לא מגיע לי (ט)

hory0

New member
(תודה על הכל)

(לא מסוגלת להתייחס כרגע. אבל קראתי. מעריכה.)
 
מתכוונת

שלי עוזר כשכועסת על עצמי, לחשוב שמה שגורם לי להסתבך במקום שרוב העולם מסתדר, זה לא משהו בבחירה שלי. זה נתונים שונים שקיבלתי, אירועים שהגיעו בלי שביקשתי.
אז התכוונתי לשאול אותך, אם את מצליחה לחשוב שגם הנפילות שלך, בבסיס הם לא שלך, הם תוצאה של התנאים שיש לך כרגע.
 

someone343

New member
יקרה...


קראתי את ההודעה שלך כבר אתמול כשהייתי מחוץ לבית, פעמיים..
הזדהתי איתך כל כך והרגשתי שאני כל כך מבינה על מה את מדברת..
על ההלקאה העצמית, הכעס, הכאב, הזעם , הרצון הבלתי נסבל ובלתי נשלט להרוס את הכל ובמיוחד את עצמך..
אני מאד מבינה ושמחה שכתבת.. שנתת מקום למילים ולרגשות האלה, גם אם לצערי לא הרבה השתנה.. ואני כ"כ מקווה שזה גרם לך להרגיש קצת פחות לבד.
לא אוכל לומר לך שאסור לך לומר את המילים האלו על עצמך ( למרות שאני חושבת ככה!) כי אני יודעת כמה כואב עכשיו..
אז אני פשוט רוצה לחבק.. ולקוות שבמילים שתכתבי, ותוציאי מעצמך, תצליחי לחוות קצת הקלה.. אולי לפחות קצת פחות לבד,
שולחת את הכוחות והאהבה שאת כל כך זקוקה להם.. חיבוק חזק
 

hory0

New member
(תודה..כל כך רע..
)

(לא עומדת בזה עוד. מנסה לכלות את הכל בשינה, בבריחה..כל כך רע. נמוך..)
 

levshavur

New member
עצוב מאוד...

הורי יקרה שלום
עצוב לקרוא שכך את מרגישה כלפי עצמך. כמובן שטוב שאת מוציאה את מה שיושב לך על הלב . אבל איך את יכולה לעזור לעצמך עוד? או מי יכול לעזור לך? טוב שאת בתהליך אבל חבל שאת מקשה כל כך עם עצמך...
חיבוק גדול
לבשה.
 

hory0

New member
אני כבר לא יודעת..

קראתי את ההודעה שלך, וכל הדמעות והכאב, הכל פרץ מתוכי בלי יכולת לעצור..
אני באמת לא יודעת כבר לעזור לעצמי.
אני כל יום מחדש בימים האחרונים, מנסה..מנסה כל מה שחושבת שאולי.. והכל חוזר על עצמו..

אני ככ מותשת. מאוכזבת. שבורה. וכואבת.
פשוט די. בבקשה. אני מתחננת..
 

Blackbird fly

New member
הורי

ממש כואב לי שזה מה שעובר עלייך, מבלי שאנחנו מכירות, ממש כואב לי
כי אני יודעת על בשרי בדיוק איך זה מרגיש (ונכון שלפעמים זה מרגיש אפילו שאף אחד אחר לא חווה דברים כאלה בעוצמות כאלה, את השנאה העצמית הפסיכית הזאת, ונכון שזה אפילו לא מעודד בשיט, אבל רק שתדעי שיש מי שמבין אותך, גם אם לא במאה אחוז)
אני רק רוצה שתדעי שאני איתך. גם אני מקבלת תמיכה מהבנות פה,
ושיטה אחת שמישהי יקרה לימדה אותי, זה פשוט לנשום.
לנשום. לקחת שאיפה, ולנשוף ביחד עם קצת מהכאב.
לא האמנתי בזה בהתחלה, אבל כשהייתי כבר בתחתית ללא שום ברירה אחרת, ניסיתי, וזה עזר. תנסי. תנסי לנסות.
אני איתך ומקווה מכל הלב לטוב יותר בשבילך. את יקרה.
מחבקת.
 

hory0

New member
המילים שלך יקרות לי..

אני לא מצליחה לנשום..


אני באמת לא מצליחה.
ולא מסוגלת עוד.
הכל מסתחרר.
אני נחנקת מחוסר חמצן.
הכל שורף.
אני קורסת. מתערפלת. מנסה הלתפקס. ושוב הכל קורס מתחתי ובתוכי.

אני לא שורדת את זה יותר. שוב ושוב ושוב.
די. אני מתחננת שמשהו ישתנה..רק לא עוד..בבקשה.
(סליחה שאני ככ פתטית)
 

levshavur

New member
הורי

שלום לך
אני בטוחה שיש בך גם צדדים טובים. אם תהיי כנה עם עצמך ותנסי לחשוב חיובי, זה
יכול להצליח לך...
ולגנות את עצמך? למה? בגלל איך שאת נראית? אם הייתי מקשיבה לקולות של איך
אני נראית לא הייתי מוציאה את האף מהבית...אבל אני השלמתי עם איך שאני, הבנתי
שאין טעם לבכות על הדברים האלה. מי שאוהב אותי אוהב לא בגלל המראה החיצוני
אלא בגלל האופי...ועובדה, יש לי בעל שאוהב אותי...
לבשה.
 

hory0

New member
..

לא רק בגלל איך שאני נראת, אלא בעיקר איך שאני מתנהגת. שאני אוכלת כמו בהמה. ושב ושוב ושוב ולא מצליחה לשלוט על עצמי..אני לא יכולה עוד. אני באמת לא מסוגלת יותר....
 

levshavur

New member
הורי

שלום לך
תנסי לחשוב שאת לא היחידה שאוכלת ככה ונכון שזו אוליי לא נחמה אבל אוליי זה ייתן לך לא להיות קשה עם עצמך...
לבשה.
 
הלב מתכווץ רק מלקרוא את ההודעה (ט?)

אני מאוד מסכימה עם מה שכתבו מעליי, הכעס הזה שלך מחפה על משהו אחר, איזשהו רגש שאת לא רוצה להרגיש. רגשות האדם נועדו לאותת לנו על מה שקורה בחוץ, סכנה או אולי משהו אחר... הרגש העולה ישר אל מול הסיטואציה נקרא רגש ראשוני, הוא זה שאמור לכוון אותנו למה אנחנו צריכים לעשות. מה מתאים לנו באותו רגע ומה בריא ביותר. ייתכן ואחרי חמש דקות הבחירה תהיה אחרת, אבל אנחנו חייבים להיות מודעים לאותו רגש ראשוני. רגש ראשוני, בחברה המודרנית, די נדחק הצידה וקשה לנו לקבל אותו. אני אנסה להסביר דרך דוגמא:
אדם הולך ברחוב ורואה מולו פתאום כלב נובח שנוזל לו רוק מהפה. האדם, באינסטינקט, מתרחק ממנו. לאחר אותה שנייה הוא מתחיל לחשוב לעצמו, ״איזה אידיוט אני, הוא כזה כלב קטן, הוא היה רחוק ממני, מה אני מפחד ממנו בכלל״ הוא יגיע למצב של כעס עצום כלפי עצמו רק עקב המחשבות שהגיעו לאחר האירוע. הכעס פה הוא רגש משני, כזה שגורם לנו הרבה סבל מיותר.
את יכולה לנסות לעצור רגע ולראות מה מתחבא מתחת לכעס הנוראי הזה?

ולגבי ״מגיע לי״ הזה, לא סתם שאלתי מה עשית... אם אדם עשה מעשה אסור הוא צפוי לעונש, את לא עשית דבר שמגיע לך כך לסבול.
(אני יודעת שזה בוטה, אבל זה בדיוק מה שעזר לי, מתנצלת מראש אם פוגעת) את רצחת, אנסת, גנבת? וגם להם יש עונש מוגדר בחוק, שלאחר כמה זמן קוצבים אותו ומקצרים על התנהגות טובה.
את אומרת שאת אדם נוראי, מי אמר? איך בדיוק הגעת למסקנה הזו? זה מה שהחברה אומרת לך?
פה בפורום את נתפסת כאדם יקר, חכם, רגיש. אלה העובדות, איך זה מתיישב עם מה שאת חושבת על עצמך?
ושוב, מצטערת מאוד אם פגעתי

 

hory0

New member
תודה לך.. (ט?)

לא פגעת בי לרגע, ואני מבינה את כוונתך היטב..ומעריכה את הרצון הטוב שלך. ותודה על כל המילים היקרות.
אולי את צודקת, אבל אני לא יודעת מה הרגש..כשאני אוכלת אני מנותקת רגשית לחלוטין, ולכן גם לא מצליחה לעצור.נכנסת לאוטומט והכל רץ ורק בדיעבד הכל מתעורר. וזה חרא כל כך. וזה לא הוגן. זה פשוט לא הוגן כבר. די!!!

אני צריכה למות.
אני רוצה למות.
נמאאאס לי.
נמאס לי לאכול כמו בהמה. נמאס לי לא להיות מסוגלת לשלוט בעצמי. למה לעזאזל אני ככ דפוקה? אני ככ מתביישת לכתוב את זה. כאילו מה הבעיות שלי תשתלטי על עצמך ואל תאכלי. ואני שוב ושוב מגיעה לשם. ודי.
באמת שאני לא מסוגלת יותר.

אני מנסה כל יום מחדש והכל חוזר לאותו מקום.
ודי.
באמת.
 


את יודעת מה חשוב? זה שאת מנסה שוב ושוב. את תצליחי, ולפי דעתי כבר מצליחה.
תחשבי כמה זמן את חיה בתוך הקללה הזו, אף אחד לא מצפה שביום אחד הכל ייפתר...
תהליך ההחלמה נקרא לא סתם ״תהליך״ יש בו עליות וירידות, הוא יכול להמשך זמן ממושך או קצת פחות.
זה היופי שבו, הוא ״עובד״ אצל כל אחד בדיוק כמו שמתאים לו.
(ולא, זה לא אומר שכשהתהליך יותר איטי האדם דפוק, לפי דעתי בדיוק להפך כי אז הוא יותר עמוק ושורשי)

אני שולחת חיבוק גדול גדול ומחמם ונותן כוחות.
לילה טוב ושקט
 
למעלה