קטונתי. לא "בעיקר", אני לא מומחית. אבל כן, בסביבה שיש בה כל
כך הרבה רעש בלתי פוסק בנושא - עניין של מדי שבוע למשל על שערי לאישה, שהוא סוכן חיברות חשוב - שמבטל קולות אחרים, אפשרויות אחרות, מעבר לקוריוז נדיר, כן, הוא עשוי להגביר תופעות כאלה.
הכרתי מקרה שבו בלידה הבאה, זה שוב הופיע.
אבל אני לגמרי לא מתמצאת בהאם הוא חולף, האם זה משהו שעלול לחזור.
יש כל מיני מנגנונים נפשיים שעוזרים להתמודד עם כל מיני תחושות. הילדים כבר כאן, צריך איכשהו להצדיק את העובדה הזאת, הרי מסירה של ילדים זה תהליך מאוד בעייתי נפשית, שנושא טאבו חברתי. אני גם לא יודעת כמה נשים באמת ותמים, גם אחרי הלידה וגידול ילדים, יודעות שזה מתאים להן. לכמה יש זמן פיזי ונפשי, ולגיטימציה פנימית, לדון בנושא בינן לבינן.