לא יהיה...

[אמא של תהלולי]

לא יהיה...

לא יהיה בכי ראשון,
לא יהיה חיוך ראשון,
לא יהיה צעד ראשון,
לא תהיה מילה ראשונה,
לא יהיה חיבוק ראשון,
לא יהיה "אמא אני אוהב אותך ראשון",
לא יהיה ריב ראשון,
לא תהיה התפייסות ראשונה,
לא יהיה סיפור ראשון
לא יהיה טנטרום ראשון
לא יהיה כלום ראשון, פשוט כלום.... כי כל מה שנשאר זה ריק אחד גדול ברחם אחת קטנה.

והדמעות מסרבות לבוא. אבל האשמה היא כבר מזמן פה.

 

[PUNCHI1]

מזדהה עם כל מילה

 

[אמא של תהלולי]

גם לכן קשה עם הניחומים?

גם לי זה קרה אבל חצי שנה אח"כ הייתי בהריון, אז באמת שאני שמחה שנכנסת להריון מהר אחרי ההפלה - אבל תנו לי לבכות את שלי רגע, ההריון הבא לא יחליף את זה!!
טוב שזה קרה זה כנראה כי העובר לא היה תקין - זה לא טוב שזה קרה! גם אם העובר לא היה תקין זה לא טוב, אין בזה שום דבר טוב
זה לא תינוק זה רק ההתחלה, זה יעבור מהר - אל תגידו לי שזה לא תינוק, זה לא משנה בכלל!!!!!
יש לך כבר ילדים בבית תתנחמי בזה- כן ב"ה יש לי עוד ילדים, אני אוהבת אותם אהבת חיים, גם את הילד שעכשיו אין לי אני אוהבת ככה, רק שהוא לא פה לקרוא לי אמא
איך לא ידעת שאת בהריון?- לא ידעתי שאני בהריון כי לא ידעתי! כי היו דימומים והם הגיעו בזמן שבדר"כ מגיעה הוסת ולא חשדתי והעובדה שלא ידעתי לא הופכת את זה לקל יותר!!! באמת שלא.
עדיף שלא יהיה עכשיו עוד ילד, טוב שכך זה קשה מדי - מי אמר שזה עדיף? ומי אתם שתחליטו בשביל מה קל יותר?


הגדילה לעשות "חברה" שציינה בפני שבגלל שלא רצינו תינוק בצורה מובהקת אז זה לא היה הריון מובהק.

איבדתי את התינוק שלי וזה כואב, פשוט חבקו אותי בלי מילים, תבכו אותי, תבינו שלא מתחשק לי עכשיו לחזור לחיים הרגילים, תנו לי רגע - זה היה רק לפני שבוע!

 

[cookiii]

אוי אנשים פשוט קשים.

המשפט שאני הכי שונאת לשמוע זה "זה לא תינוק". מה אתם אומרים? זה תינוק וחצי תינוק. זה תינוק שנמצא בבטן, אוכל את האוכל שלי, שותה את המים שלי, נושם את הנשימות שלי. גם אם הוא עדין לא נולד זה לא אומר שהוא לא קיים.
ומי שאומר לך יותר טוב שלא יהיה עוד ילד, אני אישית הייתי מורידה עליו נעל באותו הרגע. מי אתה יבחוש בן יבחושים שתגיד לי אם אני רוצה עוד ילד. אנשים חצופים!!!

ואני גם קיבלתי את המשפט הבא "לא צריך לעשות דרמה מכל דבר"

 

[חגית2001]

קיימים אנשים כאלה ביקום???

אנשים שלא מבינים מהחיים....
שלא יודעים מה המשמעות של הפלה..

מי הם האנשים שיחליטו מה יותר טוב ומה פחות טוב?!
חוצפה שכזו...חסרי טאקט...והמון שכל.

מי זה החצוף הזה שאמר לך-לא צריך לעשות דרמה??
לבנ"א הזה הייתי עושה דרמה!

 

[cookiii]

הבן אדם הזה הוא האבא האהוב שלי.

זאת הדרך שלו לעודד אותי. הוא תמיד כזה, חסר תאקט.
אני כבר לא מתעצבנת יותר, נושמת ומעבירה הלאה.

 

[p o o p i]

גם בעלי היה כזה אחרי ההפלה הראשונה אבל....

כשבאה עוד הפלה ועוד הפלה ועוד הפלה הוא כבר לא חסר טאקט....
הוא מבין שכבר לא יהיו לו עוד ילדים.

 

[cookiii]

את יודעת איך תמיד הדשא של השכן נראה ירוק יותר

כרגע אני מתפללת לילד אחד...


אם בלי עין כבר היו לך לידות תקינות.
אולי הבעיה היא היא מבחינה תזונתית? אולי הגוף שלך מרוב ההפלות פשוט חסר רכיבי בניה?
אני יודעת שזה סופר קלוש אבל אצלי עד שלא החזרתי את כל הויטמינים לא נכנסתי אפילו להריון כימי.
אולי כדאי לבקש מהרופאה בדיקת ויטמינים לא סטנדרטים כמו B6, סידן, מאגרי ברזל, ויטמין K (קשור לקרישיות סמויה) ועוד כל מיני כאלו? אולי הפסקה של שלושה חודשים שבה רק תטחני שקדים וזרעי צ'יה יעזרו

. לא לכעוס עלי.

 

[p o o p i]

יודעת כמה תוספים אני לוקחת?

מלא מלא מלא.
כל אחד המליץ לי על משהו אחר.
אני גם לוקחת מולטיויטמין. לא חסר לי כלום תזונתית.
בהריון הראשון שלי- באותו חודש שנכנסתי להריוןגילינו שלאבא שלי יש סרטן ריאות. הייתי שבורה. לא אכלתי כמעט, עישנתי( אז עוד עישנתי- הפסקתי בגלל ההריון), לא ישנתי ו.....
עברתי מאז 2 ניתוחים קיסריים+ניתוח אפנדיציט שהסתבך ואחד המומחים טען שבטח "נהרסה" לי כל המערכת וכל הכימיים שלי הם חוץ רחמיים אבל ההיסטרוסקופיה לפני כן הייתה תקינה וגם הצילום רחם.
אני יודעת שזה קשה לקבל אבל פעם המערכת שלי עבדה ועכשיו לא. לא יודעים מה הסיבה.
וכן את צודקת, ואני מבינה אותך- אם הייתי עכשיו בלי ילדים והייתי עוברת את ההפלות האלה הייתי בסרט הרבה יותר רע.
לא ידעתי בכלל שעברת הפלה

( לא ידעתי שאת בהריון בכלל

)
אבל אל תתייאשי זאת בטוח הסטטיסטיקה. את פוליציסטית?
אני יודעת איך חיכית להריון הזה ווההריון השני יבוא ויהיה בסדר. את תראי.
אני גם יודעת שזה קשה לעבור הפלה אחרי טיפולי פוריות. זה לא הריון מובן מאליו

הלוואי והייה בסדר

את תראי!

 

[cookiii]

כן, עברתי הפלה בשבוע 9. שבוע שעבר.

קשה מאד, היום עשיתי אולטרסאונד כדי לראות שאין שאריות.
עצוב מאד.
אם את לוקחת המון תוספים תורידי את כולם. הם רק משבשים את המערכת.
הם אפילו יכולים להוריד את האסטרוגן שחייבים אותו בהריון.
הכי טוב לקחת רק פרנטל וזהו. כל השאר לקבל דרך המזון.


בגלל שאת נכנסת להריון יחסית בקלות אני יודעת שיהיה לך הריון תקין. אני בטוחה בזה בכל הלב. זאת בכלל לא שאלה.
אולי התזמון עכשיו לא נכון לשושנת הרוחות . אל תשברי כל כך מהר.

 

[p o o p i]

עשיתי בדיקה הורמונאלית

הכל תקין הורמונאלית.
לא לוקחת כ"כ הרבה תוספים: לוקחת פרנטל וויטמין E( כי איזה רופא המליץ לפוריות), קיו 10( גם המליצו בפורום פרויות) ואומגה 3.
לא יודעת אם אני כבר נכנסת בקלות להריון( למרות שאולי אם אני ללא טיפולים זה נקרא בקלות) אבל כל הריון שנכנסתי בשנה וחצי האחרונות נגמר בהפלה( כימית או "אמיתית") אז יש כאן משהו לא תקין. משהו כאן לא בסדר וכבר לא ידעו מה זה.(חודש הבא יש לי תור לקופרמינץ)
זאת הייתה הפסקת דופק?

 

[p o o p i]

אגב, אצלי הדפוס בהפלות מאד דומה:

(חוץ מההפלה הראשונה שהייתה בעצם הפסקת דופק)
הבטא לא מסיבית כמו בהריון התקין שהיה לי. היא מכפילה את עצמה, אבל בשלב מסויים( מוקדם או מאוחר) היא מפסיקה להכפיל את עצמה.....(זאת לא הפלה בגלל חוסר בפרוגסטרון למשל)

 

[cookiii]

זה היה הסיוט של חיי

בדיקת דופק. בום אין עובר, רק שק חלבון 2.5 מילימטר.
אני בוכה, בוכה. מחכה שבועיים. הולכת לעשות בדיקת בטא. בטא ממשיכה לעלות ל 11,500.
היה דימום, הפלה. ציפיתי לראות שק ואז ראיתי שהיה עובר. וחבל התבור עוד היה מלא בדם. והיה לב קטן אדום,באמצע הגוף וראש קטן עם נקודות שחורות איפה שצריכות להיות עיניים.
הוא היה חייזר מתוק. יש את סיפור ההפלה שלי בפורום, אם בא לך לבכות קצת את מוזמנת לקרוא

קיו 10 מעודד קרישיות אז אם אין לך סיבה אמיתית לקחת אותו כדאי לוותר. ויטמין E ואומגה 3 יש כבר בפרנטל.

 

[p o o p i]

אוי אוי

ממש ראית אותו? אוי איזה נורא. זה הכי עצוב שרואים את העובר.
אני הפלתי שקי הריון ריקים......פוצצתי ובדקתי...
ההפלה הכי זוועתית שלי הייתה הראשונה בשבוע ה11 כי ראיתי אותו בUS. והוא היה כ"כ גדול וברור. היה לו ראש, ידיים, רגליים, עמוד שדרה קטן. הכל.... אבל לא ראיתי אותו במציאות כי עשו לי גרידה.
אוף. היה אמור להיות לי עכשיו תינוק בן חצי שנה. הוא הגיע הכי רחוק מכל העוברים שלי....
בהריון האחרון לקחתי את הקיו 10. קראתי על הקרישיות.......הפסקתי לקחת רק ביוא"ב 14. מקווה שההפלה לא הייתה בגלל זה

קיו 10 קראתי שזה בשביל הביציות

 

[cookiii]

אפשר לומר שהייתה לי ההפלה המושלמת.

בקושי היו לי כאבי בטן, במחזור רגיל יש לי יותר כאבים ממה שהיה לי באותו היום.
הלכתי לשירותים ושמעתי פאק כזה חלש ואז ירדו קצת מים. אחר כך יצא עובר. המים היו צלולים לכן לא הייתה בעיה לראות אותו. הוצאתי אותו ושמתי בקופסאת גפרורים. אחר כך נפל שק חצי קרוע ואחרי חצי שעה יצא החלק השני של השק עם כל הריקמה.
אחר כך הלכנו לקבור אותו. הוא נראה כמו עובר מושלם לשבוע 7. אבל ההפלה הייתה בשבוע 9. לשמחתי לא ראיתי דופק באולטרסאונד. אבל אני בטוחה במאה אחוז שהיה דופק.

 

[p o o p i]

אין כזה דבר הפלה מושלמת

 

[p o o p i]

אנשים חושבים שהפלה אחת זה בגדר הסטטיסטיקה

והאמת? שזה נכון...
אין מה לעשות 25% מההריונות מסתיימים הפלה. אין מה לעשות . זאת סטטיסטיקה זה הטבע.
כשהפלתי בפעם הראשונה בשבוע ה11, היו זוג חברים שידעו על ההריון - אפילו לא טרחו לשאול מה שלומי.
סיפרתי לחברה אחרת וגם היא אמרה לי "זה קורה הרבה" טוב, סבבה.
עכשיו מה תגידו לי אחרי 4 הפלות + המון הריונות כימיים שאני אפילו לא סופרת?
מה תגידו לי עכשיו?
מה תגידו? כשלרופאים אין קצה של חוט למה זה קורה?
זאת כבר לא סטטיסטיקה

את הסטטיסטיקה קיבלתי. סבבה. קורה. הפלה אחת .. טוב. מה הפלאה? איך אתם מסבירים את השניה? השלישית? הרביעית? ואת כל ההריונות הכימיים שנגמרים אצלי ב500 בטא?

 

[חגית2001]

ג אני חשבתי שנפלתי בסטיסטיקה הזו...

אבל לאט לאט מתבהר...
שזה בגדר תעלומה!

אצלי יש קצה חוט...ובזה זה נגמר ...
וקצה החוט הוא-זיהום והפלה...סיבות ונסיבות נותרו בתעלומה...
ואני ג"כ...-עייפתי!


מאחלת לך הלוואי שתמצא הסיבה.
והלוואי ...הריון תקין ובריא בקרוב.

 

[לראות את האור1]

אצלי התגובות היו קצת שונות

ייתכן שהתגובות אצלי היו קצת שונות כי הייתי בסוף חודש שמיני ועברתי לידה שקטה, אז אף אחד לא אמר לי שזה לא באמת תינוק (אולי הם חושבים ככה... לא יודעת...)
אבל כן קיבלתי תוגובת של הטבע יודע מה טוב וייתכן שהילד לא היה בסדר ובגלל זה זה קרה... ממש לא מעודד...
מצד שני אני מרגישה שאני לא יכולה לשפוט אותם, הם לא עברו את מה שאנחנו עברנו, הם לא הרגישו וחוו את הדברים כמונו...
המשפטים האלה כואבים ומעצבנים אבל אני רוצה להאמין שרובם לא מגיעים ממקום של רוע אלא פשוט חוסר ידע.
אותי שיגע שבהתחלה כל הזמן היו שואלים אותי "מה שלומך", זה היה מחרפן אותי, מה נראה לכם??? אני רוצה למות ואתם שואלים מה שלומי? הרי אתם מצפים לתגובה סטנדרטית ורגילה של "בסדר" אבל אני הכל חוץ מבסדר! הרגשתי שאם היו שואלים אותי איך את מתמודדת או איך את מחזיקה מעמד הייתי מקבלת את זה ביותר הבנה וכאמרתי את זה לאחת החברות שלי היא אמרה לי שזה משהו שרק נשים שעברו את זה יכולות לדעת... יש בזה משהו... מאז הבנתי שכל המשפטים האלה למרות שהם כואבים ולא עוזרים אלו ניסיונות של הסביבה להביע עניין ולעזור לנו אז אין ברירה וצריכים להבין אותם.
דרך אגב אני חושבת שאפשר גם להעיר להם על המשפטים האלה - אבל זה רק אם יש כוחות להתמודד עם זה.

 

[Blackbird8]

לגמרי צודקת לגבי ה"מה שלומך?" הסטנדרטי

אני מאד נזהרת עם ה"מה שלומך?" עם אנשים שאני יודעת מראש ששלומם לא טוב.
אני תמיד מרגישה שזה לא לעניין לשאול את זה אם אני יודעת שהתשובה היא שלא טוב.
במקום זה, בשביל להביע עניין ותמיכה אני אומרת (כמובן בהתאם למידת הקרבה) "אני יודעת שעכשיו קשה לך ומאד מקווה שבקרוב המצב ישתפר..." או "אני יודעת שעכשיו עצוב לך ואם יש משהו שאני יכולה לעשות כדי לעזור, אשמח לעזור" וכו'...