לא מבינה את עצמי
היי....אני נשואה בת 24 +2 בעלי בן 27.....אני לא אוהבת את חמתי...לא יודעת למה....מחפשת תשובה בתוכי ולא יודעת למה איני מוצאת. ההורים שלו קנו לנו מכונת כביסה,הביאו לנו את המייבש שלהם,אבא שלו עוזר לי בהרבה דברים ושעשיתי רישיון קנו לנו אוטו אוטומט שאוכל לנסוע....ובכל זאת אחרי שחייתי אצלהם בהריון היא תמיד אמרה זה הילד הייה שלי החיים שלי(הוא בן יחיד בעלי)והנה הוא נולד(ונולדו כבר 2)והיא אמרה מצטערת אני לא יוכל לעזור בגידול ילדים במה שאוכל אעזור אבל בזה לא...הרי אני לא יושבת סתם בבית אני נכה(עשו לה ניתוחי לב).רוצה לציין שכאשר הייה רק ילד אחד ואני הלכתי ללמוד למרות שראיתי כמה היא שונאת היא הייתה מגיעה כל יום מעיר אחרת שעה נסיעה ושמרה עליו כשהייתי בלימודים. לא יודעת למה אני מרגישה שינאה...אולי בגלל כל הריבים שאני ובעלי עברנו בגללה שגרנו אצלה(הייתה לה סוג של קינאה כי איך עוד אפשר להסביר שכאשר התחתנו לפני 6 שנים התחילו כל ההתקפי לב שלה).כן אני יודעת שהייה בינהם קשר מיוחד הוא הייה האושר של ושימח אותה כשהייתה עצובה וכד'. והנה עברה תקופה ועכשיו אני מרגישה שהיא שכחה את הבן שלה...הנה דוגמא:מתקשרת פעם בשבוע ולא תמיד...לא ראתה את הנכדים שלה חודשיים ובכל זאת השבת הזאת במקום לבוא אלינו(למרות שאני לא רוצה שתבוא בכלל)היא נסעה לאחותה שגרה יותר רחוק|(נסיעה של שעתיים+-מתיעצים איתה על המצב הכלכלי הרע שלהם.).אז למה זה כל כך אכפת לי שהיא נסעה ולא באה הרי אני לא רוצה שהיא תבוא בכלל(ודרך אגב אנחנו לא מדברים אם אחותה כבר שנה +.ולמה זה גרם לי לעשות ריב בבית שלי לפגוע כל כך בבעלי...למה אני לא מבינה למה אני רוצה שהוא ישנא אותם איך להגדיר תחושה זו ולמה זה קורה
היי....אני נשואה בת 24 +2 בעלי בן 27.....אני לא אוהבת את חמתי...לא יודעת למה....מחפשת תשובה בתוכי ולא יודעת למה איני מוצאת. ההורים שלו קנו לנו מכונת כביסה,הביאו לנו את המייבש שלהם,אבא שלו עוזר לי בהרבה דברים ושעשיתי רישיון קנו לנו אוטו אוטומט שאוכל לנסוע....ובכל זאת אחרי שחייתי אצלהם בהריון היא תמיד אמרה זה הילד הייה שלי החיים שלי(הוא בן יחיד בעלי)והנה הוא נולד(ונולדו כבר 2)והיא אמרה מצטערת אני לא יוכל לעזור בגידול ילדים במה שאוכל אעזור אבל בזה לא...הרי אני לא יושבת סתם בבית אני נכה(עשו לה ניתוחי לב).רוצה לציין שכאשר הייה רק ילד אחד ואני הלכתי ללמוד למרות שראיתי כמה היא שונאת היא הייתה מגיעה כל יום מעיר אחרת שעה נסיעה ושמרה עליו כשהייתי בלימודים. לא יודעת למה אני מרגישה שינאה...אולי בגלל כל הריבים שאני ובעלי עברנו בגללה שגרנו אצלה(הייתה לה סוג של קינאה כי איך עוד אפשר להסביר שכאשר התחתנו לפני 6 שנים התחילו כל ההתקפי לב שלה).כן אני יודעת שהייה בינהם קשר מיוחד הוא הייה האושר של ושימח אותה כשהייתה עצובה וכד'. והנה עברה תקופה ועכשיו אני מרגישה שהיא שכחה את הבן שלה...הנה דוגמא:מתקשרת פעם בשבוע ולא תמיד...לא ראתה את הנכדים שלה חודשיים ובכל זאת השבת הזאת במקום לבוא אלינו(למרות שאני לא רוצה שתבוא בכלל)היא נסעה לאחותה שגרה יותר רחוק|(נסיעה של שעתיים+-מתיעצים איתה על המצב הכלכלי הרע שלהם.).אז למה זה כל כך אכפת לי שהיא נסעה ולא באה הרי אני לא רוצה שהיא תבוא בכלל(ודרך אגב אנחנו לא מדברים אם אחותה כבר שנה +.ולמה זה גרם לי לעשות ריב בבית שלי לפגוע כל כך בבעלי...למה אני לא מבינה למה אני רוצה שהוא ישנא אותם איך להגדיר תחושה זו ולמה זה קורה
