לא מעז...
לא מעז, מתבייש, ממנה חושש.. כבר שנים שאוהב, מתרגש ודואב.. לא יודע כיצד לדבר אל אשה, עצמותיו בוערות בעוצמת התשוקה.. אחריה עוקב, במסתור,מחבב.. לא רואה אחרות, שישנן,ורוצות.. לידה מאבד, בטחונו,ורועד.. חן גופה המצמרר וריחה המשכר. לא יכול להבליג, מתקשה עוד לשתוק.. אוזר אומץ, בולע ת`רוק, אליה פונה במילה,במבט, לעיניה פורץ, משפילה מבטה, אגרופיה קמוצים, נעתקה נישמתה... נבוכים היא,והוא, שותקים,מחרישים, מבטם מתערבב מתמזג לאיטו, ידיהם מתהדקות, גופה אל גופו.. שנים אהבתיך, לאזנו היא לוחשת, התביישתי ממך, עדיין חוששת.. כך דברו שעות, עד כלות השחר, עת בוקר הפציע, ברגעי הפרידה, אז ידעו בלבם השניים, את הבושה, לבסוף, מנצחת, האהבה...
לא מעז, מתבייש, ממנה חושש.. כבר שנים שאוהב, מתרגש ודואב.. לא יודע כיצד לדבר אל אשה, עצמותיו בוערות בעוצמת התשוקה.. אחריה עוקב, במסתור,מחבב.. לא רואה אחרות, שישנן,ורוצות.. לידה מאבד, בטחונו,ורועד.. חן גופה המצמרר וריחה המשכר. לא יכול להבליג, מתקשה עוד לשתוק.. אוזר אומץ, בולע ת`רוק, אליה פונה במילה,במבט, לעיניה פורץ, משפילה מבטה, אגרופיה קמוצים, נעתקה נישמתה... נבוכים היא,והוא, שותקים,מחרישים, מבטם מתערבב מתמזג לאיטו, ידיהם מתהדקות, גופה אל גופו.. שנים אהבתיך, לאזנו היא לוחשת, התביישתי ממך, עדיין חוששת.. כך דברו שעות, עד כלות השחר, עת בוקר הפציע, ברגעי הפרידה, אז ידעו בלבם השניים, את הבושה, לבסוף, מנצחת, האהבה...