ולזה בדיוק אני מתכוון.
אינך יודע איזה מורה אני, אפילו לא לשניה. אתה מכיר את דיעותי, בחלק קטן מהנושאים, בחלק קטן מהזמן, במקום שהוא יותר משוחרר ואלמוני, בלי להכיר אותי או את סגנוני, את הישגי או את האיזון שלי. אתה מוזמן (יותר ממוזמן) לבוא איתי ליום עבודה או שניים, ולהתרשם מעבודתי. עד אז האמירות האישיות הללו הן מקוממות, לא לענין, מכעיסות ומגעילות. אז אולי אני טיפוס נורא, ואולי לא. אולי אני מורה מחורבן, ואולי לא (כפי שיעידו הישגי המעטים לאורך השנים שלי במערכת). אולי אני באמת דמון נוראי, כפי שמנסה הגולש המגוחך להציג אותי (גם בניק החדש, מה שמאד בולט) ואולי לא. אבל בטוח שאמירות כאלה אינן תורמות לרוח הפורום ומסיטות את הדיון למקומות רעים. לא שזה הפורום של אמא שלי, אבל חבל שזה יהיה טיב הדיון. ולגבי ההשתלחות הבוטה, הנה הסיבה לדברים שכתבתי, ואם אינך מסכים אנא הסבר מדוע, תחת על לכתוב איזה מורה גרוע אני - 1. משטרת ישראל כושלת בכל מה שהיא נוגעת בו: העבריינות הפלילית חוגגת, נשים מוכות נשלחות לבתיהן ובמקרה הטוב לגורמים פרטיים שיטפלו בהן, תלונות על עבירות קטנות כלל לא מטופלות (כפי שאמר לי קצין משטרה לא מזמן: ניתן לך אישור לביטוח שהרכב נפרץ, אני לא מבין מה אתה רוצה עוד?), האלימות חוגגת והשיטור הקהילתי מנסה להרגיע במקום לטפל בעבריין (ראיתי זאת בעשרות מקרים), בכבישים ישנה התמקדות במה שקל לתפוס (כפי שנאמר בכנס שוטרי תנועה ומתנדבים בו נכחתי) והשר מתפקד מתחת לכל ביקורת - כפי שאמרו לו ניצבי המשטרה השבוע. ועוד לא דיברנו על השב"ס, תנאי המעצר ומה שקורה בכלא הישראלי. 2. בית המשפט הופך לגוף שמאבד את אמון הציבור - כפי שטוענים שרי המשפטים האחרונים, שמנסים לחולל רפורמה משפטית אשר לאחר שתתרחש נוכל להגיע למשפט צדק לפני שהענין יעלה עובש מרוב יושן, תיקים שוכבים שנים (חלקם עשרות שנים) בהמתנה לדיונים, מי שרוצה לקבל כסף שנגזל ממנו מתפשר לא אחת כדי לחסוך את זמן ההמתנה, עברינים פליליים (בדגש על עבירות אלימות נגד נשים) מקבלים הרבה פעמים עונשים מצחיקים, השופטים דוחפים לעיתים לפשרות רק כדי להוריד תיקים וחוסר ההעמקה מוביל לתוצאות איומות (בעיקר בתיקים אזרחיים). 3. מערכת הבריאות הציבורית נותנת לזקנה להמשיך ולהיות במסדרון, כמה וכמה שנים אחרי שא.ברק הבטיח שהיא לא תשכב שם, רק לאחרונה נחפשנו לביקורת קשה מאד של הצוותים המקצועיים ולהתפרצות של חיידק שלטענת הרופאים היתה עקב הצפיפות הבלתי נסבלת במחלקות, בחדרי המיון עומס עצום והרופאים אומרים שהם נתונים תחת עומס כמעט בלתי אנושי נדרשים לתפקד בתנאים קשים מאד, במשמרות של עשרות שעות עם אחיות בכמות נמוכה מדי שאינן מתוגמלות מספיק. הצוות הסניטרי עובד בתנאים לא טובים, גם מבחינת תנאי ההעסקה (שמעת על בית החולים ביקור חולים ועל מה שהתרחש שם, אגב?), עשירים מקבלים טיפול טוב יותר מעניים, בתוך המערכת הציבורית, אנשים נדרשים לשלם כספים לא אחת כדי לקבל טיפול רפואי טוב יותר (ראיתי את זה קורה באופן אישי, וראינו את זה בכלבוטק לפני שבועיים), רופאים קורבים אלי נתונים תדיר לאיומי חולים ואינם מצליחים לעצור את התופעה, העו"סים שאני מכיר עובדים עם מאות תיקים, ולא מצליחים להגיע להרבה יותר מאשר רישום דו"ח. 4. הצבא נכשל במלחמות האחרונות. אני יודע כי אני לוחם, הייתי שם במלחמות האחרונות. ראיתי את מנות הקרב, את אחזקת הימ"חים, קיבלתי השבוע את מכתבו של קצין מילואים ראשי שקובע כמה חושבים אנשים המילואים, ישבתי בחמ"ל גדול בימים הראשונים וצעקנו מה הולך לקרות. הצבא שלנו מסכל, חוסם, מטפל באוכלוסיה אזרחית, עוסק בשיטור, עוסק בעבודת מג"ב, מחסל ועובד בשטחים. אבל הוא לא באמת נלחם, וזה בעוכרינו... ועוד לא דיברנו על הבעיה שעליה מדברים בדיונים פנימיים בצבא כבר מספר שנים, של פירמידת קצינית הפוכה שאין בה מספיק קצינים זוטרים ויש בה המון רבי סרנים לא מספיק מוכשרים. אל תטעה לחשוב שצבא שלא עשה באמת שינוי מהותי יצליח במלחמה האחרונה, העבודה בשטחים הופכת את הצבא לגוף המומחה בעבודה בשטחים, השלינו את עצמנו שזאת עוצמה, שזאת מלחמה, שאנחנו מנצחים. 5. מערכת הרווחה אינה מתפקדת, העובדים הסוציאליים מוחים (גש לפורום 1090 ותראה את המחאה), הם נתונים לאיומים, השמצות ותנאי עבודה ירודים, הם לא מצליחים לסייע לפונים במידה מספקת (למעשה כמעט והם לא מצליחים בשירותים מסוימים). העמותות פורחות כי אנשים טובים יותר או פחות אינם רוצים לראות אחרים בבושתם ועוניים. עבדך פתח עמותת מתנדבים לחלוקת ציוד לבני נוער, משום שלשכות הרווחה אינן מצליחות לדאוג לאלה לציוד בסיסי, שיש אפילו בעולם השלישי.