לא מגיע לי...

[יוּני כמו החודש]

לא מגיע לי...

הכרתי אותך, ואת הכרת אותי. למדתי אותך, ולמדת אותי התעקשתי לחפור במנהרת ליבך בתקווה למצוא עמוק עמוק בתוכה משהו שימשוך אותי אליך, שישמש לי מניע לקשר איתך, כחברה. ניסיתי, באמת שניסיתי כי ראיתי שאת רוצה ונלחמת עליי. ואני עומדת מנגד מביטה ביאוש על נסיונותיך העל-אנושיים לקבור את רגשות העלבון שלך מההתנהגות שלי כלפיך, ורחמי נחמרים אליך, אני רוצה לומר לך שאני לא שווה את המאמצים שלך להדק את הקשר ביננו, ולא יודעת איך. זה לא שאי פעם פגעת בי בשום דרך שהיא, זה פשוט שאני לא מוצאת את מקומי בקשר הנירקם, לא מוצאת את טיפות הדלק, גם אם הן בודדות, שיניעו את רצוני לתרום לקשר, להניע אותו קדימה. הלוואי וידעתי איך, אם האפשרות קיימת בכלל, לגרום לך להבין, בלא שתפגעי כי לא מגיע לך, שביננו אין משותף, שביננו לך מגיע שיתחסו אליך בכבוד, שלא יזלזלו בך, יתחמקו מטלפונים, יגידו שיצלצלו וידם לעולם לא תחייג עוד אליך, שיגידו שנוסעים ביחד לשם ואת תמצאי את עצמך שם בגפך. מגיע לך יותר

ולי, לי מה מגיע

לי בטח שלא מגיע שתרדפי אחרי, תבליגי פעמים אין סוף על התעלמויותי ממך, תתגמשי שוב, ושוב והכל כדי להמשיך ולהיות איתי בקשר, להמשיך ולספוג עלבונות ממני, מ"חברה שלך". שוב אני רוצה להדגיש, מעולם לא עשיתי משהו מתוך כוונה אמיתית לפגוע בך, אני לא כזאת, אני אחת שקודם כל חושבת על האחר (ואת חושבת:"איך את מעיזה לכתוב את זה על עצמך

", את צודקת.) במקרה, ממש לא באופן אישי או מתוכנן נגדך, יצא שדווקא איתך החלטתי שבמערכת יחסים אחת שלי עם חברה אני לא חושבת כל הזמן על האחר אלא, גם קצת על עצמי. מעין ניסוי פסיכולוגי, בין-אישי שלי. ואת היית המצע עליו התנסתי. אכזרתי עד כמה שזה נשמע, זו האמת. דבר אחד מעולם לא עשיתי ביחסים שלי איתך, מעולם לא שיקרתי, מעולם

לא יודעת איך לעשות זאת בדרך הרכה ביותר, בדרך שתביני אותי הכי באמת והכי הכי חשוב, לא תפגעי

כי אני חושבת שגם אם את היום מכחישה זאת, אני פגעתי בך יותר משאי פעם חשבת שחברה תפגע בך. האם סליחה תאחה את הפצעים

את שברי האימון

אני לא מרגישה נתרמת הקשר הזה איתך, מרגישה שמחוברת אלי מחט שרק שואבת ושואבת ואני כאילו הצבתי שסתום במזרק שלא מאפשר לך לשלוח אלי חומרים, ואני יודעת שאת שולחת, מנסה ומנסה, ולא מבינה למה אני מגיבה אבל לא מתייאשת, ממשיכה לנסות בלא הצלחה. מתי תתייאשי כבר, שאני אדע שזהו, את התייאשת ויותר את לא מבזבזת את ה"אני" המקסים שבך שאני פשוט לא מוצאת את המקום הנכון להתחבר אליו. המנעול שלי לא תואם את במפתח שאת מנסה להשחיל אליו, הוא לעולם לא יפתח אותו. אני לא רוצה שתבזבזי יותר את כוחותיך עליי, את משאבייך העצומים, עדיף שתשקיעי אותו במי שראוי, במי ששווה אותך

_____________ זהו מכתב שנכתב ממש ברגעים אילו, לאחר שיחה עם אותה חברה שאת כוחותיה מבזבזת על הלא ראויה לה.

 

[שיריה]

וואו יוני...

כשאני בוחנת את מערכות היחסים בחיים שלי אני מגלה שרובן הן לא סימטריות, תמיד יש מי שאוהב יותר ומי שמשקיע יותר בקשר. זה לא נשמע אופטימי. אבל יש לזה המשך. שבעצם הצד ש"משקיע" יותר מקבל המון, אחרת הוא לא היה שומר על הקשר. את מבינה, יש פה שתי משוואות, את המשוואה שלך, ומשוואה אחרת שהיא שלה. בקיצור, אם היא שומרת על הקשר כנראה שאת מאוד יקרה לה. וששווה לה להשקיע רק בשביל טלפון אלייך ושיחה איתך, שווה לה להשקיע רק בשביל שתהיי חלק מחייה. אל תשאלי אותי איך זה ולמה דווקא את, אני מניחה שזה מן חיבור כזה שלה אלייך, חיבור שכנראה לא תלוי במה שתעשי. חיבור שנובע פשוט כי זאת את. ואותך היא צריכה. אבל בכל מערכת יחסים יש שני צדדים, ויש גם את הצד שלך. ואת כל כך רוצה לנתק את המערכת יחסים הזאת. אם זה בגלל שהיא באמת חשובה לך אז ניתוק זה לא הפיתרון, אלא שיחה והשקעה. אם היא חשובה לך, אז תחסכי ממנה את המשבר אימון הזה. אבל אם זה בגלל שהיא לא חשובה לך כמו שאת חשובה לה, ושזאת גם הסיבה להצבת השסתום, אז אולי באמת כדאי לנתק את המערכת יחסים הזאת, ואני בטוחה שגם לה יצא מזה רק טוב אחרי משבר האימון. מכל המילים שכתבת, המילים הכי פשוטות... "המנעול שלי לא תואם את במפתח שאת מנסה להשחיל אליו, הוא לעולם לא יפתח אותו" אם תבחרי לנתק את הקשר, נראה לי שחשוב שאת החלק הזה היא תדע.

 

[ה מוזה]

לא ראויה ?

יוני .. קראתי את המכתב שלך הרבה פעמים , קראתי את מה שנכתב בין השורות אולי אני טועה אך אני חושבת שאותה חברה ,אותה נפש שמלאה באני פנימי מקסים היא מתנה שנשלחה לך - מתנה שאת ראויה לה אנשים מופיעים בחיינו בשל סיבה מסוימת לעונה מסוימת או לכל החיים. כשאנו מגלים לשם מה כל אחד הופיע בחיינו נוכל לדעת מה לעשות עבור כל אחד מהם. כאשר אדם מסוים מופיע בחיינו בגלל סיבה מסוימת בדרך כלל זה נועד למלא איזשהו צורך שהבענו. האדם הזה הגיע כדי לעזור לנו לעבור קושי מסוים להדריך אותנו ולתמוך בנו, לסייע פיזית, רגשית או רוחנית. הוא עשוי להיראות לנו כמתת-אל, והוא באמת כזה. אולי אם היינו מסוגלים להביט במי שאנחנו דרך העיניים של אותם חברים שמופיעים בחיינו היינו רואים כמה אנו ראויים ומיוחדים בדיוק כפי שאנו המפתח יוני יקרה אינו בידה כי אם בידך לו היית יכולה להסיר את אותו שסתום שמונע ממך לראות עד כמה מגיע לך ואת ראויה לאותה נפש רגישה היית רואה שהניסוי לראות את עצמך ראשית הוא בעצם היכולת לקבל .. לתת לה לתת לך הרבה מאיתנו יודעים איך לתת .. אך לא יודעים לקבל . כי בראשנו נדמה לנו שאיננו ראויים לכך אני מאמינה שיש בליבך את המפתח - לקבל אין אדם שמגיע לחיינו ללא סיבה גם אותה חברה נמצאת כעת בחייך מסיבה כל שהיא .. ואולי ללמד אותך שאת ראויה ומגיע לך , ללמד אותך לקבל לא רק לתת את ראויה ילדה