לא יודע מה לעשות

[nutmeg]

ואני רוצה לשאול את כל הבודדים

שכל כך כמההים לחברה ונפגשתם בשרשור הזה - למה אתם לא נפגשים אחד עם השני לעזאזל...? מה כבר יכול להיות?

 

[Luis]

לא יודע מה לעשות

טוב יש לי בעיה נוראית-אין לי חברים אני בן 17 ופשוט אין לי חברים בבית ספר הכל סבבה אני מדבר עם כולם וכיף לי אבל חוץ מזה כלום אחרי בית ספר אנשים כאילו לא מכירים אותי אף אחד לא מתקשר אליי פעם היו לי מלא חברים אני לא יודע איך פשוט אין לי חברים אין לי עם מי לצאת לבלות ועכשיו חשבתי על זה אני לא יודע מה יהיה איתי בעתיד מה אני יעשה בחיים שלי בלי אף אחד?.. אני מנסה להתקשר לאנשים אבל אף אחד לא חוזר אליי כי פשוט לאף אחד לא אכפת ממני..אף אחד לא יודע עליי כלום יש אנשים צבועים שאני יודע שכל הזמן מלכלכים עליי ולאט לאט יוצא לי שם כזה של סתם אחד אני נורא בדיכאון כי אני פוחד מה יהיה איתי בעתיד אני פוחד להיות אומלל כל החיים אני מרגיש של השנים שצריכות להיות הכי יפות שלי פשוט מתבזבזות לי.. אם מישהו רוצה לעזור אני ישמחח

 

[q0s]

גם לי הייתה בעיה כזאת

ומה שגרם לי לצאת ממנה זה להרשם למסגרת מחוץ לבית הספר, במקרא שלי פעילות ספורטיבית ושם יש חברה מאוד מגובשים, ועכשיו הם החברים שלי, ומה שטוב שכולם אוהבים את אותו תחום. אולי תנסה ללכת לתחום שאתה אוהב ולמצוא אנשים שאוהבים את אותו תחום כמוך?

 

[טל קר]

קודם כל, אני מאחלת לך אריכות ימים,

אלא אם כן יש לך תוכניות למות ממש בזמן הקרוב (ואני מקווה מאוד שלא!) נראה לי שמה שקורה בגיל 17, יכול להשתנות הרבה פעמים עד שמתים. אני למשל בת 25, ומהשנה וחצי האחרונות יש לי שני חברים טובים וכמה ידידים. ולא רק זה, אלא שחלק מהאנשים שהיו חברים שלי בגיל 17 כבר לא חברים שלי היום. (כמו שמי שהיו חברים שלי ביסודי, לא בהכרח היו חברים שלי בחטיבה, לא בהכרח היו החברים שלי בתיכון, לא היו החברים שלי בצבא, לא היו החברים שלי באוניברסיטה וכד'). הרעיון הוא שכל תקופת חיים יש הזדמנויות אחרות לפגוש אנשים חדשים, אז גם אם משהו משובש בהווה, יהיו לך הזדמנויות לתקן אותו בעתיד. אז אל יאוש. אגב, גיל ההתבגרות של התיכון, משיחות שלי עם חברות ומנסיון של עצמי, הוא לא הגיל "הכי יפה". ממש לא. SWEET SIXTEEN זה יותר מיתוס ממה שקרה לי ולחברות. זה יכול להיות גיל די מגעיל. לחצים חברתיים, לחצים לימודיים, ריבים עם ההורים, גיל ההתבגרות, די יאק. לדעתי שלב א' בכל חברות זה המכנה המשותף. מכנה משותף יכול להיות מסגרת (כמו אותו בית ספר, אותה כיתה, אותו חוג, אותה יחידה בצבא) או תחביב או תחום ענין משותף. ככה אפשר לבנות בסיס מהענין המשותף או מהמסגרת המשותפת, ומשם לאט לאט להתקדם הלאה. אז תסתכל מסביב. יש מישהו/מישהי (לא חייבים רק חברים, גם ידידות זה סבבה, תשאל את הידידים שלי P שמוצא חן בעיניך כבעל פוטנציאל להיות חבר? תנסה להיות יותר בסביבתו, תמצא סיבות להיות בקשר טלפוני ולהפגש (אז קבענו שלומדים למבחן בתנך ביחד? אוקי, אני אתקשר אליך מחר לראות אם יום שני זה בסדר/ אז קבענו שאתה מתקשר אלי מחר להודיע לי את השעה?), וFAKE IT UNTIL YOU MAKE IT, הבעיה היא לא אחרי שנמצאים בקשר, אלא איך גורמים לזה בכלל "להתניע". אם סביבתך לא לטעמך, לא חייבים חברים דווקא מבית הספר הזה. אפשר להכיר חברים בחוגים וגם סביב תחומי ענין. לדוגמא, אם אתה תומך מפלגת X, אז יש מפגשים, ויש הפגנות, והנה הזדמנויות לאנשים שיש לך מכנה משותף להתחיל ממנו (אנחנו חייבים לעשות משהו נגד המדיניות הכלכלית, קראתי אתמול בעיתון ש...). תומך זכויות בע"ח? גם לזה יש הפגנות ופעולות ומפגשים. גם האינטרנט זה כלי מצוין. חוץ מהחברים מתקופות החיים הקודמות, יש לי חברה טובה וחבר טוב שאת שניהם הכרתי בשנה וחצי האחרונה מהאינטרנט. מדברים בפורום ורואים שיש על מה לדבר ותחום ענין משותף, ממשיכים למפגשי פורום, רואים שעדין יש על מה לדבר, ועוברים לטלפונים ופגישות גם בלי קשר לפורום. מה דעתך?

 

[תן כבר להירשם]

שיואו...

כתבתי הודעה ממש בנוסח הזה לפני כמה ימים בפורום אחר... פשוט אין לי אף אחד בעולם חוץ מהמשפחה... מרגישה לבד.. זה כבר חונק אותי.... אם בא לך תכתוב לי במסרים וככה שנינו לא נהיה לבד..

 

[Ddanana]

כך גם אני...

זה בדיוק, אבל בדיוק מה שאני מרגישה בחודשים האחרונים, ובעיקר בשבועות האחרונים. הבדידות ממש סוגרת עלי. לשבת בבית ימים שלמים ולא לעשות כלום, אין לאן ללכת ואין למי להתקשר. והטלפון פשוט שותק. זו התקופה הכי נוראית והכי לבד שהיתה לי. וקצת קשה לי לראות כרגע איך אני יוצאת מזה

 

[MStardust]

לואיס יקירי-

אתה בחברה טובה. שבוע טוב.

 

[דניאל בת16]

אני כל כך מכירה את זה...

אני גם מרגישה כל כך לבד. בהפסקות בביה"ס אני תמיד צוחקת ומסתובבת עם אנשים אבל אחרי הצהריים כמעט לאף אחד לא אכפת. לפעמים אני רוצה ללכת למקומות ופשוט אין מי. אני ממש ממליצה לך להכיר אנשים דרך האינטרנט. דרך פורומים והאייסיקיו. רק שתדע שיש עוד המון אנשים (כמוני) במצב שלך וגיל ההתבגרות שאמור להיות נפלא היא תקופה כל כך קשה.

 

[סנדי012]

היי יקרים ...

וואלה זה בדיוק גם ההרגשה שלי אבל היא מעט יותר מסובכת .... יש פתרון לפתור אותה אבל לא בתקופה הזו שכולם בלחץ מהבגרויות או מהמבחנים הנוראיים האלו שמסרד החינוך כופה אותם עלינו .... לדעתי הדרך הכי כיפית להכיר אנשים היא דרך האינטרנט .... לא יודעת למה אבל בדרך כלל הידידים הכי טובים שלי הם תמיד אנשים שאני מדברת איתם און לייו, בתור אדם אני מאוד לאאוהבת לדבר בטלפון ככה שגם לא מפריע לי שלא מתקשרים אלי ... בזכות הפורום של תפוז הכרתי המון אנשים נפלאים שאני מוצאת את עצמי נפתחת אליהם בכל פעם מחדש כמו פרח , כמה פעמים פרסמתי את האי סי קיו שלי או נתתי אותו לאנשים דרך המסרים וככה הכרתי את "החבר'ה". בהמשך, אחרי שהכרתי בחור שגר בעיר שלי, ביום שיש מסויים הוא שאל אותי אם בא לי לצאת להסתובב בעיר עם החברים שלו וככה הכרתי את החברים שלו .. ואז נוצרו קשרים חדשים ... חלקם רק דרך האינטרנט אבל יש גם קשרים שהתהדקו .... אנחנו מדי פעם מתכתבים ב SMS . מכל החבר'ה האלו הכרתי שניים שממש התקשרתי איתם ועכשיו אנחנו ידידים טובים מאוד ... וכל זה קרה בעקבות עצה פשוטה שנתתי לו ממש כאן בפורום .. אז אל תדאג ... גם הקשרים שלך יגיעו ... ומלבד זאם אם לא בשנה בקרובה .... אז בצבא לחלוטין כי שם פוגשים את החברים הכי טובים ... אבל זה נחמד שאתה מודע לבעיה הזו ועכשיו תוכל לפעול בשביל לקרב אליך אנשים .... בדרך כלל אם אני רוצה לקרב לעצמי מישהו אני מספרת לו בעייה אישית , שאני רוצה עצה עליה, אני מנהלת שיחה ארוכה ועוזרת לאדם להכיר אותי ... ומפעילה את הקסמים שלי .. ומשום מה .... תמיד יוצא מזה משהו טוב ...

 

[shoshita]

צא מהבאסה

היי קוראים לי שושיטה ואני בת 18 ואני עברתי בחיים שלי המון מבחינת חברה וגם לי היו רגעים של דכאונות ושכול העולם מתפורר לי בידיים ... אבל למדתי דבר מאוד חשוב בחיים שזה אולי ישמע לך מאוד מפגר וישן אבל זה נכון.. חייך לעולם והוא יחייך אליך בחזרה אל תלך בגישה שלילית נסה להוציא מהרע את הטוב אם תלך ברחוב עם ראש כלפי מעלה ותחייך לפעמים והכי חשוב תראה ביטחון אנשים יתייחסו אליך באופן שונה תמיד תראה שיש לך מליון דברים לעשות אפילו אם אין לך כלום כדי להראות שגם לך יש חיים ואתה לא צריך אנשים ככה לא ינצלו אותך אף פעם... ולא יראו אותך כאחד שאין לו כלום... אלא כאדם עסוק שמפנה זמן לבילויים. תשנה גישה.... תחשוב מה אתה רוצה ותציב מטרות אל תנסה להתחבר לאנשים כי הם "מגניבים" אלא תתחבר לאנשים שבאמת מבינים ונחמדים אליך תזכור שבסוף כול ה "מגניבים" הם הכי דפוקים.. בראש. תתחבר עם בנות זה הכי טוב... אולי יצא לך מזה גם חברה וזה בכלל יהיה נחמד שים את עצמך בראש ובראשונה אל תעמוד בשקט תתוכח תראה נוכחות אבל בחוכמה מצא לך עיסוקים מהצד כמו ספורט חוגים אינטרנט למרות שאינטרנט זה יותר בריחה מהחיים .... תיהיה אתה וזהו תראה אני מבינה אותך באמת גם לי היו זמנים קשים ואני לא מדברת על חודש אלא על שנתיים בערך שהייתי בדכאונות וחיפשתי את עצמי ואז הבנתי שאני מי שאני ושצריך להנות בחיים שיניתי גישה והכול ניהיה מושלם ... תמיד היו לי חברות אפילו ברגעים הקשים ונכון שזה קשה ונכון שלפעמים יש תחושה שנמאס והתאבדות נראה פתרון קל כי מרגישים כול כך לבד וכול כך עצוב וכול כך רע שרק בא לבכות אבל צריך לזכור שזה תקופה של זמן זה הגיל הזה ואין מה לעשות צריך להתקדם צריך אולי לשנות גישה כי מה לעשות לא תמיד הדרך שהיית בה שהיית בן 15 מתאימה לעכשיו צריך להתבגר לקבל שהעולם הוא לא מקום טוב ושהעולם צבוע מאוד אבל החיים הם כול כך דבר יפה שחבל לאבד אותם אז צא מהבאסה תפתח את העניים חייך לעולם תראה סרט טוב תתקשר לבן אדם שאיתך בכיתה כול החיים והוא נורא שקט אבל יצא לך פעם לדבר איתו על איזה מבחן או משהו אחר והוא נחמד כזה לא בליגה שלך כול כך אבל הוא עדיף מכלום ולך תדע אולי הוא בן אדם מדהים שפשוט אתה לא יודע את זה ואולי לאט לאט תכיר אותו ותראה שיש לך חבר נחמד .... וחוץ מזה עוד שנה שנתיים גם אתה תיהיה במקרה בפורום ותרשום את אותו הדבר לאדם אחר שמרגיש בודד ותזכר כמה עצוב היה לך וכמה טוב לך עכשיו... אז כבה את האינטרנט ועזוב את המחשב הזה .. צא החוצה לך תקנה לך חולצה יפה משהו בטח תראה מישהו דבר איתו " היי מה המצב? מה אתה עושה פה? בלה בלה בלה....." לא חסרים משפטים בעולמנו..... תתקשר למישהו או למישהי ותתעודד ומחר בכיתה גם אם זה יראה לך ממש לא מתאים דבר גם עם אלו ששקטים ותגלה שהם גם אנשים נפלאים וגם להם יש חברים ולחברים שלהם יש חברים וגם להם חברים וכך הלאה והלאה והלאה..... ובלי שתשים לב תמצא את עצמך עם מלא חברים נחמדים שלא הכרת קודם ואל תחשוב ש ה " מגניבים" הם יותר טובים כי הם לא כי אתה מגניב בעצמך!!! אתה המלך של עצמך!!! אתה הכיח מגניב בעולם!! תזכור את זה... מצטערת על התגובה הענקית אבל מקווה שעזרתי לך קצת אולי לחייך או פשוט להסתכל בצורה שונה על העולם ... זהו ביי

 

[Luis]

קודם כל תודה לכולם

באמת תודה זה מעודד הקטע שללכת לצופים וחוגים וזה זה ממש לא בשבילי אבל ממש לא.. אני חושב שאני יחכה ייתן לזמן לעשות את שלו אני מקווה שבצבא דברים יישתנו אני מקוווה מאודד שאני עוד יהיה מאושר וזה יהיה פיצוי על מה שאני מרגיש עכשיו לא יודע מה להגיד לכם כי לחוגים אני לא יילך ואני מנסה לדבר עם אנשים בטלפון (בבית ספר אני בכלל מדבר עם כולם) אבל פשוט כמו שאמרתי אף פעם לא חוזרים אליי או שאם חוזרים אליי זה רק בשביל לנצלל אז בקיצורררר תודה לכם באמתתתת ושאלוהים יעניש את הצבועים !!! אמן ואמן!!!

 

[סיסילאב]

|../images/Emo8.gifאמממ.. קודם כל כדי להפסיק../images/Emo14.gif

את ההרגשה להיות לבד

.

.צריך לדעתי להתחיל לצאת ו באאיסיקיו אם בא לך להתחיל לדבר עם אנשים

...אני בטוחה שכולם כשאין מה לעשות..נכנסים ומתחילים לשפןך את הלב על הבעיות שלהם...לדעתי זה הזמן וכאן המקום לעשות את זה. אחד הדברים שלדעתי עוזרים להתקבל בחברה זה להיכנס לעיניינים שותפים ולהתחיל לדבר וכך תפעיל את

על אנשים, חברים...תדע לך אני חצי שנה קטנה ממך וכל הזמן יש את התחושה של בדידות אפילו כשאני נמצאת עם ידידים.

.ולדעתי זה אצל כולם ככה

...שיש ימים הם לבד

..וזה פשוט ימים של קיפוח נפש, חרדות,....

ודכאונות|

לדעתי, כדי לך להיות אופטימי

, ולקחת בהומור

דברים, , ..זה אחד הדברים שלדעתי הכי

עוזרים. אם אתה רוצה אתה גם יכול לפחות לנסות לפתח קשר לפחות, עם ילד אחד או

ילדה ( יש בנות שמאוד נהנות להקשיב) וכך תצליח לרומם

את מצב הרוח

.(אם תרצה אתן לך את האייסיקיו של) שהחיים

אליך ואתה תשתפר חייך

יהיו ארוכים יותר.

.....להסתכל קדימה..ולדעת שהדרך

שנסללת תוביל לחיים מקסימים ומאושרים

...בהם לא נצטרך להיות בודדים...

 

[anita1]

../images/Emo47.gifחמוד שלי

אני אישה בת 34, אמא ל-3 ילדים, שהגדול מביניהם הוא בן 9, והיה עצוב לי נורא לקרוא את מה שכתבת, כי ממש חשבתי לעצמי שמחשבות כאלו יכולות לעבור גם על בני, כשהוא מעט יגדל, ובכלל בלי שום קשר, לקחתי ממש ללב את סיפורך. מה שאני יכולה להגיד לך, מתוק שלי הוא שאולי, אתה פשוט ביישן או לא מעיז להתקרב, ולכן אתה חושב שכולם מתרחקים ממך. אל תיכנס למחשבות כאלו, חמוד שלי, כי ככל שתחשוב ככה, תרגיש יותר נידחה, תאמין לי שאין לאף אחד שום דבר נגדך, כי אין כל סיבה, ואפילו אתה אומר שבבית הספר מדברים איתך רגיל. אני מציעה לך פשוט לנצל את ההזדמנות, כשאתה בבית הספר וחברים פונים אליך, לנסות לשאול אותם מה הם עושים אחר הצהריים, אולי תכינו שיעורים ביחד, תתכוננו למבחנים, תצאו לטייל. אל תתבייש, תתקרב, תהיה קצת חוצפן, תדחף (בלי להיות נודניק) ואני סומכת עליך, ותציע להם לבוא לבקר, לצאת בערב. עוד עצה יש לי אליך, אתה אפילו יכול להביע את רגשותיך אליהם, ופשוט לומר להם שאתה מרגיש ככה וככה והיית רוצה לדעת אולי עשית משהו לא בסדר? וככה תוכלו להכנס לשיחה אינטימית. תראה תקופת ההתבגרות היא תקופה קשה, מלאה בשאלות, בסערת רגשות, בתחושות של דחייה, וזה לא תמיד נכון. קח את זה איתך מתוק שלי, תחשוב חיובי והכל הסתדר לך. בכל אופן, אני כאן איתך תמיד בכל שאלה, וגם אשמח לשמוע את השתלשלות העניינים אחרי שתשתמש בהצעות שלי. איתך מכל הלב אניטה

 

[Luis]

כולם אומרים

שאני צריך להתקרב לאחרים לשאול מה הם עושים היום וכל מיני אבל הקטע שאני עושה את זה..אני שואל בבית ספר ולפעמים אני מתקשר שואל מה עושים היום אבל סתם חלק פשוט לא מתייחסים לזה ואף םעם לא חוזרים אליי וחלק סתם מתחמקים בבית ספר נראה אפילו כאילו אוהבים אותי..זה מאוד מוזר כל הסיפור הזה אבל אחרי זה פשוט אני לא מעניין אף אחד..אני מנסה להתקשר לאנשים וזה לא עוזר אבל לא נוראא אני קצת התעודדתי מהתגובות פה ואני מקווה שהזמן יעשה את שלו תודה לכולםםםםםםםםםםםם (דרך אגב סתם חשוב לי שתדעו .. לא קוראים לי לואיס ממש לא סתם רשמתי את השם הזה..)

 

[Tinky]

חמוד!

אתה לא צריך סתם אנשים כידי לא להיות לבד אתה לא צריך את האנשים הצבועים האלה שיהיו חברים שלך וחוץ מזה אי אפשר להכריח מישהו שיהיה חבר שלך אתה צריך למצוא אנשים שכן יחזירו לך טלפונים ושהם יתקשרו ביוזמתם כי הם רוצים לדבר איתך ושלא ילכלכו מאחורי הגב,וזה לא קל אתה צריך קצת יותר ביטחון עצמי כמו המלך בספר באדולינה (מומלץ לקרא) והם יבואו לבד החברים האמיתיים (אם יש דבר כזה בכלל) וכמו שכבר אמרו כאן תמצא לך עיסוק שמעניין אותך ושם בטוח תרכוש חברים. תרשם לחדר כושר, חוג ציור לא משנה מה בהצלחה!!! באהבה טינקי

 

[Episode666]

אין לי אף אחד

רצית לומר לך שההרגשה הזאת מוכרת לי ולעוד רבים אחרים . תאמין לי יקירי מנסיוני הרב ואני רק גדולה ממך בעשרים ומשהו שנים ,גם כשאני היתי נערה הרגשות האילו ליוו אותי ,בסופו של תהליך ודבר כל אחד מוצא לו את החברים שלו וגם להיות לבד זה בסדר. אל תרגיש עם עצמך מוזר ,חריג או משהו אחר ,המכסה מוצא לבסוף את הסיר ,כך סבתא שלי היתה אומרת .

 

[may66]

בשבילך...

טוב אז ככה אני בת 17.5 ואני ממש לא חושבת שאתה צריך להיכנס לדיכאון אם מישהו לא איתך סימן שהוא לא שווה אותך ודרך אגב אתה יכול להיות איתי בקשר אם א תה רוצה אני אשמח לארח לך חברה מידי פעם כדי שלא ישעמם לך אז אל תיקח הכל ללב כי חיים פעם 1

 

[מידב]

אוזן קשבת

בן 17 זה קשה אבל יש עתיד. מה אגיד שאני בת 40+ ובודדה

 

[black dream catcher]

מבינה אותך...שמע,

לפני שנה הרגשתי בדיוק כמוך...הייתי ממש ממש לבד. הייתי בטוחה שזה לא ישתנה לעולם ופחדתי להפסיד את הילדות שלי, את הכיף שבלהיות צעירה. לא היה יום שלא הייתי בוכה ולא יצאתי בשום סוף שבוע... זה היה בגלל שהייתי חדשה בביצפר שלי ולא אהבתי אותו... לא תגיד שאני איזה מפלצת מכוערת, או טיפשה או לא נחמדה...פשוט לא הסתדר. עכשיו, המצב לגמרי שונה! בתחילת השנה הכל לאט לאט השתנה ועכשיו יש לי מללללא חברים טובים וממש טוב לי וכיף. אני יודעת שלא יזיז לך מה שאני אומרת אבל אתה באמת באמת חייב להמשיך להחזיק מעמד ולא להתייאז, כי יהיה טוב!!!!

 

[glock X]

אתה מזכיר לי אותי אחי

אתה מזכיר לי אותי אחי וזה מפחיד, ככה בדיוק הרגשתי כמוך פעם, אני בן 26 היום, ובגיל שלך לא הייתי פופולארי, לא היו לי חברים חוץ מאחד שניים שגם לא היה לנו משהו משותף ביחד, הם בעולם ואני בעולם אחר, אבל פתאום, ביום בהיר אחד, קרה אסון לצערי ואחותו של חבר שלי נפטרה, הלכתי לנחם ותתפלא אבל שם הכרתי את אותם חברים שאני איתם בקשר עד היום, החלפנו טלפונים, ולמחרת כבר החיים התהפכו עלי, נהייתי מאחד שאין לו חברים לאחד שכולם רוצים להיות חברים שלו, הייתי בגיל שלך, התחלנו לצאת כל יום נפגשנו כל יום ואני מדבר איתך על לא אחד ולא שניים אלה ממש חבורה שלמה של אנשים שנהנתי ועד היום אני נהנה לבלות איתם, קיבלנו רישיונות והתחלנו בראייסים עם מכוניות, השתוללנו, יצאנו למועדונים הכרנו בחורות, רבנו מכות עם חבורות אחרות, עשינו פיקניקים בים, ממש הכל, כל זה התחיל אחי בגלל שהרגשתי כמוך, בגלל שהרגשתי לבד, בגלל שהייתי זקוק לחברים, והם הגיעו, במקום הכי לא צפוי, במקרה ובסיטואציה הכי לא צפויה, כבר לא הרגשתי לבד אחי, אני עד היום לא יודע מה המתכון ואיך משיגים חברי נפש, אבל אני יכול להגיד לך דבר אחד, ובנשימה עמוקה אני כותב לך את זה אחי, אני מאמין שבגלל שאתה מרגיש עכשיו לבד, ברגע אחד, במקרה מסויים שאף אחד בעולם לא יכול להכין אותך אליו ולהגיד לך מתי, יבואו אלייך אנשים שאיתם אתה תגדל כל חייך, אנשים שיהיה לך טוב איתם, וגם עכשיו אפילו אחי, אל תוריד פרופיל ותגיד אהלן וסהלן לכל מי שרוצה להיות חבר שלך, תבחר אותם בקפידה, תבחר מה ומי מתאים לך ומי לא מתאים לך, ואת מי שלא מתאים לך שים אותו בצד ותאמין לי, תאמין לי אחי, החיים עוד יחייכו אליך, המצב הזה שדיברתי עליו מקודם עוד יבוא אלייך לבד, במקום שאתה הכי לא מצפה לו, במקרה שאתה חושב שאתה הולך לעשות משהו מסויים, החיים שלך ישתנו מקצה אל קצה. שלך באהבה