ואני התרגזתי בגלל אותה סיבה, אבל
מהכיוון ההפוך. נקבעה לנו שעה ליום ההורים. בערב שלפני התברר לי שבגלל מקרה חרום כלשהוא לא אוכל להגיע בכלל ליום ההורים. בבוקר שלחתי פתק עם הילדה שלצערי לא אגיע. זה משהו שאני לא עושה בדרך כלל, מקפידה להגיע בזמנים שנקבעו, אבל במקרה הזה לא היתה לי ברירה אחרת. הבת העבירה את הפתק למורה וחטפה "שטיפה" שלא כוונה אליה אל ההורים. אותי זה מאוד הרגיז, מכיוון שמצבים לא צפויים עלולים להיות לכל אחד. הטענה של המורה (שצוטטה על ידי הבת שלי כשחזרה הביתה) היתה ש"עכשיו אצטרך לחכות לאמא שלך בשעות הקבלה שלי, וזה נורא מעצבן שאני צריכה לחכות במיוחד לכל הורה", ועוד "לרופא היא לא היתה מעיזה לבטל". כשהבת שלי השמיעה לי את הטענות האלה כולנו צחקנו. למה? באותו יום גם נאלצתי לבטל תור של הבת לרופא, ומאותה סיבה. אתמול היא בקשה מהבת שאתקשר אליה לקבוע מועד לפגישה (אני לא התקשרתי, מתוך הבנה ל"מצוקה" שלה, כפי שהיא תיארה באוזני הבת). היא הכחישה(!) שאי פעם היא אמרה שלא נוח לה לפגוש אותי שלא במסגרת יום ההורים ("מה פתאום? ברור שאשמח להיפגש בכל שעה שתרצי/תוכלי"). בקיצור, בהחלט לא בסדר שהורים לא מתחשבים במורות. מצד שני, זה לא בסדר כשמורות לא מתחשבות בהורים.