לא תאמינו - עשיתי זאת!

[כוכביתי2]

לא תאמינו - עשיתי זאת!

ובכן - שני קבצים ששמם מעיד על תוכנם. פיצלתי את המידע לשני קבצים מכיוון שזה יצא המון, ואני מניחה שלא לכולם יהיו סבלנות/חשק/זמן לקרוא הכל. לכן - כל קובץ עומד בפני עצמו והמשמעות היא שיש קצת חזרות. השתדלתי שזה יקרה כמה שפחות. מובן שמומלץ לקרוא את שני הקבצים

אשמח מאוד להערות, שאלות, בקשות להבהרה וכו´.

 

[כוכביתי2]

הקובץ השני

 

[DALIT 3]

I cann´t send "meser" - sorry

hi hava - it is me now from sydney I can not read hebrew docs here, please send them to my address if it isn´t too much to ask. How is idan? hope you are all well thank you Dalit

 

[כוכביתי2]

It´s on its way!

האמת היא שאני חייבת לזוז עכשיו, אז אשלח אותם קצת יותר מאוחר.

 

[עילה1]

עשית את זה בצורה מדהימה

ועם הרבה חשיבה. כל הכבוד. אני בטוחה שזה יעזור למי שנמצאת בשלב הזה. ושוב כל הכבוד

 

[כוכביתי2]

אופס - שמם לא מופיע. אז הנה:

הקובץ הראשון: תהליך הגמילה של עידן - הסיפור בסדר כרונולוגי. הקובץ השני: תהליך הגמילה: עקרונות מנחים, שלבים, טכניקות, מסקנות, וכו´

 

[שקדון]

כוכביתי - קראתי בעיון רב ובענין רב

רותקתי מכל מילה, חזרתי וקראתי שוב ושוב. ראשית, כל הכבוד על הנקה ארוכה, וגמילה הדרגתית. לא לכולן "מתמזל" מזלן בתינוק בוגר אשר נגמל מעצמו. לי זה קרה עם ביתי הגדולה (5) שבגיל שנה וחודשיים, בתהליך הדרגתי, גמלה עצמה מהציץ. היום, עם איתי בן השנה ו-3 חודשים, כמעט בוודאות ברור לי שכאן לא תהיה גמילה עצמית. לכן, כל מילה שכתבת, מהווה עבורי "פתיחת דרך" לגמילה. הרעיונות והגישה מצאו חן בעיני ולכן אני חושבת שבתהליך הדרגתי ואיטי אנו נחל כבר בקרוב לאמץ חלק מהכתוב - ועל זה תודה רבה! להבדיל מהמקרה שתיארת, אצלנו מצטרפת בעיית אכילה של איתי. עדיין קשה לי לכתוב "בעית אכילה" אך בפועל איתי כמעט ולא אוכל מוצקים /מרוסקים ובקיצור - אוכל. והדבר מקשה עליי את המחשבה על גמילה משום הדאגה - מה יהיה עליו עוד בלי החלב שלי? ייעלם לי הילד? כך לפחות אני רגועה שהוא מקבל משהו. מיותר לציין, שהתגובות בטפ"ח ורופאי הילדים הן: תפסיקי להניק - הילד יאכל. ואני, מאחר ואין לי ביטחון שאכן כך זה יהיה, עוד ממשיכה להניק. טוב קצת סטיתי מהנושא , ובכל זאת שוב תודה כוכביתי על שהעלית את הדברים על הכתב, וששיתפת אותנו. ואני מקווה שבמהרה יוכנסו הקבצים לרשימת המאמרים לעיונים עתידיים.

 

[כוכביתי2]

מקווה שזה באמת יעזור

בבוא הזמן, אם כי אני לא רואה סיבה למהר. עידן תמיד היה זללן גדול. אם מניחה שאם הוא לא היה אוכל טוב, הייתי מחכה עד שזה יסתדר לפני שהייתי מתחילה בתהליך גמילה. וגם לדעתי - תתעלמי מתגובות ט"ח. איתי יונק טוב? אז למה לקחת לו את זה?

 

[Shellylove]

היה שווה לחכות!!

קראתי כל מילה בשקיקה והיה מאלף ונראה לי שכשאני אהיה בשלה לגמילה, בהחלט אשתמש בכם כמודל גם כי הסגנון מתאים לי ולשלי, גם כי שלי דומה לעידן מבחינת היכולת התקשורתית וגם כי אצלנו ההנקות הולכות אותו דבר (להוציא הנקת הירדמות שגם היא התניה עמוקה). האמת שבחלק מהטכניקות לגבי "שלוקים" אני מיישמת וזה אכן עובד ולגבי הנחישות - את כל-כך צודקת!. אהבתי מאד את הדרך של "מסמוס" ההתניה לאט לאט ומאד אהבתי את הסבלנות ואורך הרוח שלך לאורך כל התהליך. יש לי רק שאלה אחת לגבי מצבים שאמרת לעידן: "עוד מעט תקבל, רק אמא תעשה ככה וככה" בתקווה שהוא ישכח, אני מרגישה בסיטואציה הזו שאני עובדת עליה וזה אולי לא מוסרי ואולי גם יפגע באמון שלה בי. מה את מרגישה בעניין?

 

[כוכביתי2]

אין בעיה. אני לא "עובדת עליו"

המקרים בהם אמרתי לו משפט כזה היו תמיד מקרים בהם הייתי מוכנה לתת לו לינוק אם הוא לא ישכח שביקש. היו מקרים בהם הוא שכח, והיו מקרים בהם הוא ביקש שוב אחרי הפעולה שעשיתי - והוא קיבל. אפשר לומר שהשתמשתי במשפט מסוג זה כדי לצמצם קצת את ההנקות או לדחות קצת את הנקת הבוקר, ולא כדי להפסיק לגמרי הנקה מסויימת. חוץ מזה באותה הזדמנות הוא למד שיש מקרים בהם הוא מתבקש ללמוד "לדחות סיפוקים". דבר שכנראה עזר לו בהתמודדות עם הגמילה. מה את אומרת? יש מקום לתקן את הקובץ כדי להבהיר את הנקודה?

 

[Shellylove]

לא יודעת, אולי זו סתם

תהיה שלי בעקבות איזשהו דיון שהיה לא מזמן בפורום של לאה לגבי שקרים. אם אני לא טועה, נדמה לי שגם אסתר התייחסה באיזשהי תשובה לגבי גמילה ללא להבטיח דברים סתם. נכון שאם הוא זוכר את נותנת, אבל את גם לא מזכירה לו למרות שאת זוכרת היטב שהוא ביקש. לא, לא נראה לי שאת צריכה לחדד את הנקודה בקובץ, הוא מושלם כמות שהוא. ולגבי דחיית סיפוקים, אני מאד מסכימה. אם פעם הייתי זורקת הכל כששלי ביקשה, היום אני אומרת לה שאמא קודם רוצה לשתות/לעשות פיפי וכו´. המדהים הוא שבבוקר כשהיא מתעוררת, היא קוראת לי (לא בבכי) ואני קמה אליה, אומרת לה שאני רק עושה פיפי ובאה, והיא מחכה בשקט ובסבלנות עד שאני מגיעה - היא כנראה למדה לסמוך עלי.

 

[כוכביתי2]

בלי שום קשר לגמילה ולהנקה,

אני חושבת שזה לא נכון להבטיח ולא לקיים (חחחחחחח.... מי כאן הבטיחה משהו לפני שבוע ויום ולא קיימה?

). וחוץ מזה, אם הוא שכח, אפשר להתייחס לזה כאל סוג מסויים של הסחת דעת. כמו שכאשר אני מסיחה את דעתו, אני לא מזכירה לו שהוא ביקש לינוק, כך גם במקרה כזה.

 

[אוריון של שי]

בסך הכל סמנטיקה

הדרך בה אמרת מכילה הבטחה של פעולה מצידך - כמו "אני אתקשר אחר כך" פשוט התכוונת להגיד "קודם XXX ואחר כך, אם תרצה, אפשר לינוק" ואני לא רואה כאן ה בטחה לא מקויימת או שקר - סתם ניסוח לא מדויק

 

[כוכביתי2]

../images/Emo45.gif זה נכון.

עד עכשיו לא חשבתי על זה ככה. עצם העובדה שהוא לא מבקש שוב לינוק אחרי ה - XXX, מראה שלמעשה באותו רגע הוא כנראה כבר לא מעוניין לינוק. אחרת הוא היה מבקש שוב.

 

[Shellylove]

../images/Emo26.gifענבל/צימס - לטיפולכן!

להוסיף למאמרים ובמהירות!

 

[לאה_מ]

נהדר! כל הכבוד לך!

קראתי בעיון רב והחכמתי. כמו שאמרתי לך, אני נמצאת בשלב של טרום תהליך (כלומר אני רק חושבת). כתבת שאחת המסקנות שלך הוא להתחיל לפני שלאמא נמאס, ואני מתלבטת בשאלה - איך יודעים שימאס אם עדיין לא נמאס? יש ימים שההנקה מעיקה עלי. זה בעיקר בסופי שבוע, כשאורי נמצא איתי 24 שעות ביממה, לפעמים הוא יונק ממש המון, ואז בחלק מהזמן אני מרגישה שזה מתיש אותי, שאני מעדיפה לעשות משהו אחר (ולא להניק באותו רגע). טוב, אני צריכה עוד לעבור כנראה תהליך די מורכב לפני שאני אוכל לחשוב קונקרטית על גמילה (ונראה לי שיהיה צורך, כי אורי הוא מכור אמיתי לציצי).

 

[כוכביתי2]

איך יודעים שימאס?

כשזה רק מתחיל - התחושה שזה מעיק יותר מאשר שזה כיף. אני לא מתכוונת להנקה באופן כללי, אלא להנקות מסויימות. לשתינו יש כבר נסיון בכך, הרי זו הייתה הסיבה לגמ"ל, לא? לפחות כך היה אצלי. את הגמ"ל הייתי עושה גם אם בן-זוגי היה ממשיך לתמוך בהנקה. אני חושבת שכך גם לגבי השלוקים: גם אם לא היה לחץ משפחתי, לא הייתי מחזיקה מעמד עוד זמן רב עם עשרה-עשרים שלוקים בערב.

 

[לאה_מ]

כן. הבנתי. תודה.

 

[ענבל30]

וואו - המון תודה תודה תודה תודה תוד

ושוב תודה - מה שכתבת בהחלט רלוונטי, מעניין ומחכים - וגם היה מרגש וכייף לקרוא...

לעידן המתוק-מתוק...

 

[janineba]

לי יש עוד זמן עד הגמילה

אני מקווה אבל בהחלט אעזר בשיטות הנ"ל כש... תודה