יום טוב אוחיון
New member
לירון ידידי, תגובה קצת ארוכה.
צהריים טובים ירון. לגבי השוואת השירים לריקודים, נכון שהסברת כבר בעבר, נו? אז מה? ההסבר שלך לא שיכנע אותי, ולפי דעתי , אתה הטועה. דעתי איתנה בכל הנוגע ליצירות כולן, כולם יוצרים ובכמויות, ואין שום צנזורה, ושום צימצומים, ושום זריעת בהלה לקריסת אותו ענף, לא בכמויות הסרטים שיוצאים, לא בשירים, לא במוסיקה, לא בהצגות, לא בהלחנות, לא בדיסקים, לא בציורים, לא בריקודי להקות, לא במופעי באלט, לא בספרים, וכו´... שום ענף לא קרס, עקב ריבוי יצירות באותו תחום, וגם כאן, הנדרשים ביותר נשארו, והפחות נעלמו או נדחקו, ועולם כמנהגו נוהג כבר שנים על גבי שנים, אנחנו בעידן אחר ירון, לא עידן עליו גדלנו אתה ואני, אנחנו בתקופה של: אופנות מתחלפות, יצירתיות, תחרותיות, הפקות ענק, שפע, קידמה, התחדשות תמידית, התרעננות וכו... נגמרה תקופת צנצנת השמנת והחלב בבקבוק זכוכית, תקופת בקבוק הסיפולוקס עם הידית האדומה, תקופת ההרקדות עם האקורדיון, ותקופת החציר והגורן, אנחנו עם הפנים לקידמה, ולנו נותר רק להתגעגע לאותה תקופה יפה, אך לא במחיר של צנזורות, צימצומים, דיכוי חופש היצירה, וכו´.. לעידן החדש על כל המשתמע מכך. לגבי צדקה מתחילה מבית, אני אישית יוצר כ-6 ריקודים בשנה, ופעמים רבות אף פחות מזה, לדעתי זה בהחלט לא שיטפון, ועל פניו נשמע ונראה נורמלי. (תקן אותי אם אני טועה), לגבי לימוד ריקודים חדשים, אנחנו היום עובדים בשיטת: ההצע והביקוש, כל עוד יש ביקוש להם, אנחנו נמשיך למכור אותם ללקוחותינו, אני לא שמעתי תלונות, או אנחות מרוקדים על לימוד ריקוד חדש, אני מלמד ריקוד אחד פעם בשבועיים,(לפעמים שניים), ולרוב, כשהריקוד יפה ומוצלח, תמיד זה מלווה במחיאות כפיים, אלה נשמעים לכם אנחות? או תלונות? אתמול כשהחלפתי את ויקטור גבאי, לימדתי ריקוד אחד במעגל, וריקוד בזוגות,(וזאת לפי בקשתו), וגם שם היו מחיאות כפיים, והנאה מרובה ממה שלימדתי. אני חושב שאתם עושים מזבוב פיל, ורוב הרוקדים נהנים, מהמצב הקיים היום, טוב להם לומדים ורוקדים, לא טוב להם, לא קונים את הסחורה, וזה בעיניי בסדר גמור. יש המון ריקודים, המון מדריכים, המון חוגים, המון רוקדים, יש מענה לכולם מבחינת רמת החוג, הרפרטואר, הגיוון, הישן, החדש, האולמות, הימים, המדריכים, וכו´... וכל אחד בוחר את הכי טוב שנראה לו מהשפע שיש, וכך לפי דעתי צריך להיות. יום טוב.
צהריים טובים ירון. לגבי השוואת השירים לריקודים, נכון שהסברת כבר בעבר, נו? אז מה? ההסבר שלך לא שיכנע אותי, ולפי דעתי , אתה הטועה. דעתי איתנה בכל הנוגע ליצירות כולן, כולם יוצרים ובכמויות, ואין שום צנזורה, ושום צימצומים, ושום זריעת בהלה לקריסת אותו ענף, לא בכמויות הסרטים שיוצאים, לא בשירים, לא במוסיקה, לא בהצגות, לא בהלחנות, לא בדיסקים, לא בציורים, לא בריקודי להקות, לא במופעי באלט, לא בספרים, וכו´... שום ענף לא קרס, עקב ריבוי יצירות באותו תחום, וגם כאן, הנדרשים ביותר נשארו, והפחות נעלמו או נדחקו, ועולם כמנהגו נוהג כבר שנים על גבי שנים, אנחנו בעידן אחר ירון, לא עידן עליו גדלנו אתה ואני, אנחנו בתקופה של: אופנות מתחלפות, יצירתיות, תחרותיות, הפקות ענק, שפע, קידמה, התחדשות תמידית, התרעננות וכו... נגמרה תקופת צנצנת השמנת והחלב בבקבוק זכוכית, תקופת בקבוק הסיפולוקס עם הידית האדומה, תקופת ההרקדות עם האקורדיון, ותקופת החציר והגורן, אנחנו עם הפנים לקידמה, ולנו נותר רק להתגעגע לאותה תקופה יפה, אך לא במחיר של צנזורות, צימצומים, דיכוי חופש היצירה, וכו´.. לעידן החדש על כל המשתמע מכך. לגבי צדקה מתחילה מבית, אני אישית יוצר כ-6 ריקודים בשנה, ופעמים רבות אף פחות מזה, לדעתי זה בהחלט לא שיטפון, ועל פניו נשמע ונראה נורמלי. (תקן אותי אם אני טועה), לגבי לימוד ריקודים חדשים, אנחנו היום עובדים בשיטת: ההצע והביקוש, כל עוד יש ביקוש להם, אנחנו נמשיך למכור אותם ללקוחותינו, אני לא שמעתי תלונות, או אנחות מרוקדים על לימוד ריקוד חדש, אני מלמד ריקוד אחד פעם בשבועיים,(לפעמים שניים), ולרוב, כשהריקוד יפה ומוצלח, תמיד זה מלווה במחיאות כפיים, אלה נשמעים לכם אנחות? או תלונות? אתמול כשהחלפתי את ויקטור גבאי, לימדתי ריקוד אחד במעגל, וריקוד בזוגות,(וזאת לפי בקשתו), וגם שם היו מחיאות כפיים, והנאה מרובה ממה שלימדתי. אני חושב שאתם עושים מזבוב פיל, ורוב הרוקדים נהנים, מהמצב הקיים היום, טוב להם לומדים ורוקדים, לא טוב להם, לא קונים את הסחורה, וזה בעיניי בסדר גמור. יש המון ריקודים, המון מדריכים, המון חוגים, המון רוקדים, יש מענה לכולם מבחינת רמת החוג, הרפרטואר, הגיוון, הישן, החדש, האולמות, הימים, המדריכים, וכו´... וכל אחד בוחר את הכי טוב שנראה לו מהשפע שיש, וכך לפי דעתי צריך להיות. יום טוב.
