לא

The Raver1

New member
אני לא כאן מספיק זמן בשביל שמישהו

יתעניין בכלל בהודעה הזו אבל אני אכתוב אותה בכל זאת כשהידע שלי שאף לאפס וכשהטעם שלי התקרב יותר ויותר לאמ טי וי נתקלתי במקרה בפורום אגדות רוק ראיתי שמדברים פה הרבה על פינק פלויד שהמורה שלי לפסנתר הזכיר בערך פעם בשיעור אז החלטתי להוריד כמה שירים לא האמנתי שמוסיקה יכולה להיות כזו ואז שמעתי כמה שירים של זפלין וכמה שירים של קלפטון (תודות לניבלונגים) ועוד כמה שירים של הרבה מאוד להקות והחלטתי שהגיע הזמן לקנות את הדיסק הראשון שלי מאז קניתי בערך 30 דיסקים בחצי שנה ולא נראה לי שאני הולך להפסיק כתבתי גם קצת בפורום תחת השם dude x אבל החלפתי אותו כי הוא היה די נורא... לא שהשם הזה טוב :/ בגלל שירים כמו since ive been loving you למדתי לנגן על גיטרה אז גם את זה אני בעצם חייב לפורום הזה היה נחמד לכתוב קצת על עצמי אולי מישהו אפילו קרא את זה
 

LadyG

New member
להגיד לך משהו ...

ההודעה שלך הכי שווה. בגלל הודעה כזו שווה כל קיום הפורום הזה.
 

ganooov

New member
../images/Emo45.gif. ../images/Emo13.gif

תראו לאיפה הדרדרתי. קניתי את אבבי רואד (וגם את Fallen של אוונסיס, המפ
 
טוב, אני, מצטער יצא ארוך

אני התחלתי לכתוב בפורום הזה רק לפני שבועיים. אבל אני קורא בו כבר שנה. רציתי לספר לכם את הסיפור שלי. איפה הכל התחיל? לא בבית חולים רמב"ם. ובניגוד לדעות הסוברות, כי המפץ הגדול אירע לפני מיליוני שנה, הוא אירע לפני שנה בלבד. לפני המפץ הידע שלי במוזיקה היה אפסי(אתם לא מתארים לעצמכם) לא ידעתי אפילו מי היו פינק פלויד. ואז זה קרה. ומה המפץ הגדול היה? אתם לא תאמינו לי אבל הוא היה בערוץ 33. אין לי מושג איך הגעתי לשם(שמא אצבע אלוהים לחצה על השלט?) אבל בדיוק התחילה תוכנית שהפיק הBBC על פינק פלויד. ואני אמרתי לעצמי פינק פלויד? נשמע מוכר. וכיוון, שלא היה לי מה לעשות אז ראיתי את התכנית. זו הייתה תוכנית על סיד בארט. ומיד הוקסמתי מסיפור חייו. דיברו עליו, על הטירוף שלו, על שירים, שהוא כתב ועל ארבעה צלילים מיוחדים. ניחשתם נכון אלו היו ארבעה צלילים, שהיוו חלק משיר אחד שנכתב עליו. ישר הורדתי את השיר אני לא זוכר אחרי כמה זמן אבל תוך זמן קצר הוקסמתי מיפיו של השיר. מילים לא יכולים לתאר את מה שהשיר הזה עשה לי דמעות זרמו כמו מיים. אני בן אדם של הכל או לא כלום. לפני המפץ הגדול זה היה כלום. אחרי זה פשוט היה הכול. התפתחה אצלי סקרנות עצומה למוזיקה. אבל כאן התווצרה בעייה. לא ידעתי אילו שירים הם טובים אלו לא. לא היה לי ממליץ ההורים שלי אוהבים מקסימום את חווה אלברשטיין. אחים גדולים אין לי. וחברים לא הכרתי מי, שמבין במוזיקה כי לא התעניינתי בזה עד עכשיו. אז בקיצור ככה הגעתי אל פורום פינק פלויד בתפוז והתחילה לה תקופה ארוכה של הערצת פינק פלויד והקשבה לכול מה, שקשור אליהם. (וגם קריאה)ככה עבר החופש הגדול ומכיוון, שפינק פלויד היא הלהקה היחידה, שדיברה אלי. חשבתי, שהם הלהקה הגדולה בעולם עשר רמות מעל כולם. בקיצור מכאן הדרך לפורום הזה הייתה קצרה לאט לאט התחלתי יותר ויותר לקרוא סקירות ולהוריד שירים בהתאם. בהתחלה התחברתי יותר ויותר לפרוג. אהבתי את המורכבות שנאתי את הפשטות. אתם מבינים המוזיקה אצלי התחברה רק לצד אחד באישיות.("שיר משמח ומקפיץ? מה הקטע?" כך אמרתי) ככל שהזמן עבר המוזיקה לקחה חלק יותר נכבד בחיים שלי. וככה היא השתלטה על יותר מצבי רוח. היום אני מכור למוזיקה. והמחשבה, שעכשיו אני מתגייס ואין לי זמן לשמוע מוזיקה מדכאת אותי יותר מכל מחשבה אחרת על הגיוס(שגם הם מדכאות). וואי יצא לי ארוך בטח אף אחד לא יקרא עד הסוף
 
אם כולם קופצים מהגג....

אז למה שאני לא יצטרף... אז אני ברווזון גומי על שם אבא שלי ברווז גומי מפורום צלילה. הגעתי למוזיקה הזאת דרך אבא שלי הוא סידר את הפטיפון שלו ואת הטקליטים אז החלטתי לבדוק משהו ובמזל גדול נפלתי על יוריה היפ לייב 73 ופשוט התאהבתי במוזיקה. לפורום הגעתי אחרי ניסעה של 4 שעות מתל אביב בלילה אחרי ההופעה של אוריה היפ חבר שלי שנסעתי איתו (קורא מהצד) סיפר לי על הפורום והשאר כתוב בספרי ההיסטוריה... בעצם לא...
 

קיר קמט

New member
אני אשתדל לא לזיין את השכל כמו כמה

כאן, אהמ.
סתם, אני אוהב לזיין את השכל, לא הדבר היחידי שאני אוהב לזיין
(סתם, איכס, בתול.), חוץ מזה שאני במצברוח נוראי ואתם תסבלו. אני קיר קמט. במהלך השנים קראו לי קיר, קירקירון, קמט, ק"ק, וכמובן, פעם ביום יש את הגאון שקורא לי קרמיט ובטוח שהוא הדבר הכי מצחיק שנחת על הפלנטה הזאת. הוא לא. החברים קוראים לי ג'י, החברות קוראות לי גילי, החברים מהבית ספר (אה, אופס, נגמר
) קוראים לי גיי (מה, הומור של תיכוניסטים. כולנו יודעים שאני לא.) או סתם נאצי, תלוי מה מתחשק. המהדרין, אלו שאני באמת שונא, גם מוסיפים איזה Cave Man מאחוריי הגב, כאילו הם הדבר הכי מצחיק שנחת על הפלנטה הזאת. הם לא. ויש את אלה שנשארים עם גילעד. לא הרבה. אמא קוראת לי גילעדי.
אבא קורא לי צוציק. כן כן. גם היום. גם כשאני נישא מעליו. הלאה, נגמר הקדימון. רק אני רואה את עצמי עובר את הגבלת התווים? כמה זה, 6500 ? בקטנה, גם ככה אף אחד לא יקרא את זה. על עצמי - אני הקיר שמתחת לזבוב (ראו ערך.). ואם נמשיך פה בענייני גניבה ספרותית מכלמיני משתמשים אחרים, אם הייתי צריך לתאר את עצמי ב2 מילים, לא הייתי מסוגל, אני יותר מדי מסובך, אבל אם באמת היו מצמידים אותי לקיר (איך אפשר לדחוף קיר לקיר?) הייתי אומר "טיפוס מיוחד". או "הוא גילעד". זה מסביר הרבה. ממ בזמני החופשי אני נהנה ממשחקי כדורסל ארעיים, משחקי כדורגל ארעיים (אבל בטלוויזיה.), סגידה למילאן, וכמובן, My Personal Favorites: לשקוע ברחמים עצמיים ואיך-אפשר-בלי להעריץ ולקלל את המין היפה (רמז- לא המין שלי.), הגורם מספר 1 לכל הרחמים העצמיים האלו. כמו כן, נהנה גם ממוזיקה, אבל זה ככה לפעמים
איך התחלתי? וואללה, לא זוכר. כנראה שזה לא היה ארוע מכונן מספיק. אלבום ראשון? עד כמה שאני זוכר, הסלף-טייטלד, או הראשון, אם תרצו, של הדלתות. מאז ועד היום, מוריסון הפך לאחד מאליליי, בצוותא עם איזה אחד, רמי פורטיס. איזה מוזיקה אני אוהב חוץ? ת'כלס, אני יכול לשמוע הכל, ואני מתכוון הכל - רוני, האחיות פיק, ביטלס, ספולטורה (אני מטאליסט קשוח.), סטוג'יז, אבל - לא סובל פרוג ולא סובל מוזיקה אלקטרונית מעצבנת (דאנסים ורמיקסים זה סביל לגמריי, אפילו נחמד, אבל האוסים וטראנסים זה בעע.). וכן, אני מתכוון הכל, כולל מזרחית ומוזיקה שחורה, לפעמים, זה עניין של מצב-רוח. עוד משהו? אה, כן, היה לי טסט היום, ונראה לי שנכשלתי למרות שאני לא מבין למה, ואני מתגייס ביום חמישי הזה, ולאף אחד לא איכפת באמת, וגם הייתי ב2 ההופעות הראשונות בניצנים, הייל מי. וני וידי ויצ'י?
 

קיר קמט

New member
אה, ועוד כמה

אני ציני וסרקסטי, אבל בעיקר על חשבוני, ואני בן אדם נורא נחמד - בשיא הכנות, הבן אדם הכי נחמד שאני מכיר, כך שאם אני פוגע במישהו זה כנראה בגלל שאני ממש מטומטם. נמנמ, מה עוד רציתי לכתוב- אה כן אני מעריץ את הנהלת פורום ביטלס, שלמרות איל כן יותר יפה מהנהלת הפורום שלנו
וחושב שאלוהים נתן לנו מתנה בדמותן של בתיה וסינתיה
רק חבל שהן שם ולא כאן
אני גם מעריץ את הולדן, היחידי שבאמת יודע מה זה מוזיקה טובה כאן
ולא מלכלך את עצמו בכלמיני קווינים או ,לא עלינו, צפרדעים. אני גם נורא מעריך את גרימבל, אפילו שהוא לא מבין כלום מהחיים שלו והוא אינטריסטה מסריח. כל האחרים לא ראויים מספיק לציון, למרות שלכולם יש מקום חם נורא נורא בלב
אפילו לנוש שעדיין חייבת לי סרט (לא נשכח
) 10 דברים שלא ידעתם, או כן ידעתם: 1. אני פשוט לא יודע להגיד לא לאנשים. 2. אני קומוניסט. כן כן. 3. יש בי אמונה בסיסית שכל מי שאני מכיר בעולם הזה מכיר אותי רק כדי לפגוע בי בצורה כזו או אחרת. 4. יש לי בלוג, ווהו. 5. בכל החיים שלי, היו לי 2 חברות. אחת הייתה עוד ביסודי, היא כתבה לי מכתב כזה יפה - ולמעשה מעולם לא נפרדנו רשמית, אבל זה די נגמר באותו יום שזה התחיל. השנייה הייתה שנה שעברה, והיא תזכר לנצח בגלל שבתקופתה היה חצי גמר הצ'מפיונס ליג. היא נגמרה אחריי שבוע וחצי, עלתה לי על הנרבים. 6. כשהייתי ילד קטן, נהגתי לקחת עמודים של נייר רציף ולצייר דינוזארים על גביי 13-14 עמודים. כל פעם. 7. למדתי בכיתת מחוננים, ואף על פי כן אני סיימתי בלי תעודת בגרות. 8. עשיתי קרחת פעמיים בכתה י', ומאז לא הסתפרתי. 9. כשנולדתי, חשבו שיש לי כלמיני תסמונות, והביאו לי כלמיני רופאים. בסוף אין לי כלום. 10. יש לי פלטפוס מפה עד באר שבע.
 

Abbe Faria

New member
למרות שאתה מהצד הלא נכון

של המיאצה... אתה היחיד בפורום הזה כנראה שחולה על פורטיס כמוני... ואם מוסיפים לזה את העובדה שהאמן ה"גוי" המוערך ביותר ע"י שנינו הוא גם זהה (ההוא שכיום מתגורר בפר-לשז) אז אתה לא כ"כ גרוע אחרי הכל... (למרות שבאמת כדאי לך לשקול מעבר לקורבה נורדה, כי תכלס תארים וניצחונות זה לא מה שחשוב בכדורגל)... אה, ועוד משהו.. קיר, צייר לי כבשה/דינוזאור
 

Rubycon

New member
about no. 8

I too did a couple of straight-down-to-the-bone haircuts and haven't took a haircut since but that was in 9th grade (one at the first day of school and the last - 31.12.99), just a little stupid anecdote... oh well, close. Did your tips burn to absolute white yet?
 

קיר קמט

New member
ושכחתי משהו !

אה כן בפעם המליון וחמש מאות חמישים ושלוש אלף, מאתיים שלוש ואחת - למה אני קיר קמט! נתחיל מזה שאני כבר ושלוש ומשהו שנים משתמש רשום במערכת, אבל בתפוז אני בסביבות השלוש ושלושת-רבעי שנים, משהו כזה.. קיצ, כשאני באתי לתפוז, עוד הייתי צעיר פוחז ששומע מוזיקה אחרת, מה נקרא - גראנג'. עד היום לי אוסף מפואר למדי של דיסקים של נירוונה. אחריי חריש עמוק עליהם, די הפסקתי לשמוע אותם לגמריי. בכל מקרה, זה לא קשור, זה סתם קדימון. הייתי בעיקר נכנס לצ'אט של תפוז, זה אחריי שהצ'אט של נטקינג נקבר יחד עם האתר כולו
זצ"ל, זו הייתה תקופה משעשעת בחיים שלי. קיצ, יום אחד לא נכנס לי הצ'אט, והייתי משועמם תופת, אז הלכתי לי לפורומים. עד היום לא ברור למה, אבל הפורום הראשון שנכנסתי אליו היה פורום תיכוניסטים, שמאז כבר די נפטר, אבל לפחות הוא היה תחת שליטתי למשך תקופה, אז אני רול. קיצ, נכנסתי, ורציתי להירשם והכל, והיה שם איזה משתמש אחד ששלט על חצי מסך (מה שנקרא - טרול.) שקראו לו קורט קוביין, ואני חשבתי - ג'יז, כמה מגניב זה להיות כוכב-רוק וירטואלי! (מה, הייתי בן 15
). אותה תקופה הייתה התקופה השחורה שלי. בדיוק קניתי את האלבום השחור (של מטאליקה, לא של האבנים.), אז קראתי לעצמי על שם הגיטריסט של מטאליקה, קירק האמט. אז זה היה kirk hammet, למרות שצריך לכתוב hammett. קטנוניות! עברו ימים עברו לילות נהרס לי המחשב ונמחקו הקוקיז והחלטתי שזה הזמן לשנות ניק. בדיוק באותו זמן בערך, סיפרה לי בחורה מהפורום שהיא וחברה אחרת מהפורום דיברו עליי בריל-לייף, והחברה קראה לי קירקמט, ככה ביחידה אחת. אז אני נגנבתי, ועשיתי מזה קיר קמט, ככה שכולם עדיין מזהים אותי, אבל בכל זאת - אני כבר לא כוכב רוק וירטואלי מאגניב. מאז ועד היום, מדי פעם אני הולך לקירק האמט ז"ל ובודק מסרים, כי אני עדיין זוכר את הסיסמא שלו, כמו שאני זוכר סיסמאות של משתמשי אס"ק קודמים שהיו לי.
 

GeForce 5

New member
Yossi Is Back In Town

לא יאומן! שרשור היכרות ביוזמת הבוס... (מי רצח אותו ותפס את הכסא?) טוב, אם לא היתה לי ההזדמנות לרצוח, אני לפחות אשתף פעולה... אז אני GeForce 5, מקור השם בשאלה ששאלתי על כרטיס מסך (geforce 4 - השם היה תפוס) בפעם הראשונה שנכנסתי לתפוז ו...נתקעתי איתו לעד
איך הגעתי לפורום? האמת שאין לי שמן של מוסך, אני בקושי זוכר מה אכלתי הבוקר... סביר להניח ששוטטתי בפורומים בתפוז וכו', ראיתי ערימה של חבר'ה על הדשא והצטרפתי... טוב כדי להרגיע את עצמי הלכתי לחפש את ההודעה הראשונה שלי, מאפריל 2003, בזמן בחירת 100 האלבומים הטובים ביותר (
)... אם כבר כולם מדברים על ההסטוריה האישית, אז האלבום הראשון שרכשתי (קלטת/קסטה ליתר דיוק) היה "החברים של נטאשה" בשנת 89 (הייתי בן 11 תעשו את החישוב ותגלו שאני זקן מאוד). אחרי שנה-שנתיים גיליתי את AC/DC, איתם ושאר להקות ה-"רוק הכבד" ביליתי את נעוריי... בגיל 15 בערך (נראה לי) גיליתי את Rush והתאהבתי בדבר המדהים הזה... באותה תקופה התגלו לי (ולשאר העולם) פינק פלויד, לד זפלין, הדורס ושות', אז נטשתי את skateman world... והיום, ממרום שנותיי ושערי המלבין, אני מקשיב ל...:
רוקנ'רול קלאסי החל מצ'אק בארי, ג'רי והחבר'ה (ולא דרך אלביס)...
singers-songwriters כמו בוב דילן, ליאונרד כהן ואהוד בנאי...
רוק דרומי (כפי שנהוג לכנותו כאן) - בעיקר ccr...
אנגליה של שנות ה-70 (וקצת אמריקה)- beatles, pink floyd, led zep, doors...
רוק מתקדם או פרוג.. - rush, camel, j.tull, k.crimson
קצת חריגים - al di meola, mike oldfield, p.frampton, bad company
ובשביל גנוווב - Dire Straits ואפילו מרק קנופפפפלר לבדו...
ומוזיקה ישראלית - אהוד בנאי, אביתר בנאי, נטאשה, משינה(כן בוס), איפה ה-kid וכו'... זהו פחות או יותר, וככה אני מסווג את זה... חוץ מזה אני מתעסק בעיקר במחשבים (מי אמר חנון?
), מנגן על קלידים, שכן של גרימבל וזהו... אלו היו 60 שניות של שיתוף פעולה ל"מי אני ומה שמי?", באמצע יום עבודה מתיש... יאללה ביי
 

OzzzzzY

New member
...

נחמד שאתה שומע CCR , אבל הם לא מנגנים רוק דרומי כפי שרשמת...
 
למעלה