ChicoAnimado
New member
לא יודעת איך להתמודד...
ביום חמישי עברתי תאונת דרכים (נתקעו בי מאחור...), עם האוטו של ההורים, ידיד שלי נהג... ומאז אני מלאה בכעס כלפי הנהג שנהג מאחורינו. אני כל כך כועסת שאני יכולה לחנוק מישהו! אוטו חדש, אפילו לא עברה חצי שנה, וכבר תאונה... כולי מסתובבת עם רגשות אשם על כך שנסעתי עם ידיד שלי באותו מקום, באותו זמן.... "מה היה קורה אם הייתי אומרת/ עושה/ מבקשת משהו אחר?", או: "אם הייתי עושה כך וכך, התאונה לא הייתה קורית". שנייה אחת של דחייה או של הקדמה היתה יכולים למנוע הכל... שלא לדבר על הטראומה, על ההרגשה של מה זה נהג שנתקע מאחורה, על הבום, על הצרחות, על הבכי, על הידיד שמנסה להרגיש וכבר לא יודע כל כך איך... והכעס... כל כך הרבה כעס כלפי עצמי, כלפי הנהג, כלפי העולם, כלפי החוסר הגינות הדרך המעוותת שבה הוא מתנהל. כבר לא יודעת מה לעשות....
ביום חמישי עברתי תאונת דרכים (נתקעו בי מאחור...), עם האוטו של ההורים, ידיד שלי נהג... ומאז אני מלאה בכעס כלפי הנהג שנהג מאחורינו. אני כל כך כועסת שאני יכולה לחנוק מישהו! אוטו חדש, אפילו לא עברה חצי שנה, וכבר תאונה... כולי מסתובבת עם רגשות אשם על כך שנסעתי עם ידיד שלי באותו מקום, באותו זמן.... "מה היה קורה אם הייתי אומרת/ עושה/ מבקשת משהו אחר?", או: "אם הייתי עושה כך וכך, התאונה לא הייתה קורית". שנייה אחת של דחייה או של הקדמה היתה יכולים למנוע הכל... שלא לדבר על הטראומה, על ההרגשה של מה זה נהג שנתקע מאחורה, על הבום, על הצרחות, על הבכי, על הידיד שמנסה להרגיש וכבר לא יודע כל כך איך... והכעס... כל כך הרבה כעס כלפי עצמי, כלפי הנהג, כלפי העולם, כלפי החוסר הגינות הדרך המעוותת שבה הוא מתנהל. כבר לא יודעת מה לעשות....