גמל בלי גרביים
New member
לא מוותר
שלושה ימים בלי לשמוע את הקול הזה שלך הקול המרגיע,המחמם והחייכני.הלוואי וידעת כמה אני באמת אוהב אותך,ואז היית מבינה מה עובר לי בראש ובלב. אנחנו חיים בעולם ציני,מאוד ציני המון חברים סביבי אבל אף אחד לא ממש חבר. אני מת להיכנס לחנות הפרחים ההיא ולשלוח לך את הזר הכי גדול והכי יפה-אולי זה יעשה לך משהו,יזיז עוד אבן. אני יודע שאת שם,אולי חושבת עליי,כשאת איתו בהופעה,במיטה,נזכרת בנשיקות המתוקות האלה,הממכרות,בצלצול היחודי בטלפון שלי כשאת מתקשרת. אני מתגעגע לעוצמה שהרגשתי כשהנחת את ראשך על כתפי או על ברכיי. הרגשתי אז מלך העולם,ששום דבר לא יעמוד בדרכי. היינו במשך שנה וחצי ידידים טובים.נפגשנו.ונכנסת לי ללב כמו רוח סערה,בתקופה שחסמתי את כל הכניסות. אני יודע שהיית לחוצה,מבולבלת,מאוכזבת,ובכל זאת רציתי אותך.כי ההרגשתי שזה זה. הכל הלך בסדר עד שהשמוק הזה התקשר,השאיר הודעות והציק. אחרי שזרק אוצר כמוך,התקשר והפריע ועכשיו את איתו ולא איתי. אבל אני לא אוותר לך.אני אמנם לא מתקשר,ולא מדבר אבל אני יודע שאת לא רוצה אותו,שחזרת לאפלה ההיא מתוך חולשה,כי מי חוץ ממנו יכול לתמרן אותך? אף אחד. הייתי צריך בזמנו לענות לטלפונים שלו אבל ביקשת ממני לכבד אותך ולתת לך לטפל בזה לבד. כולם אומרים לי וותר עליה,היא כבר איתו,אבל אני יודע שלא אוותר עלייך למרות שאת נכנעת לו. אתמול בלילה חזרתי מחבר,ובדרך נזכרתי בפגישה הראשונה שלנו אחרי החזרה שלך אליו. דיברנו ואמרת שאת לא יודעת למה את עושה את זה. אמרתי לך מה אני מרגיש ושאני אוהב אותך. אמרת שאני מרעיף עלייך אהבה כמו שהוא בחיים לא יצליח להרעיף עלייך. אז למה את איתו? אולי אם היית יודעת זה היה משנה לך ועושה לך משהו- אני לא אוכל,לא שותה,לא זז לחדר כושר,בקושי עונה לטלפונים אם זו לא את (וזו לא את),ואפילו לא מצליח ללמוד כמו שצריך. אז רק שתדעי לך,אני לא אוותר עלייך ואני אלחם עד שאני אשיג אותך,גם אם זה יעלה לי בבריאות. שלך,לתמיד
שלושה ימים בלי לשמוע את הקול הזה שלך הקול המרגיע,המחמם והחייכני.הלוואי וידעת כמה אני באמת אוהב אותך,ואז היית מבינה מה עובר לי בראש ובלב. אנחנו חיים בעולם ציני,מאוד ציני המון חברים סביבי אבל אף אחד לא ממש חבר. אני מת להיכנס לחנות הפרחים ההיא ולשלוח לך את הזר הכי גדול והכי יפה-אולי זה יעשה לך משהו,יזיז עוד אבן. אני יודע שאת שם,אולי חושבת עליי,כשאת איתו בהופעה,במיטה,נזכרת בנשיקות המתוקות האלה,הממכרות,בצלצול היחודי בטלפון שלי כשאת מתקשרת. אני מתגעגע לעוצמה שהרגשתי כשהנחת את ראשך על כתפי או על ברכיי. הרגשתי אז מלך העולם,ששום דבר לא יעמוד בדרכי. היינו במשך שנה וחצי ידידים טובים.נפגשנו.ונכנסת לי ללב כמו רוח סערה,בתקופה שחסמתי את כל הכניסות. אני יודע שהיית לחוצה,מבולבלת,מאוכזבת,ובכל זאת רציתי אותך.כי ההרגשתי שזה זה. הכל הלך בסדר עד שהשמוק הזה התקשר,השאיר הודעות והציק. אחרי שזרק אוצר כמוך,התקשר והפריע ועכשיו את איתו ולא איתי. אבל אני לא אוותר לך.אני אמנם לא מתקשר,ולא מדבר אבל אני יודע שאת לא רוצה אותו,שחזרת לאפלה ההיא מתוך חולשה,כי מי חוץ ממנו יכול לתמרן אותך? אף אחד. הייתי צריך בזמנו לענות לטלפונים שלו אבל ביקשת ממני לכבד אותך ולתת לך לטפל בזה לבד. כולם אומרים לי וותר עליה,היא כבר איתו,אבל אני יודע שלא אוותר עלייך למרות שאת נכנעת לו. אתמול בלילה חזרתי מחבר,ובדרך נזכרתי בפגישה הראשונה שלנו אחרי החזרה שלך אליו. דיברנו ואמרת שאת לא יודעת למה את עושה את זה. אמרתי לך מה אני מרגיש ושאני אוהב אותך. אמרת שאני מרעיף עלייך אהבה כמו שהוא בחיים לא יצליח להרעיף עלייך. אז למה את איתו? אולי אם היית יודעת זה היה משנה לך ועושה לך משהו- אני לא אוכל,לא שותה,לא זז לחדר כושר,בקושי עונה לטלפונים אם זו לא את (וזו לא את),ואפילו לא מצליח ללמוד כמו שצריך. אז רק שתדעי לך,אני לא אוותר עלייך ואני אלחם עד שאני אשיג אותך,גם אם זה יעלה לי בבריאות. שלך,לתמיד