לא רוצה לישון יותר

יש מה לעשות עם הסיוטים

בין אם הם מתארים את הארוע הטראומטי
ובין אם הם מתארים מצב מפחיד אחר.
ניתן להתייחס לסיוט, כמו לעכךל חלום,
כאל יצירה של החולם,
כאל סיפור שאפשר לשנות אותו.
כאן בפורום זה לא טיפול,
אבל אפשר להדגים באופן עקרוני.
אז אם מישהו מוכן להמציא סיוט,
הוא מוזמן להעלות אותו כאן.
 
הדגמה של התייחסות לסיפור

ראשית הערה לסדר:
במסגרת פורום באינטרנט ניתן לדבר באופן עקרוני או להדגים עקרונות וגישות, ואילו התערבויות טיפוליות צריכות להיעשות במסגרת טיפול מסודר.

הסיוט שתאר מה עם היה על אש ועשן במועדון.

ההתייחסות העקרונית לחלום, ולחלום מפחיד (סיוט) היא שזו יצירה של החולם, גם אם היא נאמנה לארוע שחווה החולם.
צריך לזכור שאין אמת אחת, ושאנשים שונים רואים את מה שקרה בצורה שונה.
אבל אפילו אם רוב העדויות דומות, עדיין המטרה היא "לקלקל" את הסיוט, לערער
אותו.
אז אפשר למשל להחליט שמיד עם התפרצות האש החלה לפעול מערכת כיבוי אוטומטית, והיתה התזה של מים שכיבו כמעט מיד את האש.
אפשר להכניס את האלמנט הזה לסיפור ולחזור עליו, ויש סיכוי שבפעם הבאה שהסיוט יופיע, גם האלמנט המרגיע הזה ייכלל בו.

אז זו רק הדגמה לגישה שאיננה מתייחסת לסיוט כאל תוכן מוכתב, אלא מתייחסת אליו כאל סיפור, שניתן לעשות לו עריכה וניתן להוסיף לו אלמנטים.
 
לא רוצה לישון יותר

כל הזמן מנסה לחשוב על דרכים איך לא לישון
כל ערב מכינה לי קפה עם הרבה קפאין
כדי לדחות את השינה כמה שרק אפשר

כי לא משנה מתי אני ישנה, מתי אני קמה
אם נרדמתי, אם הלכתי לישון בלית ברירה
לילה, אמצע הלילה, לפנות בוקר, בוקר, צהריים, אחה"צ, ערב..
כל פעם שאני קמה, אני מתעוררת עם סיוט
בדר"כ רק בגלל הסיוט

מתנשמת נשימות מהירות, או לא מצליחה לנשום
קפואה מקור, או מזיעה מרב חום
משותקת, תמיד. כל הגוף כמו עטוף בגבס, כל תנועה כבדה
הראש כבד, העיניים כבדות, הפה מאובן מחריקת השיניים הארורה.

מתה מפחד בכל פעם שאני עוצמת עיניים במיטה ויודעת שתכף
תכף אאבד שליטה על מה שעובר לי בראש
על מה שאני זוכרת, על מה שאני מרגישה
על מה שמפחיד, על מה שמכעיס, על כל מה שקרה

תכף הסלקטורים יסיימו משמרת
וכל הפּרעות שבעולם יבואו עליי
כל הכלובים יפתחו, כולם יצאו לחופשי
ילחמו על ראשי, יסתערו על נפשי

עד שאפקח עיניים, ושוב אנסה להתאושש..
למחוק את הכל, להתחבר למציאות, להכחיש, להדחיק, לדחוק, לגרש.

אני מותשת, זה לא עובר, כלום לא עוזר
כבר שנים.. ורק העוצמות משתנות, מסיוט לסיוט
אף פעם לא קמתי מחלום טוב באמת.

הלוואי ויכולתי לא לישון אף פעם
לא רוצה לישון יותר.
 

סופרימו

New member
סיוט חוזר

סיוט חוזר שמתחבר לארוע של התהפכות האופנוע.
הסיוט דומה מאוד למה שקרה, שעפתי למרחק ונפצעתי ושכבתי שם מדמם ופוחד שזהו, הכל נגמר, ומי יודע מתי יבואו מדא או שמכונית שתגיע במהירות תגמור אותי. איזה פחד.
מתעורר בבהלה, כולי מזיע.
 
להכניס את סופרימו של היום

הי סופרימו,
מתנצל שרק עכשיו אני מתייחס. רק עכשיו שמתי לב שכבר לפני 3 ימים העלית את ההודעה.
אתה לא כותב בן כמה אתה בחלום, בסיוט הזה.
אם נצא מתוך הנחה שהארוע קרה מזמן, או שאתה בסיוט צעיר יותר,
אז ניתן למשל להוסיף לסיפור גם אותך כיום, עם החוכמה והניסיון של היום,
ועם הידיעה שהמצב השתפר מאוד.
אז סופרימו הצעיר עף מהאופנוע והוא מבוהל וחושש, ופוחד שהכל נגמר,
ופתאום לצידו הוא רואה את סופרימו של היום, החכם, היודע, המרגיע
וסופרימו הצעיר מרגיש פחות לבד, ומוכן להקשיב לדבריו של סופרימו 2015, שאומר לו שבטוח שיצא מזה, שיוכל להשתקם ולעמוד שוב על רגחליו, וגם ימצא זוגיות .
 

סופרימו

New member
הקלה

אני חושב הרבה על ההצעה שכתבת, במיוחד לפניהשינה. קשה לי להאמין שאפ]שר להשפיע על סיוטים.
עברו רק כמה ימים, אבל נדמה לי שיש פחות סיוטים ובחלום שכן היה שלשום באמת הופיעה דמות של היום, לא אני (כמו שהיצעת) אבל חבר טוב בגיל של היום, והחוויה היתה אחרת. לא להאמין אבל מה שקרה שהסיוט השתנה, והוא כבר היה יותר חלום מסיוט.
 
וכן, אני בטיפולים

&nbsp
הייתי ועדיין אני..
גם CBT, בעבר גם שיחתי, גם תרופתי
מנסים כל מיני שילובים של כימיקלים.
&nbsp
אני יודעת שכלום לא יכול למחוק את מה שחוויתי
אבל גם כלום לא מצליח לעזור לי להתמודד עם זה טוב יותר, או בכלל
או למזער נזקים.
&nbsp
 
סיוטים חוזרים

לפסים באדום בוקר טוב,
אם את פוחדת לישון בגלל הסיוטים,
אז אולי כשיש אור את מצליחה בכל זאת לישון קצת.

אני מסכים שאי אפשר למחוק חוויות שעברנו
אבל כן ניתן, במקרים רבים,
בעזרת טיפול ממוקד טראומות,
להביא למצב שהזכרונות מאופסנים
ואינם חוזרים שוב ושוב (או שחוזרים פחות) כפלשבקים וסיוטים.
האם הסיוטים שאת חווה הם בנושאי טראומה שעברת,או סיפורים מפחידים אחרים?
האם אלה מעט סיוטים חוזרים או כל פעם סיוט חדש ?
 
שלום לכם

הצעתך לזכרונות מאופסנים (הם כבר מאוחסנים) - לדחוק אותם לפינה שלכאורה לא יבואו לידי ביטוי - להבנתי הדלה זה הדבר הכי לא נכון לעשות במצבים כאלה. הטיפול צריך להיות בדיוק הפוך להבנתי. החלום או הסיוט מדבר בעד עצמו, הוא רוצה להשתחרר ורק להציפו מהמקום החבוי שבו הוא נמצא אל הזכרון הסטנדרטי יפתור או יקל מאוד על המצב.
 
מה שאתה כותב זה לא מה שהיצעתי

לא היצעתי לדחוק את הזכרונות הטראומטיים לפינה.
הזכרונות האלה עדיין מאוד משוחררים,
הם לא נמצאים במקום חבוי, כמו שאתה מתאר,
ולא צריכים להשתחרר.
הם כבר מעצמם מציפים את האדם,
מעלים את החרדה שלו, גורמים לו למצוקה
ומקשים עליו לתפקד.
הגישה המועילה עוסקת בעיבוד החוויה.
 
למעלה