לא יודעת איך נהנים ?
בעבר בוא נאמר שבמשך תקופה לא מבוטלת היה לי רע - בעקבות דברים שהיו מסביב , עתה אני בתקופה אחרת אבל אני מרגישה שאני פשוט לא יודעת להנות , או לשמוח ממשהו , או להגיד משפט כמו "איזהכיף היה " בגלל שתקופה לא מבוטלת היה רע , נראה לי שאני כאילו מחפשת את הרע בכח , כי כביכול אני לא מכירה מצב אחר. העניין הוא שכרגע אני עובדת בעבודה די חדשה אני נמצאת שם כשלושה חודשים , מאד מרוצים ממני שם , עד כדי כך שהביאו מישהי חדשה ונתנו לי להדריך אותה, גם מבחינה חברתית אפשר לאמר שדי מקבלים אותי, למרות שבהתחלה חשבתי שאולי לא , אבל לאט לאט נראה לי שיהיה בסדר שם. מחוץ לשעות העבודה יש לי איזושהי פעילות שאני לוקחת בה חלק , והיום לדוגמא היה בפעילות הזו איזה ארוע , הכרתי בו אנשים חדשים , במשך כל הארוע ישבתי עם איזו מישהי נחמדה ושוחחתי איתה , לאחר מכן הלכתי לקנות עם מישהי אחרת ובאופן כללי אפשר היה לסכם שהיה נחמד , אבל..... המנהלת של המקום - בפעילות לא התייחסה אליי כפי שרציתי , וגם הסגנית שלה - תבינו אני יש לי בעיות בקשר שלי עם אמא שלי ובגלל זה נראה לי שאינ מחפשת מנשים ( אינ לא לסבית) איזשהו חום אימיהי , כאילו אני מצפה מהמנהלת לא יודעת שתגיד לי מותק , שתתיחס אלי , ובסה"כ היא אמרה לי שלום מידי פעם אמרה לי משהו פעם ב... , נראה לי שגם כל פעם שאני מסתכלת עליה , ועל העוזרת שלה יש לי בעיניים איזה מעין מבט של בבקשה תתיחסו אלי - אני צריכה את זה - ואולי גם זה מרתיע. לא יודעת אם הבעייה אצלי או .... ( נראה לי שכן ) אבל .. היום שוחחתי עם הבחורה הזו והיא גם הסכימה איתי שיש בפעילות אנשים לא נחמדים חוץ מהמנהלת היא סיפרה לי שכל פעם שהיא באה אז המנהלת מנשקת אותה .. וישר הרגשתי שאני מקנאה , בכלל במהלך הארוע כל הזמן הפריע לי שהיא מתייחסת אל מישהו בצורה מסויימת ואליי באופן שונה. שתבינו שמבפנים כאילו אין לי בככל מעצמי כלום - כל המצב רוח שלי תלוי באיך שמישהוא אחר יתייחס אליי , כולמר עם המנהלת הזאת תהיה נחמדה אליי אני אהיה שמחה אם לא אז אני ארגיש חרא. ולכוארה יש לי מה להעריך בעצמי : אני אוהבת ספרים , קולנוע , בעלי חיים , יש לי עקרונות ( אני צמחונית) , יש לי מה להגיד ( למרות שמרוב חוסר הביטחון שלי אני לא תמיד מתבטאת אבל לדוגמא היום עם הבחורה הנחמדה ששוחחה איתי כאשר הרגשתי בנוח אז שוחחנו) אבל עדיין מה הטריד אותי כל הזמן לא הבחורה הנחמדה ולא רק אחת שוחחתי עם עוד אנשים אלא זה שהמנהלת לא התייחסה אליי והעוזרת שלה גם לא. ובסך הכל יכולתי לסכם את היום כנחמד ואולי ככיף אבל נראה לי שאני פשוט לא מכירה את המושגים האלה ואני תמיד מנסה למצוא מקום שבו ארגיש חרא , למה זה ? לא ברור , וכן אני הולכת לפסיכולוגית אבל אני לא יודעת עד כמה זה עוזר. אני רוצה להגיע למצב שבו לא יעניין אותי , שאהיה לי מספיק את עצמי ואוכל לומר כך היא מתייחסת אליי , שתלך .... ולא לשבת עכשיו ולהרגיש לא משהו בגללה , משום מה מאד חשוב לי שאותה מנהלת והעוזרת שלה יאהבו אותי , והן לא אוהבות אותי , אני לא יודעת אם הן שונאות אותי , אבל בטח שלא אוהבות , בוא נאמר שאם הייתי עוזבת את הפעילות לא נראה לי שהייתי חסרה להן . גם בעבר אני מתחתי ביקורת על היחס בפעילות והן אמרו לי שזה לא נכון והתחלה חשבתי שיגרשו אותי מהפעילות אבל הן הסכימו שאמשיך להגיע , אבל נראה לי שאותה ביקורת שהייתה לפני מס' חודשים רק הזיקה. אז אולי תאמרו אז תעזבי את הפעילות וצחפשי אחרת ? אבל העניין הוא שזה קצת בעייתי כי הפעילות נמצאת במקום שנוח לי להגיע אליו בתחבורה ציבורית. ( יש לי רישיון נהיגה אבל אין לי רכב). אני סובלת מעודף משקל אבל אני מטופחת אז לא נראה לי שהעניי של המראה החיצוני הוא הסיבה ליחס . יש לי בעייה שאני לא מרגישה הכי טוב עם עצמי מבחינה חיצונית , המשקל מפריע לי אבל הוא לא מוכן להיפרד ממני , ניסתי לגרש אותו בעבר אבל זה לא הצליח. אני רק רוצה להרגיש טוב ושאנשים יאהבו אותי , זה מה שאני רוצה ,שמישהוא יאהב אותי. אני רוצה בן זוג , אני רוצה אולי איזו חברה ( אחת אפילו תספיק לי ) ולהיות נאהבת ע"י אנשים , זהו . וכפי שאמרתי אין כל סיבה לא לאהוב אותי - או אפילו לחבב אותי , או לשאת את נוכחותי - אני לא מסריחה , לא יודעת מה הבעייה למה אנשים לא רוצים את קירבתי , למרות שזאת שהיכרתי היום אולי יתפתח איזה משהוא אם לא אבריח אותה, כי אתם יודעים אני מנסה להיות הכי בסדר אני לא חושבת שאינ מתנפלת או חופרת , פשוט קצת בודדה.
בעבר בוא נאמר שבמשך תקופה לא מבוטלת היה לי רע - בעקבות דברים שהיו מסביב , עתה אני בתקופה אחרת אבל אני מרגישה שאני פשוט לא יודעת להנות , או לשמוח ממשהו , או להגיד משפט כמו "איזהכיף היה " בגלל שתקופה לא מבוטלת היה רע , נראה לי שאני כאילו מחפשת את הרע בכח , כי כביכול אני לא מכירה מצב אחר. העניין הוא שכרגע אני עובדת בעבודה די חדשה אני נמצאת שם כשלושה חודשים , מאד מרוצים ממני שם , עד כדי כך שהביאו מישהי חדשה ונתנו לי להדריך אותה, גם מבחינה חברתית אפשר לאמר שדי מקבלים אותי, למרות שבהתחלה חשבתי שאולי לא , אבל לאט לאט נראה לי שיהיה בסדר שם. מחוץ לשעות העבודה יש לי איזושהי פעילות שאני לוקחת בה חלק , והיום לדוגמא היה בפעילות הזו איזה ארוע , הכרתי בו אנשים חדשים , במשך כל הארוע ישבתי עם איזו מישהי נחמדה ושוחחתי איתה , לאחר מכן הלכתי לקנות עם מישהי אחרת ובאופן כללי אפשר היה לסכם שהיה נחמד , אבל..... המנהלת של המקום - בפעילות לא התייחסה אליי כפי שרציתי , וגם הסגנית שלה - תבינו אני יש לי בעיות בקשר שלי עם אמא שלי ובגלל זה נראה לי שאינ מחפשת מנשים ( אינ לא לסבית) איזשהו חום אימיהי , כאילו אני מצפה מהמנהלת לא יודעת שתגיד לי מותק , שתתיחס אלי , ובסה"כ היא אמרה לי שלום מידי פעם אמרה לי משהו פעם ב... , נראה לי שגם כל פעם שאני מסתכלת עליה , ועל העוזרת שלה יש לי בעיניים איזה מעין מבט של בבקשה תתיחסו אלי - אני צריכה את זה - ואולי גם זה מרתיע. לא יודעת אם הבעייה אצלי או .... ( נראה לי שכן ) אבל .. היום שוחחתי עם הבחורה הזו והיא גם הסכימה איתי שיש בפעילות אנשים לא נחמדים חוץ מהמנהלת היא סיפרה לי שכל פעם שהיא באה אז המנהלת מנשקת אותה .. וישר הרגשתי שאני מקנאה , בכלל במהלך הארוע כל הזמן הפריע לי שהיא מתייחסת אל מישהו בצורה מסויימת ואליי באופן שונה. שתבינו שמבפנים כאילו אין לי בככל מעצמי כלום - כל המצב רוח שלי תלוי באיך שמישהוא אחר יתייחס אליי , כולמר עם המנהלת הזאת תהיה נחמדה אליי אני אהיה שמחה אם לא אז אני ארגיש חרא. ולכוארה יש לי מה להעריך בעצמי : אני אוהבת ספרים , קולנוע , בעלי חיים , יש לי עקרונות ( אני צמחונית) , יש לי מה להגיד ( למרות שמרוב חוסר הביטחון שלי אני לא תמיד מתבטאת אבל לדוגמא היום עם הבחורה הנחמדה ששוחחה איתי כאשר הרגשתי בנוח אז שוחחנו) אבל עדיין מה הטריד אותי כל הזמן לא הבחורה הנחמדה ולא רק אחת שוחחתי עם עוד אנשים אלא זה שהמנהלת לא התייחסה אליי והעוזרת שלה גם לא. ובסך הכל יכולתי לסכם את היום כנחמד ואולי ככיף אבל נראה לי שאני פשוט לא מכירה את המושגים האלה ואני תמיד מנסה למצוא מקום שבו ארגיש חרא , למה זה ? לא ברור , וכן אני הולכת לפסיכולוגית אבל אני לא יודעת עד כמה זה עוזר. אני רוצה להגיע למצב שבו לא יעניין אותי , שאהיה לי מספיק את עצמי ואוכל לומר כך היא מתייחסת אליי , שתלך .... ולא לשבת עכשיו ולהרגיש לא משהו בגללה , משום מה מאד חשוב לי שאותה מנהלת והעוזרת שלה יאהבו אותי , והן לא אוהבות אותי , אני לא יודעת אם הן שונאות אותי , אבל בטח שלא אוהבות , בוא נאמר שאם הייתי עוזבת את הפעילות לא נראה לי שהייתי חסרה להן . גם בעבר אני מתחתי ביקורת על היחס בפעילות והן אמרו לי שזה לא נכון והתחלה חשבתי שיגרשו אותי מהפעילות אבל הן הסכימו שאמשיך להגיע , אבל נראה לי שאותה ביקורת שהייתה לפני מס' חודשים רק הזיקה. אז אולי תאמרו אז תעזבי את הפעילות וצחפשי אחרת ? אבל העניין הוא שזה קצת בעייתי כי הפעילות נמצאת במקום שנוח לי להגיע אליו בתחבורה ציבורית. ( יש לי רישיון נהיגה אבל אין לי רכב). אני סובלת מעודף משקל אבל אני מטופחת אז לא נראה לי שהעניי של המראה החיצוני הוא הסיבה ליחס . יש לי בעייה שאני לא מרגישה הכי טוב עם עצמי מבחינה חיצונית , המשקל מפריע לי אבל הוא לא מוכן להיפרד ממני , ניסתי לגרש אותו בעבר אבל זה לא הצליח. אני רק רוצה להרגיש טוב ושאנשים יאהבו אותי , זה מה שאני רוצה ,שמישהוא יאהב אותי. אני רוצה בן זוג , אני רוצה אולי איזו חברה ( אחת אפילו תספיק לי ) ולהיות נאהבת ע"י אנשים , זהו . וכפי שאמרתי אין כל סיבה לא לאהוב אותי - או אפילו לחבב אותי , או לשאת את נוכחותי - אני לא מסריחה , לא יודעת מה הבעייה למה אנשים לא רוצים את קירבתי , למרות שזאת שהיכרתי היום אולי יתפתח איזה משהוא אם לא אבריח אותה, כי אתם יודעים אני מנסה להיות הכי בסדר אני לא חושבת שאינ מתנפלת או חופרת , פשוט קצת בודדה.