שימי לב
נהנתי מהסרט הראשון, למרות שאני יודע שהם ממש גנבו את העלילה מWhite Wolf. באותו אופן, כשפרידריך וילהלם מורנאו צילם את Nosferatu, eine Symphonie des Grauens, הוא בעצם גנב את הסיפור של בראם סטוקר, כשהוא שינה בעיקר את שמות הדמויות ושמט כמה דמויות קטנות (כמו לוסי). הוא עשה את זה כי הוא לא הצליח להשיג זכויות לצלם את "דרקולה" ובכל זאת רצה לצלם את הסרט. לאחר תביעה הוא הפסיד והחברה שלו פשטה רגל, אבל למרות הוראות ביהמ"ש להשמיד את העותקים של הסרט - מספר עותקים כבר עשו את דרכם אל ההיסטוריה. Underworld ניסה ללכת באותה דרך, באופן הרבה פחות מוצלח מבחינת התוצר הסופי (הם ממש גנבו את העלילה של The Love of Monsters). בכל זאת, הסרט הראשון הוא סרט מהנה, למרות שיש לו מגרעות משל עצמו. סרט ההמשך הוא נפילה קיטשית ואין לי ציפיות גבוהות מהשלישי הצפוי לצאת. האם הידע שלי על גניבת העלילה ועל הפרת זכויות יוצרים מעיב על הנאתי מהסרט שראיתי? לא. ראיתי ונהנתי, הידע שלי מאיב על הערכה ליוצרי הסרט, לא לשחקנים וליצירה עצמה. האם אני לא מסוגל ליהנות מהופעתו של מקס שרק ב"נוספרטו" כמו שאני מסוגל ליהנות מההופעה של בלה לוגוסי כ"דרקולה"? האם אי אפשר ליהנות מהסרט עצמו?