טלטול היחידה
New member
לא יודעת
הכרתי אותך כאן, ומהשנייה הראשונה, נדלקתי עלייך, חשבתי שאתה מיוחד, שאין עוד מישהו כמוך כאן בעולם הזה. שההכרות שלנו העמיקה, בכלל התאהבתי... אני, טלטול, שאמרה לך שאין סיכוי בעולם שאני אף פעם אתאהב או אתן מעצמי למישהו בעוצמה... ואז, אחרי שבועיים החלטנו שנפגשים. לקחת את סיכון, ובאת עד אליי יפה שלי. אני בחיים לא אשכח את המבט שהיה לך בעניים, את האכזבה שלא יכלת להסתיר. רציתי למות, לקבור את עצמי, להעלם... אחרי 5 דק' של מבוכה וחיוכים, התיישבנו על הספה כמו שני חברים טובים וקשקשנו... אחרי 3 דק' התנפלת עליי.. והתנשקנו והיה מדהים. בלבלת אותי לגמרי... כל כל נעלבתי ממה שאמרת, והמשכתי לנשק אותך... הכל היה כל כך יפה עד שהוצאת את המילים המכוערות האלה מהפה שלך. אתה יודע שבגללך אני שונאת את עצמי יותר מבדרך כלל? אני לא יכולה להסתכל במראה, אין לי בטחון אני מרגישה אפס. אני מרגישה מכוערת. מכוערת. אין לי שום סיבה להרגיש ככה. אני מה שאני. לפניך אהבו אותי בחורים אחרים, לפנייך עוד הרגשתי קצת טוב עם עצמי. אני יודעת שאני בסדר. אני יודעת שאני לא מכוערת באמת. "את יודעת שהייתי מתחתן איתך עכשיו ... בשנייה הזו, אם רק היית נראית כמו מישהי לטעם שלי..." רק כשאנחנו לבד, אתה יודע ללטף אותי, לנשק אותי, לחבק אותי. לקרוא לי טולי טלטולי... לומר לי כמה אתה אוהב אותי, מטורף עליי.. כנראה שאני מספיק יפה ומקסימה בשביל שתשכב איתי. וכשאנחנו יחד, אחד, אין הרגשה טובה יותר. אני מרגישה אותך בפנים ... רק המחשבה על זה מטרפת אותי... ואז הכל נגמר. לא יודעת מה להרגיש. אתה מבלבל אותי לגמרי. אני לא מספיק טובה בשבילך כנראה. אני מטורפת עלייך, ושונאת את ההרגשה הזאת. שנינו יודעים שזה לא הקטע של הסקס בינינו. אני יודעת שזאת לא הסיבה שאתה מתקשר אליי, אני יודעת שאתה אוהב אותי. אני יודעת. חבל שאני לא מספיק טובה. חבל שאני מרגישה נחותה ממך. חבל שאני שונאת את עצמי. חבל שאני לא נראת כמו שהיית רוצה שאני אראה. הלוואי והכל ייגמר, הלוואי ואני אשנא אותך, הלוואי ויבוא מישהו אחר שישחרר אותי ממך, מישהו שירגיש שאני הכי טובה בעולם בשבילו. לא רוצה לשבת ולבכות, אבל בוכה בכל זאת... ועל מה? על מה?! על כך שאתה לא אוהב אותי... באותה הצורה שאני אוהבת אותך. ידידים טובים מאוד... שמזדיינים מדי פעם... רק אני ואתה מבינים למה הכוונה. אף אחד אחר לא יבין מה זה אומר. זהו זה, אני מתנתקת ממך לגמרי. זה הכי טוב.... נכון?
הכרתי אותך כאן, ומהשנייה הראשונה, נדלקתי עלייך, חשבתי שאתה מיוחד, שאין עוד מישהו כמוך כאן בעולם הזה. שההכרות שלנו העמיקה, בכלל התאהבתי... אני, טלטול, שאמרה לך שאין סיכוי בעולם שאני אף פעם אתאהב או אתן מעצמי למישהו בעוצמה... ואז, אחרי שבועיים החלטנו שנפגשים. לקחת את סיכון, ובאת עד אליי יפה שלי. אני בחיים לא אשכח את המבט שהיה לך בעניים, את האכזבה שלא יכלת להסתיר. רציתי למות, לקבור את עצמי, להעלם... אחרי 5 דק' של מבוכה וחיוכים, התיישבנו על הספה כמו שני חברים טובים וקשקשנו... אחרי 3 דק' התנפלת עליי.. והתנשקנו והיה מדהים. בלבלת אותי לגמרי... כל כל נעלבתי ממה שאמרת, והמשכתי לנשק אותך... הכל היה כל כך יפה עד שהוצאת את המילים המכוערות האלה מהפה שלך. אתה יודע שבגללך אני שונאת את עצמי יותר מבדרך כלל? אני לא יכולה להסתכל במראה, אין לי בטחון אני מרגישה אפס. אני מרגישה מכוערת. מכוערת. אין לי שום סיבה להרגיש ככה. אני מה שאני. לפניך אהבו אותי בחורים אחרים, לפנייך עוד הרגשתי קצת טוב עם עצמי. אני יודעת שאני בסדר. אני יודעת שאני לא מכוערת באמת. "את יודעת שהייתי מתחתן איתך עכשיו ... בשנייה הזו, אם רק היית נראית כמו מישהי לטעם שלי..." רק כשאנחנו לבד, אתה יודע ללטף אותי, לנשק אותי, לחבק אותי. לקרוא לי טולי טלטולי... לומר לי כמה אתה אוהב אותי, מטורף עליי.. כנראה שאני מספיק יפה ומקסימה בשביל שתשכב איתי. וכשאנחנו יחד, אחד, אין הרגשה טובה יותר. אני מרגישה אותך בפנים ... רק המחשבה על זה מטרפת אותי... ואז הכל נגמר. לא יודעת מה להרגיש. אתה מבלבל אותי לגמרי. אני לא מספיק טובה בשבילך כנראה. אני מטורפת עלייך, ושונאת את ההרגשה הזאת. שנינו יודעים שזה לא הקטע של הסקס בינינו. אני יודעת שזאת לא הסיבה שאתה מתקשר אליי, אני יודעת שאתה אוהב אותי. אני יודעת. חבל שאני לא מספיק טובה. חבל שאני מרגישה נחותה ממך. חבל שאני שונאת את עצמי. חבל שאני לא נראת כמו שהיית רוצה שאני אראה. הלוואי והכל ייגמר, הלוואי ואני אשנא אותך, הלוואי ויבוא מישהו אחר שישחרר אותי ממך, מישהו שירגיש שאני הכי טובה בעולם בשבילו. לא רוצה לשבת ולבכות, אבל בוכה בכל זאת... ועל מה? על מה?! על כך שאתה לא אוהב אותי... באותה הצורה שאני אוהבת אותך. ידידים טובים מאוד... שמזדיינים מדי פעם... רק אני ואתה מבינים למה הכוונה. אף אחד אחר לא יבין מה זה אומר. זהו זה, אני מתנתקת ממך לגמרי. זה הכי טוב.... נכון?
