לא רוצה שיגמר...

לא רוצה שיגמר...

הערב אמרתי שאני רוצה הפסקה. אבל אני לא באמת רוצה. אני רוצה להיות איתו כל הזמן, אני רוצה להתחתן איתו אפילו שאנחנו רק חצי שנה ביחד. מהתחלה: בת 26, ראיתי אותו לפני בערך שנה וחצי והתאהבתי מרחוק, ויום אחד פשוט זה קרה, דיברנו, יצאנו, אהבה מאוד גדולה. אנחנו מאוד שונים אבל אני אוהבת את זה. בזמן האחרון רציתי לראות ממנו יותר רצינות. היו הרבה סימנים לכך שהקשר לא רציני, למשל הוא אף פעם לא אמר לי שהוא אוהב אותי (כתב לי משהו בפתק וגם "מת עליך" בסמס, אבל זה לא אותו דבר...), לא מציג אותי להורים שלו (הוא כן הוצג לשלי), לא מדבר איתי על העתיד (אנחנו שנינו עוזבים דירות שותפים בקרוב ולא יודעים מה יהיה הלאה). דיברתי איתו בעבר על הדברים האלו שמפריעים לי, לכל דבר יש לו סיבה, למשל לא אמרתי לאף אחת את זה אף פעם (וואט?!). אני חייבת לציין שחוץ מהתסמינים האלו באמת טוב לי איתו, הוא מקסים ומפנק ואכפתי מאוד. אז הערב זה התפצץ. הזמנתי אותו להיות בן זוג שלי בחתונה של חברה והוא עשה פרצוף. גם לזה היתה לו סיבה, אבל אני אמרתי שאני לא יכולה עוד לחשוב שהכל צירוף מקרים, שכל מה שיכול להעיד על רצינות- לא קורה. אמרתי שבוא נקח הפסקה. לא אמרתי פרידה כי פחדתי שאני אולי בלהט הדברים ואולי אני אתחרט ואולי אני לוחצת. כמובן שגם אני מקווה שהוא זה שיתפוס את עצמו ולא יתן לי ללכת. שנינו בכינו. הוא ממש לא הטיפוס שבוכה. קשה לי כל כך. ממש בניתי עליו, הייתי מתחייבת לו לחיים והוא רק יודע שכיף לו איתי כרגע ושמוקדם לו לעבור לגור ביחד. כמובן שאמרתי לו שזה לא התנאי שלי להשאר ביחד, יש עוד דרכים להראות רצינות. כל כך קשה, עד שמצאתי אותו, הוא לא מצא אותי. אשמח להערות, המון תודה על ההקשבה
 

nate2000

New member
לא בכוח

אם לא הולך אז לא הולך. למה ללכת עם הראש בקיר? כל הסימנים מראים שהבחור לא רציני ולוקח אותך כמובן מאליו. אולי הפרידה הזאת תטלטל אותו והוא יבין שיפסיד אותך. מצד שני אם הוא לא יבין אז אין לך מה לעשות איתו. לגבי זה שהוא לא אמר לך שהוא אוהב אותך- יש אנשים שמדברים במעשים. האם מעשיו מעידים על אהבה כלפייך? לא תמיד ולא כל האנשים באמת ובתמים מתכוונים למה שהם אומרים. אז הוא היה אומר לך את המשפט הזה אבל לא מתכוון אליו- עדיף כבר שלא היה אומר. דווקא העובדה שלא הכיר לך את ההורים אחרי קשר של חצי שנה מטרידה יותר (מה הסיבה שהוא מציג בפניך?). זה שהוא לא רוצה ללכת לחתונה של חברה שלך ומעקם פרצוף- זה לא כזה סיפור ולא מראה כלום. אולי רק את חוסר החיבה שלו לאירועים ענקיים ומשעממים.
 
את באמת חושבת ככה?

כי חשבתי שאני אקבל תגובות שאני לחוצה ושאני אתן לו זמן... עד עכשיו לא היה עם הראש בקיר. הסיבה למה לא הציג אותי להוריו היא שהוא לא בקשר כזה טוב איתם ולטענתו הוא אף פעם לא הציג אף אחד להוריו. אני מבינה את הסיבה, ואם זה היה הדבר היחיד אז מילא, אבל זה המכלול. האמת שעם כל ההבנה שלי קשה לי לקבל את הסיבה- אז מה, נניח נתחתן, הוא גם לא יציג אותי? הקטע עם החתונה- זה בדיוק מה שהוא אמר, אבל האמת היא שזו חתונה עם מלא מכרים מהעבר, זו החתונה היחידה שלי הקיץ כי אני באמת לא הולכת לחתונות סתם אבל זו חברה טובה. הוא שמע על החתונה קודם ורציתי שישמח שאני מזמינה אותו, גם בשביל שאני לא אהיה לבד שם וגם כדי להשוויץ בו. הוא הודה שהוא פשוט נהנה בקשר ופשוט טוב לו והוא לא חושב על העתיד ולא מתכנן. תודה רבה על התגובה שלך.
 

nate2000

New member
כמה דברים

חבר זאת לא מכונית או טבעת- לא יוצאים עם בנאדם "כדי להשוויץ בו". עדיין מוקדם לכם לחשוב על חתונה. יש לכם הרבה בעיות לפתור לפני זה. לא נכנסים לחופה כשיש הרבה סימני שאלה באויר. איך שזה נראה לי אתם פשוט לא משדרים על אותו הגל. כנראה שזה הזמן לשיחת "יחסנו לאן" ולתיאום ציפיות. שניכם מגדירים ורואים את הקשר הזה אחרת.
 
אני מניחה שאת צודקת

זו היתה שיחה של יחסינו לאן, תשובה- אין. אני לא באמת מתכוונת לחתונה עכשיו, ציינתי את זה להראות שבעצם ההורים כן חשובים אבל כנראה שהקשר לא. בנתיים אמרתי לו שידבר איתי. אני עדיין מקווה שהוא יתקשר ויגיד שהוא רוצה אותי ברצינות, לא יודעת איזה הוכחות בדיוק לדרוש אם זה מה שקרה, אולי זה באמת מוקדם מדי לעבור לגור ביחד. המון תודה על היחס, אני די שבורה ואין חברות ערות...
 

nate2000

New member
../images/Emo24.gif יהיה בסדר

אם את חשובה לבחור הוא לא יתן לך לברוח לו ככה מבין הידיים. אל תקחי את זה קשה.
 
את באמת קצת לחוצה במידה מסויימת

לגביי חתונה למשל את אומרת שהיו צירופי מקרים לפעמים , ולפעמים לא ,ככה נראה לי למען האמת, רק את בתוך תוכך יודעת איך הקשר הזה מתנהל ,לא נתת הרבה פרטים זה לא רע בכלל ללכת כזוג אחרי חצי שנה לחתונה של חברה ואת קצת דרמטית במשפטים כמו "עד שמצאתי אותו בלה בלה בלה" זה לא עד שמצאת אותו, תני לו זמן, אם אתם צריכים קצת הפסקה כדיי להבין דברים אז זה מה שיקרה את לא יכולה "להתחרט" על כך שביקשת פסק זמן את ביקשת פסק זמן כי זה מה שהרגשת באותו רגע שיהיה נכון לקשר את לא בהכרח איבדת אותו טוטאלית, כמו שאת חושבת שיכול להיות שזה נגמר, יכול לקרות גם ההיפך יכול להיות שתוך כמה זמן הוא יבין את הראש שלך וינסה לשדרג את הקשר לכיוון חיובי יותר אל תגזימי ותצטערי בגלל התגובות שלך אם שני אנשים צריכים להיות ביחד הם יהיו תרפי קצת
 
אמן שזה מה שיקרה...

ובקשר לדרמטיות, טוב, את יודעת איך זה, זו פשוט הרגשה שכל העולם קרס עלי, לא אכפת לי כלום- לימודים, עבודה, איפה לגור, רק אכפת לי אהבה, ואני מפחדת לאבד אותו. אז בשבילי זה לא "בלה בלה בלה"...
 
קבלי המלצה חמה ממני :

אין לך שום בסיס מוצק עם הבחור , אולי את ממהרת כי את בת 26 כמו שאני רואה (או 27,לא זוכרת) ואולי את לחוצה אבל פליייייז כולה אתם חצי שנה אני 5 שנים מכירה את X וישר כשנהיינו חברים רציניים, אחרי 3 חודשים חשבנו להתחתן ... זה כל כך כל כך כל כך כל כך כל כך כל כך כל כך כל כך כל כך כל כך כל כך כל כך כל כך כל כך כל כך לא היה נכון !!!!! אחרי חצי שנה (כן כן , כמוך !! ) עברתי לגור איתו .. ומכאן, תני לי להודיע לך .. הגענו לנקודה השיא המדהימה ביותר :) נקודת אל-חזור את כבר בחורה גדולה, את צריכה ללמוד להסתמך אך ורק על עצמך ולדעת שאם את אוהבת ממש את תשחררי אותו במקרה שצריך ואת בהחלט כבר בוגרת, תקני אותי אם אני טועה לא משנה מה גילך - אל תתפשרי אם בתוך תוכך את מרגישה שהקשר לא מספק אותך כרגע אך את פוחדת לאבד אותו ולכן תישארי איתו, אז את תאבדי אותו בכל מקרה, תעריכי את עצמך, תנסי להתמקד בעבודה,לימודים חברים וכל דבר שהוא אוצר , כמו למשל חברות טובות, תוקירי,תשמרי תעריכי את מה שיש לך תכירי בערך עצמך ותאמיני שהכול יילך על הצד הטוב ביותר
 
לא חושבת שחצי שנה זה מעט זמן

אנחנו גרים מרחק הליכה והקשר היה אינטנסיבי ובוגר. יש חצי שנה ויש חצי שנה. כבר היו לי קשרים ארוכים, הזמן הוא לא השחקן העיקרי פה. הפחד היחיד שלי הוא לעשות טעות. הרי אף קשר לא מושלם, כל כך קשה לדעת מתי אני סתם מחפשת שלמות וחיה עם קריטריונים מהאגדות, ומתי אני מציאותית בדרישות שלי. אני מבינה מהתגובות פה שאולי באמת הפעם אני מציאותית, כמה שקשה להודות בזה
 
נכון,קשה לנו לעשות את האבחנה

מתי אנחנו צודקים ומתי אנחנו רק מגזימים אל תאמרי כל הזמן "הפחד שלי הוא לעשות טעות", האמיני בעצמך ותשמעי .. אני באמת מאמינה שאם אנשים צריכים להיות ביחד הם יהיו קחי את הסיפור שלי הייתי אמורה להתחתן עם האקס והחלטנו על זה 3 חודשים אחרי שחזרנו. אבל חודשיים אח"כ העסק התפוצץ. אז אמרתי לעצמי-וואלה,התפוצץ, לא חייבים בהכרח להיפרד,אולי זה היה מהיר מדיי ולכן לא התחתנו, אולי אנחנו צריכים זמן משותף להתבשל יחד וניסיתי, באמת ניסיתי, וגרתי איתו. וגם כשעזבתי את ביתו, חשבתי קצת לעצמי ואמרתי-אולי גם הפעם זה מהיר מדיי אז נתתי לזה עוד צ'אנס ואח"כ עוד ועוד צ'אנסים זה לא רע לתת צ'אנס, אבל כנראה שבאמת לא היינו צריכים להיות ביחד ובגלל זה לא התחתנו , חמודה, העסק שלי התפוצץ יום לפני שהייתי אמורה לסגור על אולם ולשים מקדמה מכובדת בהחלט דברים לא קורים סתם :) אל תדאגי
 
תודה לך, זה באמת מעודד

אני באמת צריכה להאמין יותר בעצמי. הסיבה שאני לא מאמינה לי היא כי למרות כל מה שאתן אומרות לי וגם אחותי אמרה לי שעשיתי בשכל, עדיין אני חושבת שאני אתן לזה עוד צ'אנס אם הוא רק יראה נכונות מינמאלית, אתן לו עוד זמן... אגב, הקשר האחרון שלו היה 6 שנים. הוא באמת בחור של פעם בחיים.
 
אני כ"כ מבינה את הפחד שלך לאבד אותו

לפעמים זה היה נחמד אם הכל היה פשוט מסתדר.. שהוא התקשר מחר ויגיד שהוא לא הפסיק לחשוב עלייך ועל מה שהיה ושהוא פשוט הבין שאת כ"כ חשובה לו ושהוא אוהב אותך..ויבוא איתך. והכל יסתדר.. הלוואי והכל היה מסתדר ככה. אני מקווה שזה גם מה שיקרה.. דברים כמו הפסקה עם בן אדם שאני אוהבת-רק המחשבה על זה גורמת לבטן שלי להתהפך.. אני וחבר שלי דיברנו על הפסקה והרגשתי כאילו העולם עצר ורק הרגשתי איך הלב שלי דופק..מקווה לטוב. לא סובלת להרגיש ככה.. ושמעי..חצי שנה זה לא הרבה זמן בסך הכל, אבל גם לא קצת. אני מקווה שהוא יבין כמה את חשובה לו..אבל בלי קשר יש אנשים שקשה להם להגיד אני אוהב אותך ולחשוף רגשות אולי הזמן יעשה את שלו. כמובן שאת לא אמורה לחכות שנים..אבל לכי תדעי למה קשה לו, אולי הייתה לו אכזבה עם מישיי או משוו..יכול להיות לא? בכל מקרה בהצלחה
 
כן היתה לו איזו אכזבה

אני יודעת שהיתה קשה, אבל לא משהו שקיבלתי עליו ממש פרטים אלא יותר רושם כללי. אבל למי מאיתנו לא היתה אכזבה? כן הוא לא דברן גדול, אמר שיש לו בעיה עם זה. אני אמרתי לו שדיבור זה חלק מקשר, וכמו שאני לא אגיד "נשיקות זה לא הצד החזק שלי" אני לא יכולה לקבל את זה. מאז הוא די השתפר בנושא, אבל בצעדי חילזון. עדיין לא מדבר ממש על מה שחשוב באמת... תודה על העידוד
 
.

על כל אחד אכזבה משפיעה אחרת.. לי אישית הייתה אכזבה ולקחתי אותה בקלות. ולעומת זאת אני מכירה מישהו שכ"כ התאכזב עד שקשה לו לבטוח באנשים והוא נורא סגור וקשה לו להודות שהוא אוהב, להיות תלוי או לסמוך..אבל הוא הבין אחרי זמן-שצריך לקחת סיכון ואפשר להגיד "קפץ למים"..אולי ההפסקה תתן לו את הפוש שהוא צריך בשביל לקפוץ למים ולקחת סיכון בכל מקרה-הרווחת אם הוא יבחר בקשר רציני-מה טוב ואם לא-לא ביזבזת את הזמן שלך לשווא והתאהבת יותר.
 

d i n d i n i

New member
תראי מתוקה..

אני מבינה את החשש, ואני מקווה שהכל יפתר לטובה מאוד בקרוב.. אם היה בניכם קשר חזק ואמיתי הוא ישוב ורק יתחזק, אני מבקשת מכולם לא להתרעם עליי על הדוגמא הבאה.. גברים הם כמו "נחום-תקום" כשתדחפי הם יתרחקו כשתעזבי (תניחי) הם יחזרו, יתקרבו.. כשדוחקים מישהו לפינה התגובות מוקצנות ונפחדות, את אומרת מחוייבות ושומעת ציוציי ציפורים, גלים נשברים והא שומע מסור חשמלי, וקול רדיופוני שחוזר על הודעה מוקלטת "חייך בסכנה החופש בסכנה ברח ברח!!"חחחח תני לו את החופש תני לו להתקרב, תראי בדברים שהוא עושה כמה הוא אוהב אותך, אמרו נכון שלכולנו הייתה אכזבה גדולה בחיים וכל אחד מושפע ממנה אחרת, אל תתני ללחצים שלך ושל הסביבה להפריד בניכם, 26 זה עוד לא הגיל של הלחצים ההיסטריים, אני מודרנית מטבעי חוששבת שאין שום גיל להילחץ בו. אבל זאת אני.. את נשמעת מקסימה, וחצי שנה זה עוד לא מספיק זמן לקבוע עתיד ביחד, וזה המון זמן לדעת מה את מרגישה מין פרדוקס מגוחך שכזה.. שלחי לו רמזים עדינים אבל מפורשים שהוא רצוי בחזרה ואין עליו להוכיח כלום מלבד אהבתו אליך, כשאת תרפי האוירה בניכם תשתנה האנרגיות יהיו חיוביות יותר והוא מכוח האנרציה יושפע מזה לטובה! לגבי שאר הדברים שמפריעים לך דברי איתו פתוח כנה ואוהב, בלי מילים מפוצצות, בלי האשמות בואי מאהבה בהצלחה דינדיני
 
מה את עושה... עד שהפסקתי לבכות...

אני חוששת שבגלל שנתתי דוגמא שבה הזמנתי אותו לחתונה והזכרתי את המילה הזאת יותר מדי פעמים נוצר כאן הרושם שהתכוונתי לחתונה של שנינו... מהבחינה הזאת אין בכלל דיבורים, השיחות שעשיתי לו היו על כך שהסממנים החברתיים האלו כמו להציג להורים, לבוא לחתונה כזוג, לומר לי- אני אוהב/ התגעגעתי, לדבר על העתיד שלנו, אין אותם. אפשר להגיד לזכותו שכל מה שאני אומרת לו הוא מנסה להסביר את עצמו ולהשתפר, למרות שהייתי רוצה שידע מה לעשות גם בלי השיחות שלי. תודה רבה לך, אמנם אני שוב בוכה וזה אומר שאני לא יכולה להריח את הכרית עם הריח שלו, אבל את נותנת לי כח ותקווה, זה לא להאמין כמה אנשים זרים מהאינטרנט יכולים לעודד, אפילו יותר מחברים שלא יכולים לראות באובייקטיביות. המון תודה דינדיני
 
דרך אגב, הרגת אותי עם הקול הרדיופוני... LOL

אני אנסה לישון קצת, לילה טוב לכולם ותודה על התגובות, אין כמוכם.
 
למעלה