כן יוצא לי לפגוש או לפחות לראות את האנשים בכנסים וטיולים וכו' ובהחלט יש מעין "מאפיה אמריקאית" בתלם וזה קצת חבל שמוצא ההורים זה הדבר שגורם לאנשים לתחבר. כן, גם ההורים שלי עלו לארץ מארה"ב, אבל אני לא רואה בזה גורם שמאחד ביני לבין חברים שלי בשיכבה בתל"ם (למרות שגם לחלק מהם יש הורים שעלו מאמריקה). בקיצור, אנחנו תנועת נוער עם עקרונות והמון נושאים משותפים, למה להפוך את ה"אמריקאיות" לעניין המרכזי?