לא מבינה את הכוונות

המטפלת שכל כך אהבתי וניסיתי ליצור אתה קשר ולא רצתה, אני חושב שהיא בכלל לא מבינה שהיא חשובה לי ושאני אוהב אותה. היא חושבת שסתם רציתי להציק לה. אולי היא בכלל לא חושבת עליי עכשיו ואני לא יכול ליצור אתה קשר. היא אהבת חיי. סיפור כל כך עצוב. אחרי שהפסיקה לטפל בי השארתי לה הודעה שאני מצטער על מה שהיה ואשמח לדבר אתה לפעמים, אז היא אמרה שהיא שמחה שיש לי "סימפטיה" אליה ושמבחינתה הטיפול נגמר. אם הייתי יותר עדין אתה ומאפשר לה להבין שאני מאד אוהב אותה ושהיא מאד חשובה לי, אולי הייתה מסכימה לשמור אתי על קשר. אני כל כך עצוב. איך ייתכן שבאמת אין שום דבר לעשות?
 

סהר-תמיכה

Active member
מנהל
פילוסוף יקר,
אהבתך לעובדת ההשמה היא אולי הדבר היציב בחייך...
למרות שעברו שנים רבות אתה ממשיך לאהוב אותה ולהתגעגע אליה כאילו נפרדו דרכיכם רק אתמול.
אשריך שזכית לאהוב בכאלה עוצמות.
אצלך נראה אולי שלא קיימת ההפרדה בין היותך מטופל לבין היותה המטפלת ואתה מצפה ממנה לאותה תחושה והיא הסבירה לך באופן חד משמעי שהטיפול הסתיים והיא לא מעוניינת לשמור על קשר.
אני מבינה שמאוד קשה לך בגלל הניתוק המקצועי שלה אבל צריך לכבד את בקשתה.
ההתעקשות שלך לשמור איתה על קשר גם אם היא נובעת מאהבתך הגדולה- אצלה הרגישה כהטרדה.
מהכרות איתך כאן בפורום אני יודעת כמה היא חשובה לך וכמה מעסיקות אותך המחשבות: מה היה קורה אם...

אני שולחת לך שיר ואיחולי לילה טוב ושקט,
מתנדבת סה"ר
 
אני אוהב אותה כאדם, לא כמטפלת. היא חשובה לי מאד כאדם ולכן אני חושב שיהיה חבל מאד אם אצטרך לוותר על אפשרות לקשר רגשי אתה, שבו אוכל לתרום גם לה מאישיותי, לפחות ידידות. קיוויתי שיש דרך לתקן. אולי צריך להבין שלא אהבה אותי ואם אדם לא אוהב אותי אין מה לעשות ולא משנה איך אתנהג אליו, הסיכוי שהיה מתפתח בינינו קשר מועט מאד. חבל, עצוב, לא נורא. לפחות אזכור שהיא אישה נהדרת ואני שמח שזכיתי להכירה. העניין הוא שאני מרגיש גם שאנחנו מאד מתאימים כבני אדם. אני בטוח שהיא אהבת חיי והאדם הכי מתאים לי מבחינת האופי. אהבתי הרבה נשים אבל לא כמו אותה. לכן חשבתי שחבל אם נעשתה טעות וודאי אפשר לתקן אותה. אבל היא כנראה לא אוהבת אותי, והאהבה וההתאמה חד צדדית.
 
נערך לאחרונה ב:
למעלה