לא יודע אם זה הפורום הנכון
ובכל זאת אנסה. הכרתי גרושה + שניים. אני עצמי רווק, מתקרב לארבעים ורוב שנותי העצמאיות התגוררתי לבדי. במשך השנים היו לי יחסים לא משמעותיים. אף פעם לא הייתה לי מערכת יחסים עם גרושה + ילדים. לעובדה שאני גר לבד יש משמעות רבה וכל הקלישאות מוכרות... או כמו שאומר השיר "מבדידות אנשים נעשים קשים" אני והיא מרגישים טוב ביחד. עם הילדים עדיין לא נפגשתי, אפשר לומר שאנחנו רואים את הדברים אותו דבר. הפחד הגדול שלי הוא מה יקרה שאני אכיר את הילדים? מה יקרה אם אני לא אוהב אותם כמו שאני אוהב אותה? ומה אם הם לא יאהבו אותי? איך אני שגרתי שנים רבות לבד פתאום אכנס לבית ועוד עם ילדים? יש לציין שאני די נקי ומסודר ובדרך כלל שיש ילדים הסטנדרטים משתנים. שלא ישתמע מזה שהיא לא נקיה, פשוט בגלל שאני לבד יש פחות ליכלוך ובלאגן. עוד דבר שמטריד זה איך אני משתלב בחיים של הילדים מבחינת האחריות עליהם? מה קורה שאתה לוקח אחריות על ילד ופתאום הוא אומר:"אתה לא אבא שלי... אל תגיד לי מה לעשות" עוד המון שאלות וסיטואציות עוברות לי בראש. אם למישהו יש להעיר ולהאיר מניסיונו אשמח לקרא.
ובכל זאת אנסה. הכרתי גרושה + שניים. אני עצמי רווק, מתקרב לארבעים ורוב שנותי העצמאיות התגוררתי לבדי. במשך השנים היו לי יחסים לא משמעותיים. אף פעם לא הייתה לי מערכת יחסים עם גרושה + ילדים. לעובדה שאני גר לבד יש משמעות רבה וכל הקלישאות מוכרות... או כמו שאומר השיר "מבדידות אנשים נעשים קשים" אני והיא מרגישים טוב ביחד. עם הילדים עדיין לא נפגשתי, אפשר לומר שאנחנו רואים את הדברים אותו דבר. הפחד הגדול שלי הוא מה יקרה שאני אכיר את הילדים? מה יקרה אם אני לא אוהב אותם כמו שאני אוהב אותה? ומה אם הם לא יאהבו אותי? איך אני שגרתי שנים רבות לבד פתאום אכנס לבית ועוד עם ילדים? יש לציין שאני די נקי ומסודר ובדרך כלל שיש ילדים הסטנדרטים משתנים. שלא ישתמע מזה שהיא לא נקיה, פשוט בגלל שאני לבד יש פחות ליכלוך ובלאגן. עוד דבר שמטריד זה איך אני משתלב בחיים של הילדים מבחינת האחריות עליהם? מה קורה שאתה לוקח אחריות על ילד ופתאום הוא אומר:"אתה לא אבא שלי... אל תגיד לי מה לעשות" עוד המון שאלות וסיטואציות עוברות לי בראש. אם למישהו יש להעיר ולהאיר מניסיונו אשמח לקרא.
