לא לפרסום הרציחות במגזר הערבי

[זורג הרביעי]

פרסום הרציחות מעודד רציחות.

 

[Harrington]

זה מה שנהוג לומר על התאבדויות וכנראה שזה נכון. אבל אני מסופק אם החברה הערבית זקוקה לפרסומים האלה כדי להמשיך ולרצוח את בניה. כשרצח הוא חלק בלתי נפרד וקביל מהתרבות, פרסום הוא לא בהכרח הגורם המדרבן.

 

[זורג הרביעי]

זה מה שנהוג לומר על התאבדויות וכנראה שזה נכון. אבל אני מסופק אם החברה הערבית זקוקה לפרסומים האלה כדי להמשיך ולרצוח את בניה. כשרצח הוא חלק בלתי נפרד וקביל מהתרבות, פרסום הוא לא בהכרח הגורם המדרבן.

הערבים הם חלק מהחברה הישראלית. יש אחריות כלפיהם ולהם כלפינו. אין סיבה "לשווק" את מנהגיהם, ואין סיבה לאפשר את המשך קיומם (שכמו שאתה אומר גלויים לכל גם בלי פרסום בתקשורת). זה הרסני לנו כחברה, ותביא בחשבון ש-50% כאן הם יהודים-ערבים...לדמיונך הפראי

 

[Harrington]

הערבים הם חלק מהחברה הישראלית. יש אחריות כלפיהם ולהם כלפינו.

בוודאי. לא חולק על כך כהוא זה.

אין סיבה "לשווק" את מנהגיהם

אני לא משווק מנהג, אני מדווח על מציאות (לא אישית כמובן). רק כשאתה מבקש לנתח את הסיטואציה נכון להצביע על המנהג.

ואין סיבה לאפשר את המשך קיומם (שכמו שאתה אומר גלויים לכל גם בלי פרסום בתקשורת).

לא מסכים איתך. למעשה דווקא מתוך דבריך, אחלוק עליך. הרי התרבות הערבית הנ"ל קיימת כבר מאות שנים. אם משהו יביא לשינוי בו, זה דווקא הפרסום. אתה רואה את זה למשל בהפגנות הרוב הערבי נגד האלימות. לפני 500 שנה (סתם דוגמה) לא היית רואה הפגנות כאלו. גם את הרגשת הצורך לטפל בזה שקיימת בקרב בעלי התפקידים (או אם תרצה, הרוב היהודי במדינה) לא היית רואה אלמלא הפרסום.
רוצה לומר, כדי למגר את התופעה, במקרה הזה על פניו, דווקא הפרסום חשוב.

זה הרסני לנו כחברה, ותביא בחשבון ש-50% כאן הם יהודים-ערבים...לדמיונך הפראי

לא הבנתי את הקשר ליהודים-ערבים או מה זה בדיוק.

 

[זורג הרביעי]

לא מסכים איתך. למעשה דווקא מתוך דבריך, אחלוק עליך. הרי התרבות הערבית הנ"ל קיימת כבר מאות שנים. אם משהו יביא לשינוי בו, זה דווקא הפרסום. אתה רואה את זה למשל בהפגנות הרוב הערבי נגד האלימות. לפני 500 שנה (סתם דוגמה) לא היית רואה הפגנות כאלו. גם את הרגשת הצורך לטפל בזה שקיימת בקרב בעלי התפקידים (או אם תרצה, הרוב היהודי במדינה) לא היית רואה אלמלא הפרסום.
רוצה לומר, כדי למגר את התופעה, במקרה הזה על פניו, דווקא הפרסום חשוב.

לא הבנתי את הקשר ליהודים-ערבים או מה זה בדיוק.

קצב ההתקדמות של התפקחות הערבים לא מספק כי הם בנינו, בתוכנו. זה אולי לא מפריע להם (מבחינתם זה מסורת), אבל אתה לא רוצה שכאן ילמדו או יזכרו במנהגים כאלה. אז מכיוון שענינם הזה בא על "חשבוני" אי אפשר להסתפק בגילוי האומץ שלהם נגד, אלא לפעול מבחוץ.
יהודים-ערבים זה למשל "רוב המרוקאים שהכרתי - אין להם יותר מידי מה לעשות"...

 

[Harrington]

קצב ההתקדמות של התפקחות הערבים לא מספק כי הם בנינו, בתוכנו. זה אולי לא מפריע להם (מבחינתם זה מסורת), אבל אתה לא רוצה שכאן ילמדו או יזכרו במנהגים כאלה. אז מכיוון שענינם הזה בא על "חשבוני" אי אפשר להסתפק בגילוי האומץ שלהם נגד, אלא לפעול מבחוץ.
יהודים-ערבים זה למשל "רוב המרוקאים שהכרתי - אין להם יותר מידי מה לעשות"...

זה כנראה אני (אולי השעה המוקדמת והעובדה שלא ישנתי בלילה כלל), אבל לא הבנתי את תגובתך האחרונה.
בכל מקרה אני לגמרי בעד טיפול בבעיה, בכל דרך שיכולה להיות יעילה. אני לגמרי מסכים שזאת חובתנו, כחברה וכמדינה. העובדה שמדובר במגזר שמהווה מיעוט מחד ופגיעה גופנית היא תרבות מובנית מאידך, לא משנה את דעתי בעניין כהוא זה.
אני רק לא חושב, לפחות לא במחשבה ראשונית, שאי-פרסום יכול להוות תנא דמסייע במקרה הזה.