לא פוקו, פוטר

מסכים עם כל מילה שלו

הכל תלוי באיזה צד נמצאים וממנו מסתכלים, זאת הסיבה, שלפי דעתי, בגללה אי אפשר לדעת אם סנייפ טוב או רע. דמבלדור אומר שהוא טוב וולדמורט אומר שהוא רע (כלומר, טוב בשביל וולדמורט) שניהם הדמויות הכי חזקות בסיפור (עזבו את הארי לרגע), ככה שאי אפשר לדעת מי מהדמויות קובעת- אם למשל מלפוי היה אומר שהוא רע (כלומר, טוב בשבילו ובשביל וולדי) ודמבלדור היה אומר שהוא בצד שלו ("טוב") זה היה ברור שכולם היו הולכים אחרי דמבלדור ואומרים שהוא עומד לצד ה"טובים".
 

Mikey Weiss

New member
אני הולכת לעשות לעצמי כאב ראש עם זה אבל...

יש טוב ורע יחסיים, ויש טוב ורע אוניברסליים. או ככה לפחות הייתי רוצה לחשוב, שהחלוקה הכללית היא, יש להניח, בין אנשים ששמים להם מטרה להרוג אנשים אחרים לבין כאלו שלא. מן הסתם בתוך שתי הקבוצות גם יש חלוקות לטוב ורע. יכולים להציק לילד הלא מקובל, אבל זה לא הופך אותם לרעים אוניברסלית. רוצחים יכולים להיות טובים מאד לילדים שלהם, ולאהוב אותם ולגדל אותם יפה, אבל זה לא הופך אותם לטובים אוניברסלית. קציני האס.אס בשואה היו מסיימים לרצוח יהודים והולכים הביתה, למשפחה שלהם. חלקם היו אנשי משפחה למופת, אבות מסורים שאהבו את ילדיהם עד אין קץ, ובכל זאת. אין ספק שזו שאלה מורכבת שאין עליה תשובה נכונה אחת, אבל חייבים להצדיע לג'יי קיי רולינג שהצליחה להעמיק כל כך בחיפוש התשובות לשאלות האלו. המלכודת הכי קשה בכתיבת פרוזה, בטח מהסוג הזה, היא לא ליפול לאפיון שטחי של דמויות (רק טוב, או רק רע).
 
טוב ורע אוניברסליים?

ועל פי מי זה נקבע? כמובן, אנשים, שגם להם יש הסתכלות שונה על דברים, לכל אחד יש הגדרה שונה לטוב ורע.
 

ToryMaster

New member
אני לא מאמינה בערכים אוניברסליים

איש הSS שעזב כל בוקר את המשפחה שלו כדי ללכת ולרצוח אנשים לא היה רע אוניברסלית, אם תשאלי אותו ואת חבר מרעיו הוא אפילו היה טוב אוניברסלית. זה באמת עניין של נקודת מבט, ואני מסכימה איתך, רולינג עשתה פה משהו די מדהים, זה לא קל ליצור דמויות עמוקות עם ניגודים ופסיכה משל עצמן, שלא יפלו לקטגוריית "סופרמן" ו"לקס לות'ר".
 

Mikey Weiss

New member
לכן הפניתי ל

The Banality of Evil, שעוסק בדיוק בזה... שם זה אפילו יותר חריף, והויכוח מפריד בין המעשים שעשה איש הSS לאיש הSS עצמו. כלומר, הפיכת המנגנון של המדינה למשהו שמרשה את הפעילויות האלו ולפיכך נותן להן הצדקה והופך אותן למשהו נכון - אם החוקים של המדינה שלך אומרים להרוג מישהו מסוים, זה מה שאתה צריך לעשות וכו'. העניין הספציפי הזה גם נמצא בספר השביעי.
 

Mikey Weiss

New member
חנה ארנדט כתבה

השם בעברית זה "אייכמן בירושלים: הבנאליות של הרוע".
 

Mikey Weiss

New member
ידעתי שהיתה סיבה לזה

שכל השיעורים על פוסט מודרניזם באוניברסיטה עצבנו אותי. אני לא יודעת איך היה לפני מיליוני שנה, אבל במשך ההיסטוריה העולם התפתח למערכות של טוב ורע (שזה, האמת, לא שונה מדי ממה שהפוסט מודרניסטים אומרים, רק שהראייה הסובייקטיבית של טוב ורע הפכה למוסכמה כבר לפני אלפי שנים), שכמו שכתבתי במקום אחר בלוח הזה הן לא דיכוטומיות וברורות בכלל, אבל בכל זאת מדובר בשני ערכים שנמצאים בכל והם בהתנגשות מתמדת ביניהם. רולינג, לטעמי, עיצבה את הדמויות שלה בחוכמה (בעיקר סנייפ, שמדגים יותר טוב מכולם, לדעתי, כמה דק הוא הקו בין טוב לרע וכמה הגבולות לא ברורים אבל בכל זאת שם) - הדמויות שלה מייצגות עולם שבו שאלת הטוב והרע היא לא שאלה שיש לה תשובה ברורה (חוץ מוולדמורט, וכמה מאוכלי המוות שלו, אבל גם ביניהם זה לא כולם), ובכל אחת מהדמויות שלה, "טובות" או "רעות" יש מאבקים בין ערכים. והערך הכי חשוב שרולינג העבירה הוא באמת מה שפלוצקר אמר: חשיבות הבחירה. (בהקשר של השואה, לא יודעת למי יצא לקרוא את Banality of Evil, שמדבר על משפט אייכמן, אבל הוא עוסק באותן שאלות).
 

LiRs Lullaby

New member
קראתי,

היה מעניין. והסכמתי עם רוב המאמר. נקודת המוצא שלו, שהארי פוטר היא בעצם סדרה שמראה שאין דבר כזה שחור ולבן, ושכל דמות היא לא בדיוק טהורה, היא אחת שלא שומעים יותר מדי ממבקרים.... ושבאמת אי אפשר להפריד בין הרע לטוב... אבל לא אהבתי את ההשוואה לאל-קאעידה/הנאצים. למה אי אפשר לשפוט אותם על מה שהם עושים? למה אי אפשר לקרוא להם ה"רעים"? מבחינתנו, הם הרי מקור של רוע, הם רוצחים אנשים, ולפי מידה זו, כן אפשר להאשים אותם בחוסר מוסריות כלפי חיי ערך אדם. אנשים לא חיים בלימבו של ריק, של כלום. הם חיים בחברה, וכן יש בה שיפוטיות, ואני בטח לא מתכוונת להעריך את האמונות והאידאולוגיות של הנאצים במעלה הגבוהה, זה פשוט אבסורד. לומר שאי אפשר "לדרג" ערכים.... אז בדיוק הוא יחיה בחברה נומלית, בלי משפט צדק? הפוסט מודרניזם הזה קצת גורם לאנשים לאבד פרופורציות
 

ToryMaster

New member
למה אי אפשר?

אנחנו יכולים, אבל השיפוט הזה לא יוכל להיות אבסולוטי, אף פעם.
 

LiRs Lullaby

New member
לא אמרתי שהוא יהיה אבסולוטי

אבל אמרתי שלא אהבתי את מה שהוא סיכם בכלליות - הקטע הפוסט-מודרניסטי מציק לי בעיקר - ועל שלא ניתן לאנשים לתת לשפוט בין טוב ורע, כי אנחנו עדיין לא חיים במטריקס, ובניגוד לשם, פה יש לנו הכרה, מודעות, היכולת להבחין ולדרג את הערכים על פיהם נחיה. בעיקר המשפט הזה עיצבן אותי גם לנאצים היו ערכים ואמונות. גם לאל-קאעידה יש. מי אנחנו שנכריע ביניהם? מי שם אותנו להיות שופטים ושיפוטיים? אם לא נהיה שיפוטיים, מה נעשה בדיוק? אנחנו לא יכולים בלי זה. בתי המשפט והצדק לא יכולים בלי זה. רק המשפט האחרון שלו היה נכון. אף אחד זולת עצמנו. אין בשבילנו אותות בשמיים - וגם אם יש כאלה הם חלשים, מטושטשים, פתוחים לפרשנויות סותרות. האור המוסרי החזק לא דולק בחוץ, רק מבפנים; נלחמים באל קאעידה כי צריך להילחם בו. שאלו את הארי פוטר ויספר לכם איפה ואיך.
 

ToryMaster

New member
למעשה

אנחנו נלחמים באל קעידה כדי לשרוד, או שאנחנו נלחמים באל קעידה כי הוא טועה? השימוש שלך במושג "אוניברסלי", כמו שאני הבנתי את זה, זהה לשימוש ב"אבסולוטי", מה ההבדל בעצם?
 

LiRs Lullaby

New member
אנחנו נלחמים בגלל שתי הסיבות ../images/Emo13.gif

למרות שאני מתארת לעצמי שהמטרה הראשונית היא להגן על אנשים מפניו, והמטרה המשנית היא לשנות דרכי חשיבה מעוותים שאל קאעידה שטופים בהם, ושוטפים את המח לתומכים שלהם. ו...מתי השתמשתי במושג אוניברסלי? את לא מדברת אל השנייה?
 

ToryMaster

New member
נכון, צודקת

דרכי חשיבה מעוותות *בעינייך*, האם כל העולם צריך לחיות כמו שלך נראה נכון?
 

Hinamori

New member
בטח שכן

כל העולם צריך לחיות בגישה שאם מישהו פוגע במישהו אחר, צריך למנוע את זה. אל קעידה פוגעים באנשים. בגלל זה צריך להלחם בהם. כמו שאת רוצה שיגנו עלייך מפגיעה, ככה את צריכה להגן [או לתמוך בהגנה] על אנשים אחרים. ^^; האמת, אני בכלל לא רואה את השאלה בדיון הזה, הדברים האלה נראים לי ממש ברורים...
 

ToryMaster

New member
חשבי שוב על השאלה

"האם כל העולם צריך לחיות [ולהאמין, בעצם] כמו שאת רוצה לנכון?" התשובה היא עדיין "בטח שכן"?
 
למעלה